חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים

עבר זמנה של הנוסחה לחיזוי הדופק המרבי, 220 פחות הגיל, שפותחה לפני 40 שנה ושהתבססה בעיקר על נתוני גברים. לפניכם שתי הצעות לחישוב הדופק המרבי, אחת מהן עפ"י מחקר שנעשה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט

רופאים ואנשי מקצוע אחרים משתמשים מזה עשרות שנים בנוסחאות חיזוי לחישוב הדופק המרבי במבחני מאמץ המשמשים להערכת תפקודו של הלב. שימוש בנוסחאות אלה הוא לקוי משום שהן לא לוקחות בחשבון את ההבדלים בין גברים לנשים, כך על פי מחקר שהוצג לאחרונה בכנס השנתי ה-63 של החברה האמריקאית לקרדיולוגיה. מחקר דומה לחיזוי ערכי הדופק המרבי על פי גיל בוצע לאחרונה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. תוצאות המחקר יפורסמו ב-Journal of sports medicine and physical fitness.

מתאמנים רבים נוהגים למדוד את תדירות הדופק שלהם במהלך האימון. הם עושים זאת בעיקר כדי לבקר את עצימות האימון, כדי לראות אם אינם גולשים לערכים שנחשבים כ"מסוכנים" וחלקם עושה זאת על מנת להעריך את ההוצאה הקלורית שנגרמה בגין אימון כזה או אחר. לא פעם מופתעים המתאמנים מערכי הדופק אליהם הם מגיעים במהלך הפעילות הגופנית. תלונה אבסורדית במיוחד היא הטענה בדבר הגעה לערכים שמעל ל-100% מהדופק המרבי. מובן שלא ניתן להגיע לערכים גבוהים מ-100% ומקור הטעות נובע כמובן מהגדרה לא נכונה של הדופק המרבי של המתאמן. שעוני דופק רבים מחשבים את ערך הדופק המרבי על סמך גילו של המשתמש. במרבית השעונים נדרש המשתמש להכניס כמה פרטים אישיים, ביניהם תאריך הלידה שלו, מינו, גובהו ומשקלו. בשעונים מתקדמים יותר ניתן להגדיר את הדופק המרבי באופן עצמאי.

הנוסחה הקלאסית
חישוב הדופק המרבי על פי הנוסחה הקלאסית, 220 פחות הגיל, מזמין שגיאות לא מעטות. על-פי כל הנוסחאות, צפוי הדופק המרבי של בן 40 להיות 180 פע'/דקה, בקירוב (220 פחות 40, על-פי הנוסחה שלעיל), בעוד שבפועל עשוי הערך האמיתי לנוע בין פחות מ-155 ועד ליותר מ-205 פע'/דקה.
דופק מרבי חזוי הוא למעשה ישות סטטיסטית, ואף שאינו מופרך מבחינה פיזיולוגית, הוא טוב כממוצע לקבוצות גדולות, אך לא ליישום פרטני.

מתאמנים רבים משתמשים בנוסחה זו על מנת לגזור את ערכי דופק המטרה שלהם במהלך האימון. רופאים משתמשים בנוסחה זו על מנת לקבוע עד כמה האדם מסוגל להתאמץ במבחן מאמץ קליני (ארגומטריה קלינית).

מצא את ההבדלים
לאחר שניתחו 25,000 מבחני מאמץ מצאו החוקרים הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים ופיתחו נוסחה עדכנית שמשקפת את ההבדלים הדקים שבין שני המינים.
"התקן שנמצא בשימוש כיום הוא מיושן ולא עדכני" הסביר ד"ר Thomas Allison, קרדיולוג וראש תחום מבדקי המאמץ ב-Mayo Clinic. "אנחנו רוצים להיות בטוחים שכאשר אדם מבצע מבחן מאמץ תהיה לו ציפייה מדויקת באשר לקצב הלב התקין אליו הוא אמור להגיע. כל כך הרבה פעמים אתה צריך לכייל מחדש את מה שנחשב לתקין".
הנוסחה החדשה יכולה לעזור לאנשים לייעל את האימונים שלהם וכן לשפר את הדיוק של תוצאות המבחנים. מבחני המאמץ הנפוצים עוזרים באבחון מצבים כמו מחלות לב כליליות, מחלות של מסתמי הלב וכשל לבבי, ודורשים מן הנבדק להגיע קרוב ליכולתו המרבית בעוד הטכנאים מנטרים את ביצועי לבו.

החוקרים שלפו נתוני בדיקת מאמץ של 25,000 אנשים שנבדקו במרכז הרפואי Mayo Clinic בין השנים 2006-1993. המדגם כלל גברים ונשים בטווח הגילים 89-40 ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
המחקר הראה שלמרות שאצל כל הנבדקים קיימת ירידת בקצב הלב המרבי עם העלייה בגיל, הירידה יותר הדרגתית בנשים. כתוצאה מכך, הנוסחה הישנה הגזימה בהערכת ערכי הדופק המרביים שנשים צעירות יכולות להשיג והמעיטה בערכי הדופק המרבי של נשים מבוגרות.

הנוסחה החדשה
נשים בגילאי 89-40 צריכות לצפות שקצב הלב המרבי שלהן יהיה 200 פחות 67% מגילן. לדוגמה, עבור אישה בת 40 ניתן לצפות לדופק מרבי של 173 פעימות בדקה (200 פחות 27). עבור הגברים מציעים החוקרים את הנוסחה הבאה – 216 פחות 93% מהגיל. לדוגמא, עבור גבר בן 40 ניתן לצפות לדופק מרבי של 179 פעימות בדקה. עבור נשים צעירות מ-40 היחסים בין הדופק לגיל אמורים להיות שונים, אולם היעדר מספר מספק של נתוני בדיקה של נשים צעירות לא אפשר לחוקרים לספק תוצאות אמינות.

עוד הראה המחקר שלגברים צעירים יש ערכי דופק במנוחה נמוכים יותר וערכי דופק שיא גבוהים יותר בהשוואה לנשים ושקצב הלב של הגברים עולה באופן דרמטי יותר במהלך הפעילות הגופנית, אולם חוזר מהר יותר לערכי מנוחה בתום הפעילות. המחקר לא בדק את הסיבות הפיזיולוגיות שעומדות בבסיס ההבדלים האלה למרות שהחוקרים משערים שההורמונים, במיוחד טסטוסטרון, משחקים תפקיד חשוב בעניין.
הנוסחה הקודמת הייתה מבוססת על מחקר שנראה בעיני החוקרים כיום כבעל מגבלות רבות. לדוגמה, הוא כלל מעט נשים, חולשה נפוצה בקרב מחקרים ישנים.
"הגיוני הוא הדבר שנוסחה שפותחה לפני 40 שנה ושהתבססה בעיקרה על קבוצה שהייתה מורכבת מגברים, אינה יכולה להיות מדויקת ובוודאי שלא להיות מיושמת על נשים כיום", הסביר החוקר. "אבל לפעמים דברים פשוט נתקעים".
"השינויים שחלו מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת בכל האמור לגבי משקל גוף ממוצע, רמת הכושר הגופני והעמדות כלפי פעילות גופנית, במיוחד בקרב נשים, מצדיקים הערכה מחודשת של נורמות קצב הלב המרבי" הסביר החוקר. מחקרים שנערכו לאחרונה הציעו עדכון לנוסחה המסורתית, אולם המחקר הנוכחי התבסס על מדגם גדול יותר והוא הראשון לכלול נתונים של גברים ושל נשים.

למקור הקליקו כאן

נוסחת וינגייט לחיזוי הדופק המרבי
מחקר דומה לחיזוי ערכי הדופק המרבי על פי גיל בוצע לאחרונה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. מטרת המחקר הייתה לפתח נוסחת חיזוי עדכנית עם שיעור שגיאה מזערי. צוות המחקר (איל שרגל, רותם כסלו-כהן, לבנה זיגל, מולי אפשטיין, רותי פילץ-בורשטיין וגרשון טננבאום) אסף נתוני בדיקת מאמץ מרבי של 28,137 נבדקים (20,691 גברים ו-7,446 נשים) בגילאי 80-10 שנה. בוצעה רגרסיה לינארית לערכי הדופק המרבי והגיל, לגברים ולנשים בנפרד ולכל קבוצת גיל. הנוסחאות הושוו למספר נוסחאות המתוארות בספרות. נמצא שממוצעי ערכי הדופק המרבי של הנשים ירדו בקצב מהיר יותר מאשר בגברים עם העלייה בגיל. פונקציות הרגרסיה הליניארית בתוך כל קטגוריית גיל נמצאו פחות אמינות מהמשוואות שהתקבלו עבור המדגם כולו ועבור הדגימות של הנשים ושל הגברים, בהתאמה.

נוסחת החישוב החדשה של הדופק המרבי על פי הגיל:
• לגברים – 208.609 פחות 71.6% מגילם.
• לנשים – 209.273 פחות 80.4% מגילן.

לדוגמה, עבור גבר בן 40 ניתן לצפות לדופק מרבי של 180 פעימות בדקה ועבור אישה בת 40 ניתן לצפות לדופק מרבי של 177 פעימות בדקה ו-208.852 פחות 74.1% מהגיל עבור כלל המדגם. תוצאות המחקר יפורסמו ב-Journal of sports medicine and physical fitness.