בעיטת העונשין: מוכנות או מזל?

מונדיאל 2022 בו לא מעט משחקים בשלבים מתקדמים הוכרעו בבעיטות עונשין, הפנה את הזרקור ליכולת של שחקן לבעוט ו/או לעצור פנדל תוך ויסות לחצים ועורר את התהייה עד כמה המזל הוא אלמנט מכריע. ידוע כי הכנה מנטלית של שחקנים קריטית לביצוע, אך  כיצד נכון להתאמן ולשפר את המוכנות המנטלית הדרושה לביצוע בעיטת העונשין המושלמת (או לעצירתה) ברגע המכריע?

במשחקי שמינית ורבע הגמר של מונדיאל 2022 המתקיים בקטר, נחשפנו למשמעותן הרבה של בעיטות העונשין (פנדל Penalty kick) בהכרעה בין קבוצות – הכרעה שלא תמיד מייצגת את איכות המשחק ששוחק במשך 120 הדקות שקדמו להן. כך למשל, במשחק של קרואטיה מול יפן שהוכרע בדרמת פנדלים, ראינו עד כמה רמת הלחץ בו נתונים השחקנים יכולה לקבוע את תוצאת המשחק. כידוע, באותו המשחק קרואטיה ניצחה את יפן בדו-קרב פנדלים בזכות 3 עצירות של השוער הקרואטי, דומיניק ליבאקוביץ. האם ניתן לייחס את זה למזל או ליכולתם הביצועית והמנטלית של הבועט והשוער?

מאז ומתמיד בעיטת העונשין בכדורגל היא בבחינת נעלם: האם אפשר להתכונן אליה או שזה עניין של מזל? כמובן שהתשובה אינה חד משמעית ועל פי תורת האימון (Bompa et al., 2017) הכנה המשלבת בין ההיבט המוטורי לבין ההיבט המנטלי היא קריטית.

בעיטת עונשין: הכרעה של המשחק ללא קשר לאיכותו ולרמתו (אילוסטרציה shutterstock)

ישנם מספר אתגרים בהכנה לקראת בעיטות עונשין:

ראשית, לרוב בעיטות עונשין אינן חלק משגרת האימונים של קבוצת הכדורגל. מאמנים משלבים את אימון הפנדלים בעיקר לקראת טורנירים חשובים – מה שמעלה את מדד הלחץ של השחקן נוכח העובדה שאימון הפנדלים אינו חלק משגרת האימונים שלו.

שנית, מעבר להיבט המוטורי של בעיטת עונשין, הרי שהשחקן נדרש להפעיל וליישם תהליכים חשיבתיים שונים הקשורים בריכוז ובקבלת החלטות – שמטבע הדברים מושפעים מרמה גבוהה של לחץ. כדי להשיג בעיטת עונשין איכותית על השחקן לדעת כיצד לווסת את הלחץ באופן כזה שיוביל לביצוע מיטבי מבחינה מוטורית וקוגניטיבית. זאת ועוד, כאשר השחקן מרגיש לחץ גבוה ישנה תגובה מוטורית של כיווץ שרירים, המקשה על ה"זרימה של התנועה". בנוסף, לחץ גבוה משפיע על דרך קבלת ההחלטות ויכולת הריכוז וכמובן גם על רמת הביטחון שהשחקן מרגיש. למרות שכיום מאמנים מבינים שההכנה המנטלית של שחקנים היא קריטית להצלחה, עדיין קיים חוסר הבנה בסיסי כיצד נכון להתאמן ולשפר את המוכנות המנטלית של השחקנים.

על פי תורת האימון, הכנה מנטלית צריכה להוות חלק אינטגרלי מההכנה של ספורטאי, במטרה לשפר את היכולת לבצע ביצוע מיטבי בזמן לחץ, קרי בזמן המשחק עצמו. מודל אשר מאפשר אימון מסוג זה הוא מודל ה-LMA (Learning-Modification-Application: Blumenstein & Orbach, 2019) המכין את הספורטאי לביצוע מיטבי באמצעות שימוש במיומנויות מנטליות המותאמות למשחק המטרה (במקרה שלנו בעיטות פנדל במונדיאל) תוך כדי חשיפה לתנאי לחץ ספציפיים וביצוע מדידות אובייקטיביות המספקות מידע על יעילותו של האימון המנטלי.

בהקשר זה חשוב להקפיד על מספר דברים:

1. כדי שהכדורגלן יגיע מוכן לדו קרב הפנדלים עליו להתאמן על ההיבט המוטורי כחלק משגרת האימונים שלו, תוך כדי חשיפה הדרגתית לסולם לחצים באופן סיסטמתי ועקבי לאורך זמן. שגרת אימונים מסוג זה תאפשר לשחקן להתייחס לבעיטת העונשין כסיטואציה "מוכרת" יחסית.
2. על השחקן לתרגל את המיומנויות המנטליות הספציפיות הנדרשות לביצוע בעיטת עונשין איכותית. מיומנויות אלו כוללות:

• יכולת ריכוז המאפשרת מעבר ממיקוד חיצוני (עמדת השוער) למיקוד פנימי (הוצאת הכדור).
• מסוגלות עצמית גבוהה המבוססת על האמונה של השחקן בחוזקות שלו ודיבור עצמי אשר יאפשר לשחקן להתרכז בהוצאת הכדור ולא בציפיות או בחששות שלו.

שחקן ושוער מיומנים מנטלית יהיו אלו שיצליחו לבצע בעיטה או עצירה מדויקת (אילוסטרציה shutterstock)

לאורך זמן, האימון המנטלי יוביל את השחקן ליכולת של בניית שגרה (רוטינה) לפני הוצאת הכדור ובכך לווסת את רמות העוררות הגבוהה והמתח השרירי המתקיימים במצבים של דו-קרב פנדלים בשניות שלפני הבעיטה והוצאת הכדור. כדורגלן המאומן בצורה נכונה יכול להגיע לבעיטת הפנדל עם מוכנות מנטלית אידיאלית שתסייע לו להתמקד בבעיטה עצמה ולא בתוצאה שלה. יכולת חשיבה הממוקדת ב"כאן ועכשיו" ללא התייחסות לתוצאה ולמשמעויות שלה עשויה להוביל לביצוע מיטבי של בעיטת הפנדל.

מלבד השחקן שבועט את בעיטת העונשין יש לזכור גם את השוער מן הצד השני. במשחק של קרואטיה נגד יפן מעניין היה לראות את דרך ההתנהלות של השוער הקרואטי. מחקרים רבים מראים שתפקיד השוער מצריך יכולת צפייה, חיזוי המתרחש מבעוד מועד וקבלת החלטות מהירה ומדויקת. יכולת השוער לצפות את המתרחש היא חיונית במקרים אלו, שכן שוער המאחר להגיב למתרחש יתקשה לעצור את הכדור הנבעט לשערו. אלמנטים מנטליים וגופניים אלו נרכשים גם הם באמצעות אימון ממוקד בדרגות לחץ משתנות, כאשר המטרה הסופית הינה יכולת ביצוע מיטבית של בעיטת העונשין תוך כדי ויסות לחצים. שחקן ושוער מיומנים מנטלית יהיו אלו שיצליחו לבצע בעיטה או עצירה מדויקת ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות עבודה קשה לאורך זמן. ולכן, ככל שהמודעות לחשיבותו של האימון המנטלי ולהשפעתו על איכות הביצוע תעלה – כך נוכל לצמצם את אלמנט המזל ולחזק את יכולת השליטה והביטחון של הבועט והשוער.

ד"ר איריס אורבך, ד"ר לפסיכולוגיה של הספורט במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, ראשת תחום אימון לקידום בריאות בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. יועצת מנטלית לספורטאים ולקוחות פרטיים העוסקים בספורט בכל הרמות ובכל הגילים.