אולי תקשיבו?!

מבט אישי על ADHD

אסי נולד כתינוק רגיל ביותר, שבע שנים לאחר הבת הבכורה. שום דבר לא העיד או רמז על הסערה העומדת להתחולל… היה לו אף פצפון וסולד, ראש קירח, שהתמלא בתלתלים רכים בהירים לאחר כמה חודשים, והמון חן, שלא עבר עד היום… בגיל ארבע וחצי בערך, בעודי בשמירת היריון עם הילד השלישי, התחילו להגיע תלונות: "אסי אלים", אמרה לי הגננת, "אסי לא משתתף בריכוז…", "אסי מפריע!" קשה היה לייחס את התנהגותו לאיזו בעיה אורגנית, ובפרט משום שחשבנו שהיא נובעת מחוסר תשומת לב מספקת באותה תקופה.
רגע גילוי הבעיה – הנוירולוג התבונן באסי כמה שניות, זרק אליי מבט, רשם משהו וירה: "יש לו הפרעת קשב וריכוז, את צריכה לתת לו ריטלין". הרגשתי כאילו פטיש חמש קילו נחת על ראשי והותיר אותי נסערת וחסרת אונים: "אבל, מניין אתה יודע?" שאלתי, "לא בדקת אותו בכלל!" והוא ענה: "יש לי ניסיון עם ילדים כאלה…". "אבל מה זה אומר?… למה זה קרה?… ולמה דווקא אצלנו?…"
המון שאלות נותרו ללא מענה. אני לא זוכרת את מה שקרה, אני לא זוכרת אפילו איך הגעתי לרכב שלי בחניה. אני כן זוכרת שהייתי מבוהלת מחוסר הוודאות במצב החדש שנוצר. ולא – לא נתנו לו ריטלין. לא האמנתי לאבחנה ששמעתי, ורציתי לשמוע חוות דעת נוספת ויותר הסברים לגבי מקור התופעה.

אולי תקשיבו?! הוא ספרה הראשון של חנה שטרן. הספר נכתב מנקודת מבטה האישית כאם במשפחה המתמודדת עם קשייו של אחד מילדיה. שטרן, עיתונאית בעיסוקה, ראיינה עשרות אנשי מקצוע ידועים בארץ בתחום ה-ADHD, המטפלים בבעלי לקות מגילאים שונים, ובשפה קולחת וכנה היא חושפת את סיפורו של בנה, מגיל הגן עד תום השירות הצבאי.
בספר מידע רב, שריכזה שטרן מפי מומחים, וטיפים להורים, איך להקל את חיי היום-יום ואיך לכבות שריפות קטנות בטרם יתלקחו, ואת התובנות הללו – היא מגישה לכם הקוראים. הספר מיועד לקהל הרחב, הרוצה ללמוד על התופעה, וכן להורים, לאנשי חינוך, לילדים וגם למבוגרים, שרק בבגרותם גילו לפתע שיש להם בעיה, ושלבעיה יש שם ויש פתרונות.