הכנס את החיפוש שלך
לוגו וינגייט

גישת ההגבלות

גישת ההגבלות

מאת: rafi
למידה מוטורית
21 - 03 - 22

תאוריית הדינמיקה האקולוגית ומחקר בנושא הן הבסיס להתפתחות גישת אימון הדורשת ממאמנים להפוך למעצבי סביבה במקום מדריכים, ולהציג לספורטאים שלהם בעיות במקום פתרונות כדי שהם ילמדו איך לקשור את המידע מהסביבה לפתרונות יעילים וייחודיים לעצמם.

בגישה זו מאמנים צריכים לאפשר לספורטאים לצבור ניסיון מתמשך בחיפוש אחר פתרונות, ודרך הניסיונות החוזרים להסיק איזה מידע רלבנטי לביצועים ואילו פתרונות עובדים ובאיזה מצב.

 

בספר שנכתב על גישת ההגבלות, החוקרים הגדירו ארבעה עקרונות מרכזיים לעיצוב האימון, אשר מייצגים את יסודות התיאוריה של דינמיקה אקולוגית:
1. מטרת האימון: "מהי מטרת האימון?" זאת השאלה הראשונה שהמאמנים צריכים לשאול את עצמם ולהגדיר בבירור לעצמם ולספורטאים. הגדרת המטרה היא קריטית כי היא עומדת מאחורי כל החלטות הספורטאי ומשפיעה על האופן שהספורטאי רואה ומגיב להזדמנויות פעולה מהסביבה.

 

2. להגביל כדי לאפשר: על המאמנים לבנות משימות שנותנות לספורטאים הזדמנות וסיבה לפעול בצורה הרצויה למאמן, בלי להכתיב להם איך לפעול.
על ידי הצבת מגבלות על אפשרויות הפעולה של הספורטאים, אנחנו יכולים להזמין אותם לחקור פתרונות חדשים ויצירתיים. הרעיון הוא שהספורטאים ילמדו על בשרם מה, מתי ואיך לפעול כדי להשיג את המטרות של המשחק.

 

3. עיצוב סביבת למידה ייצוגית: לדאוג שבזמן האימון הספורטאים יראו, ישמעו וירגישו דברים דומים לסביבת התחרות.
אפשר לבחון תפקודיות ומהימנות פעולה דרך שאלות מנחות. האם המידע שהספורטאים משתמשים בו להנחות את הפעולות שלהם, הוא שימושי ורלבנטי למצב שייתקלו בו בתחרות? האם רצף הפעולה המלא (מטרה-תפיסה-פעולה) הינו תמונת ראי של הפעולה בזמן תחרות? כלומר, הפעולה נראית, מרגישה ומתנהגת כמו בתחרות.

 

4. חזרות ללא חזרה: תהליך האימון צריך להיות מורכב מחיפוש מתמשך של הספורטאים אחר פתרונות מוטוריים יעילים לבעיות אותן מציגים המאמנים.
אימון אפקטיבי אינו חזרה שוב ושוב על אותו פתרון אלא תהליך של חזרות על הניסיון לפתור בעיה מסוימת במגוון טכניקות אשר משתפרות מחזרה לחזרה. פחות התמקדות על פעולות חוזרות של טכניקה, יותר חזרה של פעולות גומלין בין הספורטאי למשימה.
המאמן עדיין יכול לקחת חלק פעיל באימון על ידי הסבת תשומת לב הספורטאים למידע ולהזדמנויות שהם פספסו, אך כשתפקידו המרכזי הוא לעצב את הסביבה ולתת לספורטאים לחקור בעצמם, הוא מקבל יותר זמן להסתכל מהצד ללא התערבות, ואולי ילמד משהו מהספורטאים שיפתיע אותו.

 

מקורות:
Renshaw, I., Davids, K., Newcombe, D., & Roberts, W. (2019). The Constraints-Led Approach: Principles for sports coaching and practice design. Routledge.
Woods, C.T., McKeown, I., O’Sullivan, M. et al. Theory to Practice: Performance Preparation Models in Contemporary High-Level Sport Guided by an Ecological Dynamics Framework. Sports Med – Open 6, 36 (2020). https://doi.org/10.1186/s40798-020-00268-5