הכנס את החיפוש שלך
לוגו וינגייט

קבלת החלטות בספורט – חלק ב'

קבלת החלטות בספורט – חלק ב'

מאת: אליה פורמן
הטיות וקבלת החלטות
01 - 03 - 22

בפוסט השני אליה פורמן מנסה להסביר את תהליך קבלת ההחלטות לאורה של "הגישה האקולוגית", או "הגישה הישירה" – גישה מעניינת שצוברת תנופה וראיות רבות בשנים האחרונות

בפוסט הקודם תיארנו (בקווים כלליים) את תהליך קבלת ההחלטות על-פי גישת "עיבוד המידע" הוותיקה. הפעם ננסה להסביר את התהליך לאורה של גישה מעניינת שצוברת תנופה וראיות רבות בשנים האחרונות – "הגישה האקולוגית'" הידועה גם בשם "הגישה הישירה".

גישה זו צומחת מתחומי תוכן אחרים כמו ביולוגיה ומתמטיקה של מערכות דינמיות ואף חולקת עימם את השקפת העולם הפילוסופית, המתודולוגיה המחקרית והטרמינולוגיה (המינוח, עולם המושגים). נקודות אלה הופכות את הגישה הישירה לפחות אינטואיטיבית ו"קלה לעיכול" מאשר גישת עיבוד המידע.

 

להלן רעיונותיה המרכזיים:

הגישה האקולוגית-דינמית דורשת נקודת מבט לא דטרמיניסטית, כלומר אי אפשר לנתח אותה במונחים פשוטים של סיבה ותוצאה. ספורטאים לא פועלים בצורה Y בכל פעם שקורה X. דוגמה הממחישה את ההבדל שבין גישה זו לבין גישת עיבוד המידע הדטרמינסיטית, ניתן למצוא בכך שגישת עיבוד המידע מתארת תופעות בתרשים זרימה (X גורם ל-Y, Y גורם ל-Z וכן הלאה) ואילו הגישה האקולוגית-דינמית מתארת תופעות בצורה מעגלית (X משפיע על Y ומושפע מ-Y במידה שווה ובאופן בלתי פוסק). כלומר, כשאנחנו מנסים להבין את הגישה האקולוגית-דינמית עלינו לשנות את נקודת מבט – אתגר לא פשוט לכשעצמו.

 

אחד ההבדלים המשמעותיים שבין תאוריית עיבוד המידע (הגישה הבלתי ישירה) לבין הגישה הישירה נטוע באופן בו אנחנו תופסים את הסביבה. כזכור, בגישה הבלתי ישירה החושים שלנו קולטים את הסביבה החיצונית בתור אותות או רמזים שדורשים עיבוד חישובי (חישוב של מרחק, גודל, מהירות, חוקים ניוטונים וכו') ושיוך לקונטקסט (הכנסה להקשר מסוים בהתבסס על סכמת זיכרונות מהעבר). שלבים אלה משמשים את המוח שלנו לבניית מודל פנימי של המציאות לצורך קבלת החלטה ונקיטת פעולה בהתאם.

לעומת זאת, הגישה הישירה גורסת שאנחנו קולטים את הסביבה באופן ישיר, ללא צורך בעיבוד או במודל פנימי ושאנחנו מסוגלים לעשות זאת משום שהמידע שאנו מקבלים מהסביבה זמין ומדויק.

 

השאלה שעשויה לצוץ כעת, ובצדק, היא איך אני יודע מה לעשות אם הביצועים אינם מבוססי זיכרונות?

ובכן, על-פי הגישה הבלתי ישירה המודל הפנימי הוא זה שמתאר לי את המיקומים במרחב ומכוון את השרירים לפעולה מסוימת שמקורה בתוכנית מוטורית/תנועתית (שגם היא שמורה בזיכרון). החישוב של הרכיבים השונים מאפשר למוח "לנבא" מה צריך לעשות כך שתכנון הביצוע מתקיים באוף-ליין (כלומר, בלי קשר ישיר למה שקורה בסביבה או על סמך משוואת מהירות למשל).

 

לעומת זאת, הגישה הישירה גורסת כי המידע מהסביבה הוא זה שמכוון את התנועה באון ליין בתהליך שנקרא צימוד (coupling). הצימוד הוא חיבור של מה שאני רואה עם מה שאני עושה, באופן שבו המידע הספציפי שאני ממוקד בו מאפשר לי לדייק את הביצוע תוך כדי תנועה ללא צורך לנבא את העתיד, אלא להתאים את התנועות ביחס למה שאני רואה ורוצה לעשות. למשל, ספורטאי שרוצה לתפוס כדור שנזרק אליו, מכוון את תנועת הידיים שלו בהתאם לשינוי של תמונת הכדור על רשתית העין שלו. הוא לא צריך לחשב את המרחק, את הגודל או אפילו להבין מה הוא רואה – הוא פשוט צריך להתאים את תנועת הידיים שלו לשינוי בגודל הדמות הנקלטת בעין עד לנקודת זמן הרלוונטית לביצוע. השיפור של הספורטאי והיכולת שלו להתמחות ולהיות אפקטיבי יותר בסביבת הביצועים שלו, תלויה (בין השאר) ביכולת שלו לדעת לאיזה מידע מהסביבה עליו לשים לב כדי לבצע את המשימה, ובדוגמה שלנו: הגודל המשתנה של תמונת הכדור על העין.

 

 

ננסה לדמות את השוני בנקודת המבט של שתי הגישות להבדל שבין לשמוע שיר דרך מחשב (הגישה בלתי ישירה/עיבוד מידע) לבין לשמוע אותו דרך מכשיר רדיו (הגישה הישירה): שמיעת שיר במחשב דורשת העברת מידע דרך המקלדת, מעבר המידע למאגר השירים שיש למחשב בזיכרון, בחירת השיר ולבסוף השמעה שלו. לעומת זאת, במכשיר הרדיו אין לנו מאגר שירים לבחור ממנו, וכדי לשמוע את השיר הרצוי אנחנו רק צריכים לכוון אותו לתדר הנכון (המידע הרלוונטי למשימה) לקליטתו מהסביבה החיצונית.

 

איך כל זה משליך על קבלת החלטות?

מי שקרא בעיון את "קבלת החלטות – חלק א'" זוכר שהדגשנו שתי נקודות מרכזיות שמהוות את מרכז המחלוקת שבין שתי הגישות: ההתמקדות של הגישה הבלתי ישירה בתהליכים הקוגניטיביים (מה שקורה במוח) וניתוק קבלת ההחלטות ובחירת הפעולות מהסביבה החיצונית.

כפי שאולי כבר הבנתם, הגישה הישירה לא מסכימה עם ההנחות האלה כלל וכלל והיא נועצת את כל מרכז הכובד שלה במערכת היחסים שבין הספורטאי לבין הסביבה. משום שקבלת ההחלטות של ספורטאי מבוססת על מערכת היחסים הישירה שלו עם הסביבה ומשום שיכולתו לדלות מידע רלוונטי מהסביבה דורשת אימון, הרי שאי אפשר לאמן קבלת החלטות מחוץ להקשר מסוים משום שהיציאה מההקשר תשנה בהכרח את ההחלטה (משום שכבר אין מידע ספציפי להתמקד בו).

 

לחזרה לעמוד "הטיות וקבלת החלטות" לחצו כאן

 

מקורות:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25454700/

https://www.researchgate.net/publication/318316844_Ecological_cognition_Expert_decision-making_behaviour_in_sport

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

קבלת החלטות בספורט – חלק א'

קבלת החלטות בספורט – חלק א'

הטיות וקבלת החלטות
01 - 03 - 2022
קרא עוד
שינוי גודל פונט
ניגודיות