חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

שריפת שומן: לא רק חיטוב

אסטרטגיות התזונתיות שונות, המתאימות להגברת חמצון חומצות השומן במהלך מאמץ אירובי. האסטרטגיות חשובות לספורטאים המבקשים לשפר את ביצועיהם האירוביים. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 10, אפריל 2005
  17/06/05
צילום: צביקה פולק
צילום: צביקה פולק
מאמרים נוספים בתחום
חוסר ברזל בקרב ספורטאים
שתיית מיץ סלק לפני פ"ג משפרת את ביצועי המוח
חלופה אנרגטית לספורטאי סבולת? משקה קטונים
תזונה בהתאמה אישית לספורטאי עילית
מאמרים נוספים בתחום
חלבון מי גבינה מתוסף והתאוששות
פופאי צדק! תרד עושה אותך חזק יותר
מה לאכול? טיפים לחזרה לשגרה לילדים ולהוריהם
התוסף החדש לשיפור ביצועי סבולת
קפאין ופעילות גופנית
כמה לשתות במהלך היום ובזמן אימון
תזונה נכונה לספורטאים מתבגרים
אמת בפרסום? תוספי התזונה שלכם
פחמימות או שומנים? שאלה כבדת משקל
התאוששות חמוץ מתוק
הצד האחר של משקאות האנרגיה – נדודי שינה ועצבנות
מסמיק מגאווה – סגולותיו של מיץ סלק
משקאות אנרגיה ממריצים יעילים?
אכילת בשר אדום מצמצמת את נזקי ההזדקנות?
העמסת פחמימות למרתון
דיאטה על פי סוג דם – אין ביסוס מדעי!
האם אכלת היום ארוחת בוקר?
קריאטין – לספורטאים ולאוכלוסיות נוספות
חוסר ברזל בקרב ספורטאיות הישג
מתכונים חלביים קלילים בקלוריות
הפחתת משקל בענפי קרב – הבעייתיות והפתרון
יום העצמאות – טיפים להתנהלות שפויה בארוחת מנגל
מתכונים לפסח כשר, טעים ודל בקלוריות
ויטמין D – התוסף החסר?
קפה? תה? אולי קקאו?
מיתוסים לגבי ירידה במשקל: אמת או מיתוס?
הפיזיולוגיה של הצום
תזונה – יותר מספירת קלוריות
תוספי תזונה – מורה נבוכים
ביחד או לחוד? צריכת חלבון לאחר מאמץ
על פורים ומגדנות
משמינים בחורף? טיפים איך לא!
חזרה לעניינים
המלצות לאכילה בתקופת החגים
תזונה: הכי טוב לשאול
מיץ סלק – הנשק הסודי של רוכבי הטור דה-פראנס
התאמות תזונה דינמיות לחולי סוכרת מטיפוס 1 העוסקים בספורט
לחיים! בירה נטולת אלכוהול וספורט
תזונה נכונה לאימוני טריאתלון ולתחרויות
סרטן – צמחוני או לא?
הישורת האחרונה – המלצות תזונה למרתון ת"א 2011
הנחיות תזונה לספורטאים בגיל ההתבגרות
קריאטין מונוהידראט וביצועים גופניים
סופגניות או לא להיות?!
שימוש בסודה לשתייה עשוי לשפר ביצועים?
תזונה לטריאתלטים
תזונאית בשטח
תוספי תזונה וביצועי סבולת
מחקר חדש: מינון גבוה של קפאין משפר יכולות גופניות!
סחוט טרי
מיץ דובדבנים לאחר ריצת מרתון
חלב – משקה הספורט המומלץ לספורטאיות כוח
נטורופתיה: בוטנים – לא רק לקופים
אוזני המן מהמטבח הבריא של לימודי הנטורופתיה
נטורופתיה: משקאות מוגזים עם סוכר "מתדלקים" סרטן בלבלב
אבולוציה: ההוצאה הקלורית בתקופת האבן
תזונה: קריאה ביקורתית של תוויות
עוגת חרובים עסיסית לט"ו בשבט
שימוש מוגזם בתוספי חלבון
נטורופתיה: הרזייה באמצעות אבחון בקשתית העין
רפואה טבעית: מזון מחמם לימי החורף
סופגניות לבריאות!
700 קק"ל של שיכרון חושים או חנוכה-קל
ארוחת עשר: לא על הלחם לבדו
מה שאנו אוכלים
דגני בוקר וחלב – תוסף התזונה החדש
השרירים כואבים? שתו כוס קפה
מה נשתנה? בפסח הזה עושים סדר בהררי הקלוריות
ט"ו בשבט חג הפירות היבשים, האגוזים והשקדים
תזונה במחשבה תחילה
צמחונות מאוזנת
על כוס קפה, שומנים ומשקאות
קריאטין ומאמץ גופני – נייר עמדה של החברה הבינלאומית לתזונת ספורט
מינון נמוך של קפאין תורם לירידה בדופק במאמץ תת-מרבי
מים: שתו הרבה, אבל לא יותר מדי
משקאות אנרגיה – עוזרים, מזיקים או מיותרים?
תוספי תזונה למבוגרים: שאלות ותשובות
האם חל פיחות בערך התיסוף?
חלבון וביצועי סבולת – מה אומר על כך המדע?
רפואה מתוקה - האם דבש יעיל יותר מאנטיביוטיקה?
רב פעלים: המגנזיום
תזונה וכאבי שרירים
הכולסטרול ואנחנו: המדריך השלם
מעכלים את זה: מאמץ גופני ומערכת העיכול
שמן זית: כל הסגולות
צום יום כיפור. ההיבט הבריאותי
קקאו: טעים, בריא ואפילו ממכר
מי באמת צריך חטיף
בלוטת התריס ותפקידה בהשמנה: שאלות ותשובות
שמנים מאז ולתמיד
מאזן הקלוריות בגוף: כמה מכניסים, איך מוציאים
אוכלים, שותים ונושמים כדורגל
תוספי חלבון לספורטאים: בונים - או בונים מגדלים?
הפרדוקס החמצוני
קפאין: הממריץ הריחני
מי מפחד מפחמימות?
הדלק של הפעילות הגופנית
ילדים חורגים (במשקל)
שבועות של מסורת ותזונה בריאה
משקאות הספורט: מה שותים ולמה זה טוב
4 כוסות ודי; טיפים למניעת חמרמורת
תזונה נכונה: לגוון ולא להתנוון
דיאטה עתירת חלבונים ותרומתה לירידה במשקל
אכילה לפני פעילות - הדלק של הגוף
מכסחי השומן: התוספים והטכניקות בשירות ההרזיה
קריאטין – תוסף התזונה החוקי האפקטיבי ביותר
הסכנה הטמונה בשתיית יתר
המלחמה נגד ההשמנה: מניעה, איזון ותוספים
שתייה נבונה: בין מים, מיץ ומשקאות איזוטוניים
אופניים: הם רוכבים ונוטלים (תוספים)
אוכלים על גלגלים
עקרונות הדיאטה הנכונה: תזונה, פעילות ומודעות למכשולים
התמודדות עם יתר לחץ דם: המלצות תזונתיות
רגישות למלח: משבץ מוחי ועד מחלות לב וכליות
מלח הבישול, לחץ הדם - ומה שביניהם
לקראת הטריאתלון: פסטה ושתייה מרובה
פעילות גופנית וצמחונות: אנרגיה חלופית
מקדם מסת גוף: למי בעצם מיועד המדד?
לנשנש על הבוקר ולהישאר בחיים (ורזים)
פרוביוטיקה – חיידקים "טובים" בשירות הבריאות
השומן שבגופנו: איך נדע כמה אנחנו צריכים
כדורגל ותזונה: ארוחות, תוספים ומה שביניהם
מחקרים מוכיחים: ויטמין C מסייע במניעת מחלות
חומצה פולית מפחיתה הסיכון לשבץ מוחי
על חשיבות התזונה והספורט בגיל ההתבגרות
שוחים דרך הבטן: עקרונות תזונתיים לשחיינים
גליקוגן - ה"חמצן" של הכדורגלנים במונדיאל
"הערך התוסף" של העוסקים בספורט
מאמרים נוספים בתחום

שון פורטלמאגרי הגליקוגן התוך-שריריים הִנם מוגבלים, והתרוקנותם גורמת לעייפות במהלך ביצועי סבולת. ספורטאים ומאמנים מביעים עניין רב במציאת דרך להגביר את חמצון חומצות השומן (ח"ש) ולהפחית את קצב הניצול הבסיסי של הפחמימות; זאת במטרה להגביר את קיבולת השריר במאמץ.

 

מחקרים בחנו רבים מהאמצעים והתכשירים הארגוגניים (משפרי ביצוע) המוכרים כיום. אלה כוללים צריכת שומנים וקפאין לפני מאמץ, צריכת ח"ש ארוכות ובינוניות שרשרת בזמן המאמץ, אדפטציה כרונית לדיאטה עתירת שומן, דיאטות בעלות פרופורציה מוגדרת השונה מזו המקובלת (כגון ה- ZONE), תיסוף תזונתי ב- L קרניטין (רכיב המצוי בתאים וחיוני להחדרת חומצות השומן לאתר ייצור האנרגיה) ועוד.

 

הזלפת שומנים היא אמנם גורם ליפוליטי פוטנטי (דהיינו בעל השפעה חזקה על פירוק השומן) שמגביר את חמצון ח"ש וחוסך בגליקוגן בעת מאמץ בינוני-עצים, אך ברוב המקרים הליך כזה אינו מעשי. יתרה מזו, עירוי תוך-ורידי הוא בגדר הפרה של תקנות הוועד האולימפי הבין-לאומי למניעת השימוש בסמים בספורט.

 

 

דיאטה עתירת שומן לפני מאמץ

 

מחקרים שבחנו צריכת שומן מוגברת לפני מאמץ כאסטרטגיה להגברת קצב חמצון השומנים, הציגו ממצאים בלתי עקביים. מחד דווח כי צריכת השומן המוגברת בתוספת עירוי של הפרין (חומר שמאיץ את פירוק הטריאצילגליצרול -  TG לח"ש) הביאה לעלייה בריכוז ח"ש החופשיות בדם ב- 40% במהלך ריצה ב- 70% מצריכת חמצן מרבית (ריכוז חומצות השומן עלה ב- 40% בדם בעקבות צריכת שומן ועירוי של הפרין, כאשר נדרשו לבצע מאמץ בעצימות של 70% מצריכת החמצן המרבית -  שהיא מדד ליכולת אירובית מרבית) וכן לחיסכון בגליקוגן. מאידך, נמצא הבדל זניח בקצב חמצון השומן במהלך שעתיים של מאמץ ב- 67% מצריכת החמצן המרבית - שהיא מדד ליכולת אירובית מרבית), ולאחר מכן ברכיבה עד לתשישות בעומס של 78% מהצח"מ, לאחר אכילת ארוחה עתירת פחמימות או שומן כארבע שעות לפני המאמץ. ההבדלים שנמצאו הופיעו בתחילת המאמץ בלבד, ובכל מקרה לא הציגו שיפור בזמן הביצוע.

 

במחקר אחר נבדקה השפעת תזונה עתירת שומן לעומת תזונה עשירה בפחמימות או מעורבת על רצים מאומנים, שרצו בעומס של 71% מהצח"מ עד לתשישות. נמצא כי חמצון השומן לאחר הארוחה השומנית היה גבוה ב- 19% מזה שנמצא לאחר הארוחה הפחמימתית וב- 14% מזה שלאחר הארוחה המעורבת. לעומת זאת, משך פעילות המאמץ עד ההגעה לתשישות היה קצר יותר ב- 14% לאחר הארוחה השומנית. החוקרים הסיקו שלפני מאמץ זמינות הפחמימות עדיפה על השומן (גם אם מדובר במאמץ בינוני). לצריכת פחמימות לפני המאמץ השפעה טובה יותר על היכולת לבצע מאמץ סבולתי בהשוואה לצריכת השומן.

 

הסתגלות לדיאטה עתירת שומן ודלת פחמימות

 

ידוע זה מכבר כי שינוי בהרגלי התזונה עשוי לשנות את דפוסי ניצול הסוּבסטְרָטים (שומן ופחמימות) השונים במהלך מאמץ אירובי, ולכן להשפיע על איכות הביצוע.

צילום: צביקה פולק

נמצא כי תפריט עתיר שומן (יותר מ- 60% מהצריכה הקלורית) ודל בפחמימות (פחות מ-15%) במשך 3-1 ימים גורם לדלדול משמעותי בתכולת הגליקוגן בשריר מחד, ולהגברה מסוימת בקצב חמצון השומנים במהלך מאמץ תת-מרבי מאידך. למעט מחקר אחד, שמצא אפקט חיובי על הביצוע הגופני לאחר חשיפה קצרת מועד לדיאטה כזו - הוכיחו מחקרים רבים כי הטיה כזו בניצול הסובסטרטים אינה תורמת ליכולת הביצוע ואף עשויה לפגוע בה. לעומת זאת, יש עדויות לכך שכאשר משטר תזונתי זה נמשך מעל 7-5 ימים הוגברה יכולת חמצון השומנים במיטוכונדריה (איברון הנמצא בתוך התא ואחראי על הפקת האנרגיה במאמץ אירובי) והשימוש בפחמימות הופחת; אולם תופעות אלו דעכו מיד עם החזרה לתפריט רגיל.

 

נראה כי הסתגלות אופטימלית לדיאטה עתירת שומן ודלת פחמימות, במטרה להגביר את קצב חמצון ח"ש - עשויה להימשך עד 20 שבועות. לפיכך, לא רק שאינה מעשית עבור חלק גדול מהספורטאים, אלא שהיא גם עשויה להסב נזקים.

 

מכל מקום, הסתגלות זו עשויה להיות יעילה רק באירועי ספורט שבהם זמינות הפחמימות מוגבלת, וכנראה שרק לספורטאים מאומנים מאוד המשתתפים בביצועים אולטרא-סבולתיים (מאמצים שנמשכים מספר שעות רב - 4-3 שעות ויותר) גם לו היו מוכיחים כי דיאטה זו משפרת את הביצוע, יש לקחת בחשבון שצריכת שומנים ממושכת עלולה להוביל לסיכונים בריאותיים. מסיבה זו חשוב לבחון בזהירות המלצות לאסטרטגיה מסוג זה.

 

 

צריכת פחמימות מוגברת לאחר תקופה של דיאטה עתירת שומן

 

באחרונה הוצעה תיאוריה שהממליצה לספורטאי סבולת לקיים פרופיל (לצרוך תפריט בעל הרכב ייחודי המוגבל לזמן מסויים) תזונתי תקופתי כהכנה לאירוע ספורטיבי. על-פי גישה זו, יצרוך הספורטאי תזונה עתירת פחמימות רוב השנה; שבוע לפני התחרות יצרוך תזונה עתירת שומן למשך 5-3 ימים, וב- 48 השעות שלפני האירוע יעבור לתזונה עתירת פחמימות. ממחקר עדכני עולה כי מרבית ההסתגלות לדיאטה עתירת שומן (בעיקר הגברת קצב ניוד ח"ש) מתרחשת כבר לאחר חמישה ימים. לכן הפרופיל התקופתי המוצע מאפשר להמשיך באימוני סבולת במהלך השנה, תוך שימור מאגרי הגליקוגן ושיפור יכולת חמצון השומנים לקראת מירוץ סבולת חשוב. יתרה מזאת: אין בחשיפה קצרת מועד כזו משום סיכון בריאותי משמעותי. אמנם נמצא כי דיאטה עתירת שומן שנמשכה חמישה ימים הביאה לדלדול משמעותי במאגרי הגליקוגן (מ- 451 ל- 255 ממ"ל/ק"ג משקל גוף יבש), אך יום אחד של העמסת פחמימות  הביא לעלייה לריכוז גבוה מזה ההתחלתי (554 ממ"ל/ק"ג גוף יבש).

 

במחקר שבו רכבו טריאתלטים מאומנים 30 דקות נגד השעון (מרחק מרבי) לאחר רכיבה בת שעתיים ב- 70% מהצח"מ, נמצא כי ניצול הגליקוגן היה נמוך יותר לאחר דיאטה שומנית בהשוואה לזה שנצפה לאחר דיאטה עתירת פחמימות. בתום המאמץ נמצא ריכוז גליקוגן גבוה יותר בשריר לאחר הדיאטה עתירת השומן (הבדל של 100 ממ"ל/ק"ג משקל גוף יבש). הבדל זה נבע מעלייה של 50% בקצב חמצון השומן בעקבות דיאטה שומנית. עם זאת, לא נמצא הבדל במרחק הרכיבה המרבי שנתבקשו המשתתפים לעבור בחצי שעה.

 

לא ברור אם העלייה בחמצון השומן נבעה מהגברת קצב ניוד השומן, הגברת קצב חמצונו או ניצול מוגבר של TG תוך-שרירי. עלייה כזו היא משמעותית לאור העובדה שמדובר בספורטאים מאומנים, שקצב חמצון השומן שלהם גבוה ממילא. ידוע כי נטילת פחמימות מעכבת את פירוק השומנים לכמה שעות, אך בעקבות הדיאטה השומנית נראה שאפילו מתן פחמימות במהלך המאמץ לא פגע משמעותית בקצב חמצון השומן.

 

חשוב לזכור כי אסטרטגיה זו לא הביאה אמנם לשיפור הביצוע במאמצים של 3-2 שעות, אולם היא עשויה להיות יעילה במאמצים ארוכים יותר, שבהם חשוב לשמר את ריכוזי הגליקוגן ככל האפשר.

 

 

דיאטת ה- ZONE

 

דיאטה ה- zone הפכה פופולרית בשנים האחרונות בעקבות פרסום ספרים בנושא. לפי דיאטה זו, ההתפלגות הקלורית המומלצת עומדת על 40% מחלבון, 30% משומן ו- 30% מפחמימות, והמסגרת הקלורית הכוללת מצומצמת יחסית. לפיכך, ספורטאי במשקל 75 ק"ג יזדקק לכ- 2000 קק"ל וכשלושה גרם פחמימות לכל ק"ג משקל גוף ביום - כמות נמוכה ביותר בהתחשב בסטנדרטים המקובלים בעולם תזונת הספורט.

 

ההיגיון שבבסיס הדיאטה גורס כי דפוס אכילה זה יגביר את חמצון השומנים, אולם לא נמצאו עדויות התומכות בכך, ובשני מחקרים שהמליצו על פרופיל דומה לזה אף נצפתה ירידה ביכולת הביצוע בהשוואה לתזונה עתירת פחמימות. לכן פרופיל כזה איננו מתאים לספורטאי, הזקוק לתוספת קלורית ולפחמימות לשם ביצוע המאמץ הגופני.

 

 

קפאין

 

חומר בעל השפעה מעוררת שאתלטים עושים בו שימוש נרחב במטרה לשפר ביצועים במאמצים קצרים ועצימים או במאמצים ממושכים בעלי עצימות בינונית.

 

לקפאין השפעה ישירה על מערכת העצבים המרכזית (גורם למיתון בתחושת העייפות עליה מדווח המתאמן במאמץ נתון - RPE) ועל כן הוא משפר תפקוד עצבי-שרירי. מחקרים קודמים, שבדקו השפעה של צריכת קפאין על הספק שרירי, התמקדו בשינויים בזמינות של ח"ש חופשיות ובחמצון ח"ש כתוצאה מכך, תופעה שכונתה Metabolic Theory.

 

כבר לפני 25 שנה נמצא כי צריכת כמות קפאין בינונית עד גבוהה - 5 מ"ג/ק"ג (כשני ספלי אספרסו) - כשעה לפני האימון מגבירה ליפוליזה, מעלה קצב של חמצון ח"ש ומפחיתה שימוש בגליקוגן. אולם ראוי לציין כי מידת הרגישות הזו תלויה ככל הנראה ברמת החשיפה היומיומית לקפאין, וכי לצריכת קפאין לפני אימון השפעה נמוכה יותר על מי שמורגל בצריכת קפאין גבוהה מדי יום.

 

נראה כי קפאין מסייע לנייד ח"ש מרקמת השומן או ממאגרי ה-  TGהתוך-שריריים באמצעות עלייה ברמות אדרנלין בדם או אפקט ישיר על רקמת השומן. העלייה בריכוז ח"ש חופשיות במחזור הדם מגבירה את קליטת ח"ש וחמצונן בשריר ומאפשרת חיסכון בגליקוגן.

 

 

קרניטין

 

דו-פפטיד (מורכב משתי חומצות אמיניות - ליזין ומתיונין) שהמאגר העיקרי שלו (98%) נמצא בשרירי השלד והלב. כחצי מהדרישה היומית מתקבלת מהמזון (בעיקר ממוצרים מהחי), והגוף מייצר את היתר. מדי יום אובדים 2% מכלל הקרניטין דרך השתן.

 

חמצון ח"ש ארוכות שומן בכל הרקמות הוא תלוי קרניטין, המשמש להחדרתן לחלק הפנימי של המיטוכונדריה, שם מתבצע תהליך החמצון. לכן חוסר בקרניטין עשוי לגרום להצטברות TG בשרירי השלד, לאי-יכולת לנצל ח"ש ולפגיעה ביכולת לבצע מאמץ ממושך. מצבים אלה הפיכים לאחר נטילת קרניטין. הוצע כי תיסוף בקרניטין עשוי להגביר את קצב כניסת חומצות השומן למיטוכונדריה ובכך להאיץ את קצב חמצונן. עם זאת, מחקרים שבחנו את יעילות התוסף בהקשר להגברת חמצון השומנים במנוחה או במאמץ לא הציגו מסקנות חד- משמעיות. נראה כי התיסוף אינו מוצדק בכל מקרה, אלא יותר בקרב ספורטאים עם נפח אימון גבוה שנמצאים במשטר תזונתי דל קלוריות (צמחוני בעיקר) ובעלי אחוז שומן גבוה.

 

 

צריכת ח"ש בינוניות או ארוכות שרשרת במהלך המאמץ

 

במטרה להתגבר על קצב הליפוליזה המוגבל במאמצים עצימים יותר, נעשו ניסיונות לתת לספורטאים תיסוף לפני מאמץ בח"ש ארוכות שרשרת על מנת לשפר את זמינותן בדם. קצב הליפוליזה נפגע במאמץ בעצימות גבוהה. על מנת לאפשר קצב ליפוליזה מוגבר גם ברמות מאמץ גבוהות ניסו לתסף בח"ש ארוכות שרשרת על מנת להגביר את נוכחותן בדם ובכך להגדיל את זמינותן. נמצא כי מתן 30 גרם לפני המאמץ הביא לעלייה ברמת ח"ש ו- TG בדם, אך לא לעלייה בקצב חמצון ח"ש. כשהגבירו את הכמות ל-50 גרם נוצרו הפרעות חמורות במערכת העיכול עד שלא ניתן היה להשלים את המאמץ. לכן טיפול זה אינו מומלץ.

 

לאחר שנמצא כי קצב הספיגה של ח"ש בינוניות שרשרת (10-6פחמנים) הוא מהיר ביותר (כמו גלוקוז), גילו כי מתן תוספת זו בפחמימות במהלך שלוש שעות של מאמץ בינוני לאתלטים הביאה לחמצון מוגבר של ח"ש הללו בהשוואה לקצב חמצונן כאשר נצרכו ללא פחמימות. לקראת תום שלוש השעות היה קצב חמצון ח"ש הבינוניות קרוב לקצב צריכתן, אך למרות זאת תרומתן מסך כל האנרגיה היתה 7% בלבד.

 

מחקר שבדק אם חומצות אלה מפחיתות את קצב ניצול הגליקוגן במאמץ לא הצליח להראות תוצאות חיוביות, גם כאשר התוסף ניתן לספורטאים בעלי רמות גליקוגן נמוכות.

 

רק מחקר אחד הצליח להוכיח עד כה את תועלתן של ח"ש בשיפור היכולת בקרב ספורטאים. במחקר זה ניתנו 30 ג'/שעה בתוספת גלוקוז ונמצא כי היתה עלייה בקצב החמצון וירידה בפירוק הפחמימות; זמן הביצוע הכולל היה טוב ב- 2.5% מזה של הקבוצה שקיבלה גלוקוז בלבד.

 

מכל מקום, בשני המחקרים הראתה הקבוצה שקיבלה תוסף ח"ש בינוניות ללא גלוקוז תוצאות גרועות יותר. חשוב לציין כי בכמויות העולות על 15 ג'/שעה נצפו הפרעות בתפקוד מערכת העיכול ויש לקחת זאת בחשבון. 

 

 

סיכום

 

האסטרטגיות המוצעות לעיל מציגות את ההמלצות העיקריות המובאות בספרות. קיימות  אסטרטגיות ותוספי תזונה נוספים (כגון פנגמאט, גינסנג וויטמינים ומינרלים אחרים) לשיפור היכולת האירובית, אך יעילותם אינה מגובה במחקר מספק וקצרה היריעה מלהכילם. מן הראוי להדגיש כי האסטרטגיות שהובאו במאמר אינן מובאות כהמלצות המתאימות לכלל העוסקים בפעילות אירובית, ויש להיוועץ באיש מקצוע כדי לקבל המלצה אישית.



 שון פורטל - פיזיולוג מאמץ
M.Sc;
 מנהל מקצועי של רשת מועדוני
Holmes Place  ו- Shape

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן