הדרך למדליה: מהבית בנתניה ועד לפודיום בטוקיו

מכון וינגייט, הבית של הספורט ישראלי בלט בקמפיין האחרון לטוקיו לא רק כמתקן אימונים מרכזי אלא גם במשלחת לטוקיו 2020 עם לא פחות מ-35 ספורטאים המתאמנים במכון וינגייט, שמונה מצוותי המכון ועשרה מבוגרי אקדמיית וינגייט למצוינות שתופסים מקום של כבוד במשלחת. מקומו של המכון בספורט האולימפי הישראלי אף צפוי לגדול לאור ההשקעות בשדרוגו בהיקף של כרבע מיליארד דולר. מנכ"ל המכון, שי אברהמי: "אנו גאים להיות הבית של הספורט הישראלי ומקווים להצלחת המשלחת הישראלית כבר בטוקיו 2020"

אם תשאלו אנשים מה הופך מקום לבית, סביר להניח שתשמעו את אחת מהתשובות הבאות: מקום שישנים בו, מקום שאוכלים בו, מקום שמבלים בו את הרגעים הטובים והמאושרים בחיים וגם מקום ממנו צומחים להישגים. עבור רבים בית הוא גם מקום בו הם יכולים להגשים את המשאלות שלהם ולהפוך חלומות למציאות.

אלכס שטילוב, דני אורן, שי אברהמי ויואב כהן באירוע גיבוש המשלחת לקראת טוקיו במכון וינגייט. צילום: אבי שי

אם תשאלו את הספורטאים ההישגיים של ישראל מהו בית עבורם, תשמעו תשובה אחת – מכון וינגייט. "היום יותר מתמיד מכון וינגייט הוא הבית הלאומי של ענפים רבים, כשהגדולים והבולטים שבהם הם השחייה, הג'ודו וההתעמלות. המכון הוא קודם כל בית לאותם הענפים במובן הטכני של המילה כלומר הספורטאים מתאמנים, אוכלים וישנים במכון" אומר דני אורן, יושב ראש היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט והמנהל המקצועי של המשלחת הישראלית לטוקיו 2020. ומוסיף: מעבר לך המכון מעניק לספורטאים גם את המעטפת הכה משמעותית – המקצועית, המדעית, הרפואית והפרא רפואית – דבר שאינו קיים בשום מקום אחר בארץ!" חלקו של מכון וינגייט בטיפוח הספורט ההישגי בישראל אף צפוי להמשיך ולגדול בשנים הבאות לאור השדרוג האדיר במתקני המכון שישרת את המתאמנים לקראת המשחקים האולימפיים בפריז 2024. מדובר בהשקעה שתגיע לרבע מיליארד ₪ וזה יביא זינוק אדיר נוסף לספורט ההישגי בישראל.

המשלחת הישראלית לטוקיו 2020 היא הגדולה בתולדות ישראל. היא מונה 35 ספורטאים שמתאמנים במכון וינגייט וכן עשרה ספורטאים בוגרי אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, כשהבולטים שבהם היא השחיינים אנסטסיה גורבנקו יעקב טומרקין, הג'ודאים ברוך שמאילוב ורז הרשקו, הטריאתלטים שחר ורן שגיב ועוד.

עם המשלחת לטוקיו נמנים דני אורן, יו״ר היחידה לספורט הישגי, מתאמי היחידה יניב אשכנזי, גנדי חזקיה וסהר אלוני ואנשי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר: ד״ר לובה גליצקיה, רופאת הסגלים האולימפיים, ד״ר מיה קלה בנצור, ראש מחלקת הפיזיותרפיה והפיזיותרפיסטים ברנרדו ברקן ואלון יחיאל.

ד"ר מיה קלה והפיזיותרפיסט ברנרדו ברקן מתכוננים ליציאה לטקס פתיחת משחקי טוקיו 2020

יו"ר היחידה לספורט הישגי, דני אורן: "למכון וינגייט יש משמעות עצומה! מעבר להיותו מרכז אימונים לשלושת הענפים המשמעותיים שבולטים במשלחת לטוקיו והעובדה שמכון וינגייט מעניק מעטפת מקצועית לספורטאים במשלחת לטוקיו 2020 יש שמונה אנשי צוות ממכון וינגייט, ארבעה מיחידה לספורט הישגי ארבעה נוספים מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר. זהו כוח גדול מאוד ויש לו משמעות גדולה כאן בתמיכה, בטיפול ובליווי של הספורטאים. מכון וינגייט משמעות גם משחקים עצמם וגם במהלכן של כל ה-4 שנים שבין אולימפיאדה לאולימפיאדה ואין ספק המשמעות שלו גדלה ואף צפויה לגדול בשנים הבאות ככל שענפים נוספים יגיעו להתאמן במכון".

מכשירים גם את המאמנים

לא רק את הספורטאים מגדלים במכון וינגייט, אלא גם את המאמנים שלהם. בבית הספר להכשרת מאמנים מכשירים את מי שמלווה באופן צמוד את הספורטאים ההישגיים של ישראל ומביא אותם להישגים האדירים אליהם הגיעו בשנים האחרונות. "מאחורי כל ספורטאי מצטיין עומד מאמן שטיפח, דחף למצוינות ולא ויתר עד שמלוא הפוטנציאל ימומש", אומר יעקב ג'ינו, מנהל בית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט. "ההכשרה של המאמנים חשובה לא פחות מזו של הספורטאים, והשילוב בין הכישרון לידע והמיומנות הוא זה שמוביל אותנו קדימה למדליות ותארים".

מעטפת מדעית רפואית ופרא-רפואית לסגלים האולימפיים

נבחרת בולטת שזכותה לליווי צוותי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר היא נבחרת גולשי הרוח והשיט של ישראל. מדור הפיזיולוגיה בראשות פיזיולוגית המאמץ רותם כסלו-כהן ליווה אותה באימונים, בתחרויות ובסימולציות לבחינת אסטרטגיות קירור נוכח תנאי עומס החום הצפויים בטוקיו. סימולציות דומות ומעקבי הידרציה כהכנה לטוקיו התקיימו גם עם נבחרת רצי המרתון של ישראל בהובלת מחלקת הפיזיולוגיה וראש מדור התזונה במרכז, התזונאית איילת וינשטיין. עוד ליוו את התחרויות מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי, וכן תזונאיות המרכז תמר אשלגי וד"ר שרון מאור.

גולשת הרוח קטי ספיצ'קוב עם תמר אשלגי, תזונאית המרכז לרפואת ספורט ולמחקר בסימולציית תחרות בחיפה, לפני היציאה לטוקיו 2020

בין חברי המשלחת לטוקיו נמצאת גם ד"ר מיה קלה בנצור, מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה של מכון וינגייט ופיזיותרפיסטית המשלחת בטוקיו, שאף הובילה באופן אישי את שיקומן הארוך של ספורטאיות המשלחת – קופצת המשולשת חנה קזנייבה מיננקו ושחקנית הבדמינטון קסניה פוליקרופובה: "אני מאוד גאה בעבודתם של הפיזיותרפיסטים, ההידרותרפיסטים, הפיזיולוגים והתזונאיות במרכז לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו", היא אומרת. "במשך חמש שנים עברנו מסע, שכלל ליווי רפואי באימונים, במחנות אימונים, בתחרויות, בשיקומים ארוכים מפציעות, בליווי לניתוחים ובשיקום שאחריהם, והוא מסתיים היום עם ההגעה למשחקים האולימפיים".

בונים את דור העתיד

בזמן שבטוקיו חברי המשלחת הישראלית מתמודדים על המדליות, במתקני מכון וינגייט כבר מכינים את העתודה הישראלית האולימפית למשחקים האולימפיים שייערכו בשנת 2024 בפריז. את דור העתיד מגדלים באקדמיה למצוינות בספורט במכון, אליה מגיעים מדי שנה הצעירים עם הפוטנציאל הגדול ביותר בספורט ההישגי בישראל. "אנחנו מאפשרים להם את התנאים הטובים ביותר כדי לפרוח", אומר גיל מעיין, מנהל אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט: "הם מקבלים מאמנים לאומיים, מעטפת מדעית ורפואית, מתקני אימון ייחודיים לצד חיים בתנאי פנימייה והתאמת יום הלימודים למערכת שעות אימונים מקצועית. כך אנחנו מאפשרים לספורטאים צעירים בעלי כישורים ויכולות לממש את הפוטנציאל שלהם להישגים בתחרויות בין-לאומיות".

מנכ"ל מכון וינגייט, שי אברהמי עם המתעמלת לינוי אשרם, המתאמנת ומתגוררת במכון. צילום: אבי שי

את המערך האדיר שמשרת אלפי ספורטאים ואחראי לחלק גדול מההישגים של הספורט הישראלי אחראי מנהל שי אברהמי, מנכ"ל מכון וינגייט. "אנחנו גאים להיות הבית של הספורט הישראלי", הוא אומר. "הצלחה של ספורטאי ישראל, ובפרט אלו שמתאמנים במכון, היא גאווה לאומית ואישית לכל אחד מעובדי המכון. אני שמח לציין במיוחד את צוותי היחידה לספורט הישגי והמרכז לרפואת ספורט ולמחקר שמעניקים לספורטאים מעטפת מקצועית במשך כל ימות השנה ובמיוחד על כך שמכון וינגייט היה קרן אור גדולה לספורטאים בכל תקופת הקורונה. אני מקווה שההשקעות האדירות בשדרוג מתקני המכון יביאו לתוצאות כבר בטוקיו 2020. כולנו מאחלים למשלחת הישראלית הצלחה רבה".