חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

אצבע על הדופק

מפעימה לפעימה, מהו דופק מנוחה תקין, איך מודדים אותו בצורה מהימנה ואלו גורמים משפיעים עליו? מורה נבוכים לספורטאים חובבים, כולל מידע שימושי המתייחס לדופק המרבי, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  07/11/11
מאמרים נוספים בתחום
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
מאמרים נוספים בתחום
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"חיים וספורט"

קצב הלב של האדם, הידוע גם כדופק, מוגדר כמספר פעימות הלב במשך דקה אחת. קצב הלב נתון לשינויים רבים, תלוי בדרישות שלנו מן הגוף – לדוגמה, כאשר האדם ישן קצב לבו נמוך ולעומת זאת, בעת ביצוע מאמץ גופני יעלה קצב הלב באופן ניכר.
מבחינה טכנית קיים הבדל בין הדופק ובין קצב הלב, למרות שבסופו של דבר מדובר באותו המספר.
קצב לב – מספר הפעמים בהם הלב פועם ביחידת זמן, בדרך כלל בדקה. למעשה זהו מספר הפעמים בהם מתכווצים החללים התחתונים של הלב – החדרים.
דופק – מעבר הדם דרך העורקים בכל פעימה. הדם שמוזרק מן הלב אל העורקים יוצר מעין בליטה/פעימה בעורק. אם נניח את האצבעות על העורק, נוכל לחוש בפעימה ונוכל לספור את תדירותה. אתרי המדידה הקלאסיים הם בעורק שסמוך לשורש כף היד ובעורק שמצוי בשקע הצוואר.

המילון הרפואי מגדיר את שני המונחים כך:
פעימת הלב
(Heart Beat) – מחזור לבבי שלם הכולל את התפשטות הדחף החשמלי ואת ההתכווצות המכנית שבאה בעקבותיה.
דופק (Pulse) – הרחבה קצבית של העורק הנוצרת כתוצאה מעליית נפח הדם בכלים לאחר התכווצות הלב. במצבים מסוימים ניתן להרגיש את הדופק גם בווריד וגם באיבר שעשיר בכלי דם, כמו הכבד למשל.
רופאים ואנשי מקצוע אחרים, נוהגים למדוד את קצב הלב של האדם בעת בדיקה שגרתית להערכת בריאות, כאשר ברצונם למדוד את השפעתו של טיפול מסוים או כאשר הם נדרשים למתן חוות דעת.
ספורטאים מקצועיים וספורטאים חובבים, מודדים את תדירות הדופק שלהם במטרה לבקר את עצימות האימון.

מהו דופק מנוחה תקין?
עבור אדם בוגר בגיל 18 ומעלה קצב לב תקין במנוחה יכול לנוע בין 100-60 פעימות בדקה. בדרך כלל אנשים בריאים ומאומנים, יפגינו ערכי דופק נמוכים אם כי הדבר אינו מחייב. דופק נמוך במיוחד אינו מעיד בהכרח על כשירות גופנית גבוהה ויכול לעתים לשקף מצב חולי, תלוי בסיטואציה. מקובל על רבים, שדופק מנוחה נמוך מעיד על כושר גבוה. הטענה אמנם אינה חסרת שחר, אך ניתן למצוא חולי לב קשים עם דופק מנוחה של 40 פע'/דקה, כמו גם ספורטאי-עילית עם כ-80 פע'/דקה.
לרוכב האופניים האגדי, לאנס ארמסטרונג, נמדד דופק מנוחה של 32 פעימות בדקה. עמיתו הספרדי, מיגל אינדוראיין, הרשים אף יותר – 29 פעימות בדקה במנוחה.
על פי רשויות הבריאות בבריטניה דופק המנוחה האידיאלי (פעימות בדקה) הוא:
• תינוקות שאך נולדו – 160-120
• תינוקות בגיל חודש עד שנה – 140-80
• תינוקות/פעוטות בגיל שנה עד שנתיים – 130-80
• פעוטות/ילדים בגיל 6-2 – 120-75
 ילדים בגיל 12-7 – 110-75
• בוגרים בגיל 18 ומעלה – 100-60
• ספורטאים בוגרים – 60-40

איך למדוד את דופק המנוחה לקבלת תוצאה מהימנה:
• לא לאחר יום מתיש או בתקופה מאומצת. הרצוי ביותר, לאחר יום מנוחה בתקופה קלה.
• לאחר 15 דקות לפחות של רגיעה מוחלטת בשכיבת נוחה על הגב.
• סמוך לשעת היקיצה ולפני פעילות כלשהי.
• במצב של רוויה, אך בקיבה ריקה.
• ללא עצירת נשימה.
• מספר פעמים בימים שונים.

מדידת הדופק
ניתן למדוד את תדירות הדופק באופן עצמי באמצעות הנחת האצבעות על העורקים בכמה אתרים בגוף. האצבעות המשמשות למדידה הן האצבע והאמה. בדרך כלל נהוג למדוד את הדופק בפרק זמן של 15 שניות ולהכפיל את הערך שנמדד ב-4. לאחר מאמץ גופני נהוג למדוד בפרקי זמן קצרים יותר משום שתדירות הדופק משתנה במהירות בשניות הראשונות שלאחר סיום המאמץ.
טיפ: אם ברצונכם לבקר את עצימות המאמץ, מדדו את הדופק במשך 6 שניות מייד לאחר סיום המאמץ. לתוצאה שהתקבלה יש להוסיף את הספרה 0. טכניקה זו חוסכת מכם את פעולות החשבון "המסובכות".
אתרי המדידה הקלאסיים:
• שורש כף היד – עצב הרדיוס (חישור).
 בצוואר – עורק הקרוטיד (עורק התרדמה).
• עורק הזרוע – מתחת לשריר הדו-ראשי בתוך המרפק.
• החלק הבטני של אבי העורקים – לאורך הבטן.
• חוד הלב – הנחת היד או האצבעות על החזה.
• העורק הבזילרי – בצד הראש, קרוב לאוזן.
• העורק הטמפורלי השטחי – אזור הרקה.
• עורק הפנים – בקצה החיצון של הלסת התחתונה.
• עורק הירך – במפשעה.
• עורק השוק האחורי – מאחורי הקרסול התיכון של הרגל.

מדידת הדופק נעשית גם באמצעות מדידה של א.ק.ג. בדרך כלל משתמשים בא.ק.ג במצבי חירום או במסגרת בדיקות מאמץ שגרתיות.
הדרך המקובלת למדידת דופק במהלך פעילות גופנית היא באמצעות שעוני הדופק. שעון הדופק הוא מקלט שמקבל תשדורת של נתונים ממשדר שמוצמד לגופו של המתאמן. השעונים המתקדמים מכילים GPS מובנה המספק לספורטאי, בנוסף לקריאת הדופק, נתוני מרחק ומהירות.
מתאמנים רבים נוהגים לבקר את עוצמת הפעילות שלהם באמצעות ניטור הדופק במהלך האימון. לעומתם, רצים מקצועיים אינם משתמשים במדד הדופק לבקרת האימון אלא נסמכים יותר על תחושות פנימיות ועל קצבי הריצה במהלך האימון.

צריך לזכור שהדופק מושפע מגורמים רבים:

השפעות סביבתיות  אופן האימון  נתונים פיזיים
טמפרטורת הסביבה דרגת המאמץ הנתון כושר גופני/רמת כשירות פיזיולוגית
מצב נפשי או רגשי: התרגשות, כעס, פחד, עשויים להעלות את תדירות הדופק תנוחת הגוף: עמידה, ישיבה, שכיבה  ממדי גוף
תנאי היפוקסיה – מחסור בחמצן, תנאי גובה משך המאמץ
תהליכי העיכול של המזון
שימוש בתרופות
דינמיות המאמץ – מאמץ סטטי איזומטרי אינו מאפשר הגעה לערכי דופק גבוהים  מסה שרירית המעורבת בביצוע המאמץ
רפלקס הצלילה – עצם המגע במים או טבילה במים, גורם לירידה של 10-5 פעימות בדקה עייפות/מצבי חולי
מחזוריות יומית ברדיקרדיה – תדירות דופק נמוכה במיוחד באנשים שאינם מאומנים, בד"כ מתחת ל-60 פעימות בדקה
טכיקרדיה – ערכי דופק גבוהים במיוחד במצב מנוחה. הכוונה לערך של 100 פעימות ויותר בדקה לאדם בוגר


מהו הדופק המרבי?
הדופק המרבי הוא מהערכים הפיזיולוגיים היותר קבועים. הוא נקבע בעיקר גנטית, באמצעות מערכת העצבים המרכזית, אך גם על-ידי המורפולוגיה והפיזיולוגיה של הלב עצמו. הדופק המרבי עמיד באורח מרשים בפני השפעותיהם של גורמים כעומס חום, מצב נפשי או מחלה. הגורם העיקרי המשפיע עליו הוא גיל, אך גם לכושר גופני עשויה להיות השפעה שולית עליו. ככל שמפליאה יציבותו של הדופק המרבי ברמה הפרטנית, כן מרשימה שונותו הבין-אישית. אצל בני אותו גיל, עשויים ההבדלים בדופק המרבי להגיע ל-50 פעימות/דקה ויותר. לפיכך, דופק מרבי כערך הניתן לחיזוי הוא בעייתי, במקרה הטוב, אך בוויסות של אימון ספורטיבי פרטני הוא בלתי-תקף בעליל.

גיל גורם לירידת הדופק המרבי בפעימה אחת (בערך) לשנה, מתקופת הילדות. מדידה ישירה של הדופק המרבי אינה שולית ולעתים גם אינה בטוחה – רק מעטים יודעים באמת מהו הדופק המרבי שלהם. קיימות מספר נוסחאות חיזוי מבוססות-גיל ודומות בעיקרן, שהפופולרית ביניהן היא: דופק מרבי=220 פחות הגיל. ההבדלים בין הנוסחאות השונות שוליים בהשוואה לשונותו העצומה של הדופק המרבי עצמו. על-פי כל הנוסחאות, צפוי הדופק המרבי של אדם בן 40 להיות 180 פע'/דקה, בקירוב (220 פחות 40, על-פי הנוסחה שלעיל), בעוד שבפועל עשוי הערך האמיתי לנוע בין פחות מ-155 ועד ליותר מ-205 פע'/דקה. דופק מרבי חזוי הוא למעשה ישות סטטיסטית ואף שאינו מופרך מבחינה פיזיולוגית, הוא טוב כממוצע לקבוצות גדולות, אך לא ליישום פרטני (מתוך: רפי דותן - הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני).
מדידת הדופק המרבי נעשית בתנאי מעבדה באמצעות מבחן מאמץ מדורג. דופק מרבי מוגדר כערך הדופק הגבוה ביותר שהושג בבדיקת מאמץ כאשר הנבדק הגיע למצב של אפיסת כוחות. הדופק המרבי נמדד במחצית הדקה האחרונה של המבחן או בשניות הראשונות שלאחר סיומו.

מידע שימושי
קביעת הדופק המרבי אינה משמשת באופן ישיר לקביעת טווחי האימון. הדופק המרבי מהווה ערך ייחוס במאמצים ובאימונים בהם אנו מודדים את הדופק. שעוני הדופק מתבססים על שנת הלידה של המתאמן כבסיס לחישוב הדופק המרבי. כפי שהוסבר לעיל השימוש בנוסחאות החיזוי אינו תקף ליישום פרטני אלא משמש כממוצע לאוכלוסיות גדולות.
השימוש בדופק ככלי לוויסות עצימות האימון על פי אופי האימון ומטרתו, הוא יעיל בתנאי שמדובר בדופק מרבי מדוד ולא בדופק חזוי. בנוסף, יש לקחת בחשבון את כל אותם גורמים שעלולים להשפיע על מדידת הדופק באימון.
ככלל, בעצימות עדיף לטעות כלפי מטה מאשר כלפי מעלה. טוב יעשו המתאמנים החדשים, אם יבחרו בתחילת הדרך בעצימות נמוכה מאוד ובהדרגה, עם ההתקדמות בתהליך האימון, יעלו אותה עד לערך הסף הרצוי. מאחר שרוב המתאמנים אינם זקוקים למאמצים מרביים או הקרובים לכך, אין שום סיבה שערכי הדופק באימון יחצו את גבול ה-90%.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 



תגובות הוסף תגובה
1.מולי האחד והיחידדני בכנר07/11/11
2.דופק במאמץוולטינסקי דני07/11/11
3.אני מודד דופק בשבת בבוקרגדעון16/11/11
4.מנוחה 75 התחלת פעילות מינימלית קופץ 110יגאל פרץ05/05/13
5.הדופק אצלי תמיד בין 90 ל-100 וזה מדאיג אותיאיסקוב אבי27/06/16
6.דופקנועית15/10/16
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן