חנה מיננקו: "הסתיים פרק מדהים בחיי"

האתלטית המעוטרת הודיעה על פרישה בתום קריירה מדהימה במהלכה ייצגה את ישראל במשחקים האולימפיים ריו 2016 וטוקיו 2020 אותם סיימה במקום החמישי והשישי. ד"ר לובה גליצקייה וד"ר מיה קלה בנצור, נשות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, שליוו את חנה מיננקו ב-10 השנים האחרונות נפרדות ומאחלות בהצלחה. ד"ר מיה קלה בן צור: "זו הייתה זכות ללוות אותה ולצפות בה מהצד. חנה היא מודל מדהים לספורטאיות ולספורטאים צעירים"

הקופצת המעוטרת, חנה קנייזבה-מיננקו, הודיעה אתמול (שני) בגיל 35 על פרישה מפעילות ספורטיבית.

מיננקו, מהספורטאיות הגדולות של מדינת ישראל, נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בקיץ 2012 ובמהלך הקריירה הענפה שלה הפכה לאחת מקופצות המשולשת הבכירות הטובות בעולם.

מיננקו, שיאנית ישראל בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק היא סגנית אלופת העולם מבייג'ין 2015 וזוכת שלוש מדליות מאליפויות אירופה: מדליית כסף מאמסטרדם 2016 ומדליית ארד ממינכן 2022 וכן מדליית ארד מאליפות אירופה באולם שהתקיימה בפראג ב-2015.

עוד באמתחתה של מיננקו שלושה גמרים במשחקים אולימפיים:

המשחקים האולימפיים לונדון 2012 אותם סיימה במקום הרביעי בגמר קפיצה המשולשת כשהתחרתה במדי מולדתה אוקראינה.

במשחקים האולימפיים ריו 2016 במדי נבחרת ישראל – סיימה במקום החמישי ואילו את המשחקים האולימפיים טוקיו 2020 סיימה במקום השישי. באותם המשחקים מיננקו גם זכתה לכבוד לשאת דגל המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה לצידו של השחיין האולימפי, יעקב טומרקין.

צילום חנה מיננקו במשחקים האולימפיים טוקיו 2020: עמית שיסל, באדיבות הוועד האולימפי בישראל.

חנה מיננקו:

"היום אני משתפת בהחלטה מרגשת ומטלטלת כאחת, לסיים פרק מדהים ומשמעותי בחיי, המסע שלי כספורטאית מקצועית. במשך יותר מ-20 שנים הקדשתי את כל כולי לענף שאני אוהבת, ואת כל ליבי ונשמתי לחלום שלי-לייצג את ישראל ולהגיע לפסגות הגבוהות ביותר. המסע שלי החל באוקראינה, שם התחלתי את הדרך והצעדים הראשונים שלי בספורט, ומשם המשכתי אל עבר החלום הגדול שלי במדינת ישראל. מהפודיום כסגנית אלופת העולם ועד למדליית הארד באליפות אירופה,

הרגעים הללו הם לא רק מדליות ותארים, הם מסמלים עבודה קשה, התמדה ותשוקה. הם מספרים את הסיפור של הניצחונות, וגם של הכישלונות, שבזכותם למדתי לצמוח ולגלות את הכוחות שבי.

אחד השיאים הבלתי נשכחים היה הצעדה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו, כשאני נושאת בגאווה את דגל ישראל, ומרגישה את כל המדינה מאחוריי. זה רגע של גאווה לאומית ושל חיבור עמוק למדינה אליה הגעתי, שאקח איתי לכל החיים. אבל יותר מכל, מה שהפך את המסע הזה למיוחד באמת זה אתם, המשפחה שלי, החברים שלי, המאמנים, הצוות הרפואי, הספונסרים וכמובן, האוהדים שלי. כל קריאה שלכם מהיציע, כל הודעה ששלחתם, כל רגע שהאמנתם בי, הם מה שהחזיק אותי ברגעים המאתגרים, והפך את הדרך שלי לכל כך משמעותית. אני רוצה להגיד תודה ענקית למאמנים שלי, אלכס מרמן ורוגל נחום, ששילבו מקצועיות בלתי מתפשרת עם אהבה אמיתית למקצוע. כל אימון, כל צעד, כל מילה שלכם, עיצבו אותי להיות הספורטאית שאני. על המסירות, התמיכה והאמונה שלכם בי לאורך כל הדרך, אני אסירת תודה מעמקי הלב. תודה מיוחדת לאיגוד האתלטיקה בישראל, לוועד האולימפי בישראל ולספונסרים שלי: יענקלה שחר וחברת מאיר, אלטשולר שחם ובנק הפועלים. הייתם חלק בלתי נפרד מההצלחה שלי לאורך כל הדרך. התמיכה שלכם לא רק אפשרה לי להמשיך ולהתחרות ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם נתנה לי את הביטחון והכוחות להתמודד עם כל אתגר. על האמונה, התמיכה וההכוונה שלכם, אני אסירת תודה לנצח. לא הייתי מצליחה להגיע למקום שבו אני היום בלעדיכם. תודה גם לאגודה שלי מכבי חיפה ומכבי ישראל, על הליווי וההכוונה, ועל כל צעד שעשינו יחד.

תודה לצוות הרפואי של וינגייט ובית חולים מאיר, שליוו אותי במסירות ובמקצועיות לאורך כל השנים, והחזירו אותי תמיד למסלול במהרה, עם השקעה אין-סופית.

אני רוצה להודות במיוחד למשפחת ציזיק, שהיו לצידי לאורך כל הדרך, תמיד חיזקו אותי ונתנו לי תחושת ביטחון ואמונה. אתם הייתם כמו משפחה שניה עבורי, ואני אסירת תודה על התמיכה הבלתי נגמרת שלכם לאורך השנים. תודה על בית חם ועל התמיכה והחום שהענקתם לי בכל רגע נתון. תמיד הרגשתי שאתם שם בשבילי, עם יד מושטת לכל צורך וללא תנאים. תודה מיוחדת גם לאנטולי מיננקו, על כל מה שעשינו יחד לאורך השנים. את התמיכה, ההבנה וההכוונה שלך לא אשכח, ואני חייבת לך על כך המון. אני פורשת עם לב שלם, תחושת סיפוק עצומה ושלווה פנימית. עולם הספורט עיצב אותי, לימד אותי משמעת, ענווה והתמדה. עכשיו אני יוצאת לפרק חדש עם המון התרגשות ואופטימיות, ולוקחת איתי את כל הזיכרונות, החוויות והאנשים שפגשתי לאורך הדרך. אני רוצה להודות לכולכם על שהייתם חלק מהמסע שלי. זה לא סוף, אלא התחלה חדשה. תודה ענקית על הכול".

ד"ר לובה גליצקייה, רופאת הסגלים האולימפיים, שליוותה את חנה מתחילת הדרך:

"חנה מיננקו היא גדולת הספורטאיות שהיו לנו אי פעם. הכרתי אותה עוד מימיה הראשונים בארץ כעולה חדשה.

הנחישות, הפרפקציוניזם, הרצון העז שלה להצליח והנכונות שלה לעבוד קשה בשביל זה באו לידי ביטוי לא רק בספורט אלא בכל דבר שעשתה.

ראיתי למשל איך למדה עברית בנחישות, כשפיזרה פתקים במילים בעברית על כל דבר בדירה שלה ולמדה בדבקות, סיימה את הלימודים שלה בזמן שהייתה ספורטאית, ובעיקר הייתה נחושה לחזור ולהתחרות אחרי כל פציעה.  חנה מיננקו היא פשוט דוגמה ומופת! אין שנייה כמו חנה במקרה שלה זו לא קלישאה. מעבר לזה היא בחורה מקסימה וסופר אנטילגנטית, חרוצה ויפהפיה. מסתכלים עליה ורואים שיש אנשים שאלוהים פשוט העניק להם כישרונות ויכולות 'מכל הלב'.

זו הייתה בשבילי זכות גדולה ללוות אותה כרופאה שלה. אני בטוחה שהיא תצליח בכל דבר שתעשה.

רוגל נחום, חנה מיננקו וד"ר מיה קלה בנצור באליפות אירופה, מינכן 2022.

ד"ר מיה קלה בנצור, מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, הייתה הפיזיותרפיסטית האישית שליוותה את חנה מאז תחילת דרכה בארץ:

"זכיתי ללוות את חנה יחד עם צוות האימון שלה במהלך 10 השנים במסע מאוד מטורף של ספורטאית שעשתה הישגים: סגנית אלופת עולם, מדליסטית באליפות אירופה, אולימפיאדות, מחנות אימונים, פציעות, אתגרים שהגיעו ברגע הכי לא מתאים, תסכול, קושי, מצליחה לצאת ולהתגבר וברגע האמת להגיע ולהצליח בצורה שמעוררת השראה. להיות חלק בתהליך הזה – זו ממש הרגשה של רכבת הרים מטורפת של התרגשויות, תסכולים והכול באינטנסיביות. היא הלכה על אתגר ופשוט נתנה את הכול ומעבר. נפילה, פציעה, ניתוחים – לא משנה מה – תמיד אוספת את עצמה, לוקחת נשימה, מתאפסת, מסמנת מטרה ומגיעה אליה לאורך כל הדרך. זו הייתה חוויה מיוחדת ללוות ספורטאית כמוה. אני חושבת שהיא עשתה קריירה מדהימה, כשהיא מצליחה לשמור כל הדרך על הבעירה הפנימית והרצון להצליח.

אני מקווה שהייתי חברה טובה ותומכת בדרך הזו וזו הייתה זכות גם לצפות בה מהצד.

חנה היא רול מודל מדהים לספורטאים ולספורטאיות צעירים וצעירות על איך להתמקד, ועוד מבלי להזכיר את הסקרנות הבלתי נדלית שלה ללמוד כל הזמן דברים חדשים

בכל התחומים, בתחומי לימוד, אקדמיה, שפה חדשה לה, תארים מתקדמים, מחשוב, קריירות. היא פשוט כל הזמן בשאיפה ללמוד משהו חדש, היא הולכת עליו והופכת אותו שלה – וזה משהו שמאוד מאפיין אותה. אני מאמינה שעוד נראה את חנה ממשיכה לתת ולהעניק מהיכולות המדהימות שלה ומצליחה בכל דרך שתבחר".

רוגל נחום, המנהל המקצועי של איגוד האתלטיקה ומי שהיה מאמנה האישי של מיננקו:

"הייתה לי הזכות לאמן את חנה בשנים האחרונות ולהיות לצידה בהצלחותיה במשחקים האולימפיים בטוקיו ובאליפות אירופה במינכן. הישגיה בזירה הבין-לאומית הם חסרי תקדים בכל קנה מידה והיא ללא ספק השאירה את חותמה בבור הקפיצה המשולשת״.