כאבי שרירים מאוחרים קשים ושתן מועט וכהה המופיעים בעקבות אימון גופני עצים במיוחד, עלולים להעיד על רבדומיוליזיס. התסמונת המאופיינת בהרס נרחב של תאי שריר ודליפת תכולתם אל זרם הדם, עלולה לגרום לנזקים מערכתיים רחבים דוגמת נמק, אי ספיקת כליות, הפרעות בקצב הלב ועוד. מהו, אם כך, הטיפול וכיצד ניתן להימנע?
הטוב הרע והמכוער: פירוק שריר ממאמץ
הטוב הרע והמכוער: פירוק שריר ממאמץ
המדען הראשי במכון הלר למחקר רפואי בתל השומר
פירוק שריר או תמס שריר (רבדומיוליזיס) היא תסמונת הכוללת הרס נרחב של תאי שריר. הפגיעה המורכבת בתאי השריר מתבטאת בעיקר בהרס מעטפת התאים ודליפת תכולתם אל הדם – לרבות חלבונים ואלקטרוליטים. אלה עלולים לגרום לנזקים מערכתיים דוגמת אי ספיקת כליות, הפרעות בקצב הלב או לתופעה המכונה "תסמונת המדור", המתאפיינת בנפיחות האיבר ובלחץ מסוכן על כלי הדם, העלול לגרום לנמק.
כאבי שרירים מאוחרים וקשים הם חלק מהתסמינים המעידים על התסמונת (אילוסטרציה shutterstock)
הגורמים לתמס שריר הם רבים וכוללים: פגיעה מכנית חיצונית, פגיעות חום וקור או הפרעות מטבוליות הנגרמות משימוש בתרופות ובסמים ו/או מזיהומים. גורם אפשרי נוסף הוא ביצוע מאמץ גופני בתנאי חום. ההתייבשות עלולה להפחית את יעילות הכליה, לפגוע במטבוליזם של השרירים הפעילים ובכך לגרום למחסור באספקת אנרגייה במהלך אימונים קשים וממושכים. למעשה, כמעט ברוב המוחלט של המקרים הבעיה תנבע ממאמץ שאינו מוכר לגוף באופיו או בעצימותו.לרוב, מדובר במאמצים הכוללים כיווצי שריר מרובים, חוזרים ועצימים, כנגד התנגדות בינונית עד גבוהה, לעיתים עד לכשל שרירי, עם מרכיב אקסצנטרי משמעותי (הגורם להתארכות השריר).
הופעת התסמינים מחייבת פינוי דחוף למרכז רפואי (אילוסטרציה shutterstock)
דוגמאות ניתן למצוא בספרות הרפואית באימוני מאוצים חוזרים (ספרינטים), באימוני קרוספיט עצימים וכן לאחר הפעלת שריר אקסצנטרית חוזרת שהמתאמן אינו מורגל בה (למשל, ירידה איטית מאוד לאחר עליית מתח). חשוב להדגיש שלכל אחד מסוגי האימון שתוארו לעיל קיימים יתרונות פיזיולוגיים רבים, אך הם בבחינת סיכון למי שלא מורגל להם.
בין התסמינים לפירוק שריר קשה, ניתן למנות כאבי שרירים מאוחרים קשים, שתן כהה מאוד או חוסר השתנה מוחלט, המעידים על פגיעה בכליות. במקרים אלו, הטיפול חייב להתבצע במרכז רפואי באופן דחוף. לאחר ההתאוששות, החזרה לאימונים אפשרית רק לאחר בירור רפואי ושלילת הסיכון לפגיעה חוזרת על רקע מועדות גנטית או מטבולית של השריר.
פרופ' יובל חלד הוא המדען הראשי במכון הלר למחקר רפואי בתל השומר, פיזיולוג "מדיקס" המרכז לרפואת ספורט בת"א וראש התוכנית לתואר שני בחינוך לפעילות גופנית ובריאות במחלקה למדעים בסמינר הקיבוצים.
ההרצאה התקיימה במסגרת הכנס הלאומי למדעי הספורט התחרותי, דצמבר 2019, במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.