הכנס את החיפוש שלך
לוגו וינגייט

עם הפנים לבריזבן 2032: "יותר ספורטאים, יותר ענפים, יותר הישגים"

עם הפנים לבריזבן 2032: "יותר ספורטאים, יותר ענפים, יותר הישגים"

מאת: מארי-רוז גוטמן
חדשות, מאמרים, מכון וינגייט, ספורט הישגי
29 - 11 - 23

כך יאיר טלמון, ראש המחלקה לאיתור ולטיפוח כישרונות בספורט, שהוקמה ביחידה לספורט הישגי במכון וינגייט במימון מנהל הספורט. בריאיון לאתר וינגייט מספר טלמון על מטרות המחלקה החדשה ודרכי פעולתה, על השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ועל השאיפה להביא את בשורת המצוינות לפריפריה בדרך להרחבת בסיס הפירמידה ההישגית של ישראל

מתחת לראדר התקשורתי וביסודיות אופיינית, הוקמה בשנה שעברה ביחידה לספורט הישגי שבהובלת דני אורן, "המחלקה לאיתור ולטיפוח כישרונות בספורט" בניהולו של יאיר טלמון.

"התפיסה שעומדת בבסיס הקמת המחלקה לצעירים היא שכאן, ביחידה לספורט הישגי, המשמשת כזרוע המקצועית של מנהל הספורט והוועד האולימפי בישראל, צריכה לשבת האחריות לניהול המקצועי של הפירמידה ההישגית במלואה: משלב "טרום קדטים" בו מתחילים לאתר ילדים וילדות ממועדוני הספורט למסגרות מצוינות ברמה האזורית או הלאומית, דרך נבחרות הקדטים והנוער והאקדמיה למצוינות במכון וינגייט ועד לנבחרות ולסגלים האולימפיים הבוגרים.

השאיפה היא להביא יחד עם איגודי הספורט השונים, לשינויים דרמטיים בדרך בה אנחנו מאתרים ומטפחים ספורטאים צעירים בספורט ההישגי בישראל.

אלה הם הספורטאים שיטפסו לאחר מכן לחלקים העליונים של הפירמידה" אומר בלהט ובביטחון יאיר טלמון, מנהלה של המחלקה החדשה.

 


יאיר טלמון, בפתח היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

 

טלמון בן ה-46, נשוי ללאור, אבא לאורי, גיא ויובל (בת), מתגורר עם משפחתו בינוב שבמועצה האזורית לב השרון. כמי שנולד וגדל בקיבוץ עין החורש בעמק חפר, ערש הכדורעף הישראלי, צמח בענף כשחקן, כמאמן ואף מילא שורת תפקידים באיגוד. בשנת 2011 הגיע להתאחדות הספורט לבתי הספר תחת ניהולו של יורם כהן, כשבאמתחתו תואר שני במדעי האימון הגופני והספורט בהתמחות בביומכניקה מהמכללה האקדמית בווינגייט ובשנת 2014 הצטרף ליחידה לספורט הישגי.

 

פעילות המחלקה, זו שישבה שנים במגירות כ"תוכנית הצעירים", כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית של משרד התרבות והספורט, החלה בשנת 2022. המחלקה מונה היום ארבעה עובדים תחת ניהולו של טלמון ומתבססת על מודל של תקציב צומח שעמד על 7 מיליון ₪ בשנתיים הראשונות. עם תחילת הפעילות בוצע רכש של ציוד וטכנולוגיות מתקדמות למדידת ביצועים בספורט ונחתם הסכם ארוך טווח עם החברה הבין-לאומית KITMAN LABS, שתספק למחלקה פלטפורמה חכמה לניהול נתונים מקצועיים, ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים ושירותי ייעוץ מקצועי של מומחים בתהליכי איתור וטיפוח כישרונות בספורט.

 

מה הם תחומי העיסוק של המחלקה החדשה הלכה למעשה?

"התחום המרכזי הוא ניהול מקצועי, פיקוח ובקרה על התוכניות המקצועיות באיגודים בשלושת רובדי הגיל: נוער, קדטים, טרום קדטים: מחנות אימון, תחרויות בחו"ל, העסקת מאמנים וכו'. התפקיד שלנו הוא לנהל את חלוקת המשאבים לתמיכה בביצוע התוכניות, לפקח על הביצוע ולבקר אותו וגם לייעץ ולסייע לאיגודים במהלך התכנון. את כל זה מבצעים ראשי התחומים במחלקה לצעירים בדומה לעבודת ראשי התחום  במחלקה ההישגית ביחידה לספורט הישגי. מטבע הדברים, בעבודה מול רובדי הגיל הצעירים ההתמקדות היא בנבחרות ובסגלים רחבים יותר ועדיין לא ברזולוציה עמוקה על ספורטאים בודדים. בתוך כל זה נעודד תהליכים נכונים של איתור הספורטאים המצטיינים, טיפוחם והכוונתם קדימה.

תחום חשוב נוסף, שמהווה עבורי פרויקט דגל, הוא איתור יהלומים ספורטיביים לא מלוטשים מתוך האוכלוסייה הכללית. כל מי שעוסק בתחום יודע שאפילו במדינת ישראל הקטנה יש הרבה מאוד כישרונות ספורטיביים שלא נמצאים כרגע בתוך הפירמידה או שנמצאים במקומות לא נכונים בתוכה. המטרה שלנו בשיתוף התאחדות הספורט לבתי הספר והפיקוח על החינוך הגופני היא לייצר מנגנון שדומה למנגנון איתור המחוננים של משרד החינוך.

המחלקה תפעל גם לקידום וטיפוח מקצועי של מאמנים בתחום המאוד ספציפי של אימון צעירים. זה שונה מאוד מאימון של ספורטאים אולימפיים בוגרים. יש לזה ניואנסים אחרים ובמדינות מתקדמות מדובר במקצוע שעומד בפני עצמו.

תחום נוסף בו פועלת המחלקה תחת אחריות הוועד האולימפי בישראל הוא הובלת המשלחות האולימפיות הצעירות לאולימפיאדת הנוער האירופית ולאולימפיאדת הנוער העולמית".


מימין: חנן דנציגר, סגן ראש מנהל הספורט, יאיר טלמון ודני אורן, מנהל היחידה לספורט הישגי

אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט

מוקד מרכזי של תחומי פעילות המחלקה הם הבקרה והניהול המקצועי של אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט.  

"ראשי התחומים שלנו, מיכל רביץ-לוריא ושייקה טרייבנד, עובדים מול צוותי האימון והצוותים המקצועיים, על התכנון השנתי של כל ענף וענף ועל בניית תוכנית מפורטת של מטרות ויעדים לטווח קצר ולטווח ארוך. במקביל, צוות מדידת והערכת הביצועים שלנו, הילה ראובני ואיש צוות נוסף שנמצא בתהליך גיוס, מרכיבים מודל מבדקים הוליסטי לכל ענף. אלו יאפשרו מעקב אחר ההתפתחות האישית של כל ספורטאי וספורטאית, מעקב רוחבי אחר ההתקדמות של הקבוצה אל מול תהליך האימונים וכן זיהוי מגמות ארוכות טווח בכל ענף. אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם איל אהרנסון, מנהל אקדמיית וינגייט החדש, והצוות שלו, וכל זאת במטרה לשפר את תהליכי העבודה ואת איכות התוצרת ההישגית שמופקת מהמפעל היקר והיוקרתי הזה". מסביר טלמון.

 

בשנת הפעילות הראשונה חולקו בניהול ובפיקוח המחלקה לצעירים למעלה מ-5 מיליוני ₪ מסך התקציב לאיגודי הספורט על-פי סט של קריטריונים ואמות מידה ובעזרתם הוציאו האיגודים לפועל מספר מרשים מאוד של פעילויות – קרוב ל-200 מחנות אימון בארץ, למעלה מ-30 מחנות אימון בחו"ל וכ-70 תחרויות בין-לאומיות של ספורטאים בגילאי קדטים ונוער. כך למשל, הוציא איגוד הג'ודו את נבחרות הנוער גברים ונשים למחנה אימונים ביפן מולדת הג'ודו, איגוד השיט הצליח לייצר מודל של מחנות אימון תקופתיים, איגוד הכדורעף הוציא לפועל פעילות בין-לאומית משמעותית בענף כדורעף החופים שכללה מחנה אימון בצ'כיה, אירוח של נבחרת הונגריה במכון וינגייט ומחנה אימונים ייחודי עם אלוף אולימפי מארה"ב, איגוד טניס השולחן הצליח להוציא את הכישרונות המובילים שלו לאקדמיה בפורטוגל, איגוד השחייה השיק תוכנית של מבדקים פיזיולוגיים ייחודיים ועוד.

 

יאיר טלמון: "כבר לאחר חודשי פעילותה הראשונים של המחלקה הצלחנו לראות גידול של 30% במספר הספורטאים והספורטאיות שנתמכים על ידי האיגודים בפעילות מצוינות לאומית. הצלחנו להרחיב את הפעילות ההישגית בכל ענף ב-50% בממוצע והפחתנו בכ-50% את המימון העצמי שההורים נאלצים להוציא מכיסם על מנת לטפח את הבנות והבנים שלהם כספורטאי הישג".


מבדקים להערכת ביצועים לשחקני כדורעף חופים מטעם היחידה לצעירים

גם בימי מלחמה – פעילות הישגית כשגרירות אזרחית של מדינת ישראל

איך המלחמה בימים אלו משפיעה על פעילות היחידה?

"בתפיסה הרחבה שלי ספורט הישגי הוא הרבה מעבר למדליות ולהישגים עצמם. ספורט הישגי הוא אחד מהתחומים החזקים ביותר של שגרירות אזרחית שיכולה מדינה להעמיד. במיוחד בימים אלה חשוב להשתמש בכוחו של הספורט כדי לחזק את המסר שאנו מדינה חפצת חיים, מדינה שהיא ברת תרבות, מדינה שהיא אנושית. גם בעת מלחמה בה הספורט מתגמד לעומת הדברים האחרים, חשוב מאוד לטפח ולהציג את הפנים האלה, ובוודאי בימים שיגיעו אחרי המלחמה. הפעולות שאנו עושים עם הספורטאיות והספורטאים הצעירים הם לא רק בשביל מאזן המדליות והגמרים, אלא הרבה מעבר לזה. עבורי, זכות הקיום של הספורט ההישגי כנדבך מרכזי בתרבות ובחברה הישראלית היא בערך המוסף שההישגים מביאים איתם: בגאווה, בהזדהות, בחינוך לכל הערכים המדהימים שהספורט מגלם בתוכו, ולכן

גם בתקופה כזאת אנו חייבים להמשיך ולתת לספורטאים שלנו את הכלים והיכולות לצאת ולשמש שגרירים של מופת עבור המדינה.

כל אחד ואחת מהם שמופיעים בחו"ל, מציג לציבור שם שלא מכיר ולא יודע את הפנים ואת היופי של מדינת ישראל ולזה אין תחליף".

 

אבל המכשול המשמעותי הוא המכשול הבטחוני, לא כך?

"נכון, ולכן במסגרת המגבלות מנסים להסדיר ולשמר את הפעילות אל מול הגורמים המוסמכים ומוצאים פתרונות ביחד עם האיגודים, בניסיון לנסות ולייצר כאן בארץ כמה שיותר פעילות הישגית, לייצר סימולציות תחרותיות ולשמר את המוטיבציה של הספורטאים. במיוחד בעבודה מול ספורטאים צעירים, הראייה היא שנים רבות קדימה ובסופו של דבר גם על פרק זמן קשה זה אנחנו נתגבר והוא יהפוך לשלב מעצב באישיות שלהם כספורטאי ישראל. הספורטאים לא נמצאים בחזית הלחימה, אך עבורם הפעילות ההישגית היא החזית שבה הם יכולים לתרום ולהיאבק למען המדינה, ושם הם צריכים לעשות את העבודה הכי טובה שאפשר עם כל הקושי והאתגר העצום".

במבט קדימה – רשת וינגייט למצוינות בספורט

על פי מודל הפעולה והחזון, שיאיר טלמון הציג למנהל הספורט לפני שנים לא מעטות, השאיפה היא להקים מספר מרכזי מצוינות אזוריים לטיפוח ספורטאי הישג צעירים –  "רשת וינגייט למצוינות בספורט" תחת הסלוגן "וינגייט קרוב לבית". התוכנית להקמת "מכון וינגייט דרום" בשדרות, אותה מקדם בימים אלו שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, כחלק מהמאמץ הלאומי לשיקום עוטף עזה והדרום, מתכתבת היטב עם החזון, ועשויה להוות את הסנונית הראשונה בהגשמתו.

 

מה הרעיון העומד מאחורי 'וינגייט קרוב לבית'?

"הרעיון הוא להנגיש את המצוינות ההישגית לכל ספורטאי וספורטאית בגילאים הצעירים. באותם המרכזים יתקיימו אימונים של סגלי מצוינות אזוריים והם ישמשו גם כמוקד לתורה המקצועית שתשפיע על המועדונים שעובדים באותו האזור במטרה להשביח את איכות העבודה גם בפריפריות המרוחקות. הכישרון מפוזר בכל מקום בצורה שווה – ואנחנו רק צריכים למצוא את הדרך לחשוף ולעודד אותו.

אנחנו מקווים שבתוך כמה שנים יהיו כמה מרכזים כאלה שפועלים ושיאפשרו לכל ילדה וילד מוכשרים להגיע למסגרת ראשונית של מצוינות

ושמשם יוכלו לטפס במעלה הפירמידה לאקדמיית וינגייט למצוינות בספורט או לנבחרות הקדטים של אותו ענף לפעילות מסודרת.

הרשת תהיה פרוסה במיקומים אסטרטגיים של הספורט הישראלי כדי להביא את בשורת המצוינות לכל הארץ. זה מתבסס על המודל של מכון INSEP הצרפתי לפיו יש מכון מרכזי שנמצא ליד פריז ועוד 27 שלוחות שפזורות ברחבי צרפת. אנחנו לא צריכים להגיע למספרים האלה, אבל אם בישראל נגיע ל-3 או 4 מרכזים שיהיו תחת פיקוח וניהול של מכון וינגייט המרכזי ובסטנדרטים שלנו – נוכל להגיע למספרים גבוהים משמעותית של ספורטאים צעירים שזוכים לטיפוח איכותי ומטפסים במעלה הפירמידה. אני מקווה שעד למשחקי לוס אנג'לס 2028 השלב הזה של המודל כבר יתממש.


סייף אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט במבדק של היחידה לצעירים.

 

האם אפשר לדבר על שאיפה לשוויון הזדמנויות גם בספורט ההישגי? כלומר שלא רק ענפים שלא דורשים משאבים גדולים יהיו פתוחים לשכבות סוציו-אקונומיות חלשות.

"כיום, לפי מה שאנו רואים באיגודי הספורט, אין שום אפליה של ספורטאים מרקע חברתי נמוך, פריפריאלי או מגדרי כאשר הם עומדים בסטנדרטים של מצוינות הישגית. מי שטוב זוכה לתמיכה הנדרשת, למשל כדי לצאת למחנות אימון בחו"ל.

הבעיה המרכזית של הפריפריה הגיאוגרפית היא בשלב שלפני הפירמידה ההישגית – ולכן הייצוג שלה בספורט ההישגי הוא קטן.

חסרים לנו בשטח מועדונים איכותיים שיטפחו את הספורטאים מגיל צעיר לרמות הסגלים והנבחרות. דוגמה חיובית מצוינת אפשר לראות במעלות תרשיחא – שם יש איש מקצוע מעולה בתחום הסיף, יעקב פרדמן, שזכה למשרה ולמקום אימון ראוי משלו, וכבר שנים מטפח ספורטאיות וספורטאים לנבחרות הסיוף שזוכים במדליות ברמות הבין-לאומיות הגבוהות. כלומר, אם נדע כמדינה לספק למאמן מקומי איכותי ומסור מקום ותנאים לעבוד, נוכל לצפות לתוצאות גם מהפריפריה"

 

לסיכום, מתי להערכתך נוכל להתחיל ולראות את פירות עבודת המחלקה?

"על פי התוכניות שהצגנו למנהל הספורט, מטרות ויעדי העל שלנו לכיוון משחקי בריזבן 2032, הם צמיחה של עשרות אחוזים במדדים של מספר הספורטאיות והספורטאים בסגלי ההישג, מספר הענפים ששותפים לתמונה ההישגית וכמובן בהיקף ההישגים ובאיכותם. אנו שואפים שההישגים של ישראל בזירה הספורטיבית יגיעו מקשת רחבה של ענפים.

עד למשחקים האולימפיים בריזבן 2032 השפעתה המרכזית של פעילות המחלקה תתבטא בטיפוח הספורטאים הקיימים בצנרת המקצועית של איגודי הספורט. אני מאמין שהחל ממשחקי בריזבן 2032 נוכל לצפות גם בתרומה המשמעותית של תהליכי האיתור שהמחלקה מקיימת בחלון הראווה הראשי – סגלי ההישג האולימפיים והמשלחות האולימפיות של ישראל".

 

 

 

 

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

וינגייט דרום: השר זוהר עם הנהלת קק"ל במכון

וינגייט דרום: השר זוהר עם הנהלת קק"ל במכון

חדשות, מכון וינגייט, ספורט הישגי
22 - 02 - 2024
קרא עוד
אליפות ישראל בשחייה לנוער ובוגרים 2024

אליפות ישראל בשחייה לנוער ובוגרים 2024

חדשות, מכון וינגייט, ספורט הישגי
20 - 02 - 2024
קרא עוד
אנסטסיה גורבנקו סגנית אלופת העולם

אנסטסיה גורבנקו סגנית אלופת העולם

מכון וינגייט, ספורט הישגי, חדשות, אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט
19 - 02 - 2024
קרא עוד
בעלי עסק בתחום הספורט? כך תשווקו את עצמכם

בעלי עסק בתחום הספורט? כך תשווקו את עצמכם

ביה"ס למאמנים ולמדריכים, מאמרים
06 - 02 - 2024
קרא עוד