ההצלחות והאכזבות במשחקים האולימפיים פריז 2024 העלו על סדר היום את מושג "ההכנה המנטלית". האומנם ההכנה מסתכמת רק בשיחות עם הפסיכולוג? החוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הספורט, ד"ר איריס אורבך, מסבירה
במבט על פריז 2024: מה זו הכנה מנטלית?
במבט על פריז 2024: מה זו הכנה מנטלית?
ראשת המחלקה למדעי ההתנהגות, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
כולנו צפינו בבריכת השחייה במשחקים האולימפיים פריז 2024 בלאון מרשאן, אחד מהשחיינים הצרפתיים המדהימים שזכה בארבע מדליות זהב. את לאון מרשאן מאמן בוב באומן, המאמן האגדי של מייקל פלפס. בוב באומן ידוע כמאמן ששם דגש חזק ביותר על הכנה מנטלית.
במשחקים האולימפיים לונדון 2012, בעת שפלפס זינק לאחד מהמקצים, חדרו מים למשקפת השחייה שלו, כך שלא יכול היה לראות דבר. לימים סיפר על כך שהוא הפעיל בראש את הדמיית המשחה עליה התאמן וכך הצליח לסיים את המשחה ראשון עם שבירת שיא. בריאיון שהעניק לאחר מכן שיתף פלפס שהוא התאמן על טכניקות הדמיה במשך שנים בזכות העובדה שמאמנו באומן מייחס חשיבות גדולה מאוד להכנה מנטלית.
אז מה זו הכנה מנטלית, הלכה למעשה?
כאשר מדובר על הכנה של ספורטאי/ת לתחרות ובמיוחד לקראת אירוע שיא כמו המשחקים האולימפיים, אנו מתייחסים לארבעה הכנות: הכנה גופנית, הכנה טכנית, הכנה טקטית והכנה מנטלית. בכל מה שנוגע להכנה גופנית (וכמו כן גם לטכנית ולטקטית) הידע וההבנה די מוסכמים ומובנים. לעומת זאת, כאשר מדובר על ההכנה המנטלית, התמונה אינה ברורה. הכנה זו מצטיירת בדרך כלל כליווי של הספורטאי באמצעות שיחות. כמובן שהכנה מנטלית כוללת בתוכה שיחות אך הם נטבח אחד בלבד בכלל ההכנה.
כדי שביצוע של ספורטאי יהיה מיטבי ברגע השיא – הכרחי לשלב את ההכנה המנטלית כחלק מהאימון היום-יומי של הספורטאי. ההכנה המנטלית מבוססת על אותם העקרונות של הכנה גופנית. בתחילת העונה הספורטאי צריך לבנות כושר כללי – הוא מתאמן על כושר אירובי, כוח וגמישות על מנת לבנות בסיס גופני איתן וחזק. לאחר מכן הספורטאי מתחיל להתאמן על אלמנטים ותרגילים ספציפיים אשר קשורים לענף הספורט הייחודי שלו. למשל כדורגלן יעבוד על תרגילים אשר ישפרו את יכולות ההתקפה שלו, המסירה, הבעיטה ועוד. ההכנה המנטלית מבוססת גם היא על אותו העיקרון.
הספורטאי לומד בהתחלה מיומנויות בסיס כמו היכולת לוויסות שרירי, ריכוז, דיבור עצמי, צורת מחשבה ועוד.
עם הזמן, כאשר הספורטאי שולט במיומנויות מנטליות אלו, הוא יתחיל להתאים אותן לענף הספורט שלו. למשל, אם מדובר ביכולת ריכוז, על ג'ודוקה להתאמן על סיבולת ריכוז אשר תסייע לו לאורך כל הקרב, על היכולת לחזור לריכוז לאחר טעות, על גמישות של ריכוז בקבלת החלטות תוך כדי שימת לב למהלכים של היריב ועוד. מעבר לכך, חשוב מאוד שג'ודוקה יתאמן על יכולת הריכוז תוך כדי חשיפה לדרגות לחץ שונות. בסופו של דבר, הג'ודוקה צריך להיות מסוגל להשתמש במיומנות הריכוז בזמן הקרב ולא רק באימון.
המאמן שני הרשקו עם רז הרשקו, מדליסטית הכסף מהמשחקים האולימפיים פריז 2024. צילום: עודד קרני, באדיבות הוועד האולימפי בישראל.
כלומר, באותה המידה שהג'ודוקה יתאמן על תרגיל גופני חדש מספר רב של פעמים באימונים, לאחר מכן ישלב אותו בקרבות אימון ורק בסוף ישלב את התרגיל תוך כדי קרב, כך גם המיומנות המנטלית.
הג'ודוקה יתאמן על יכולת הריכוז מחוץ לאימונים, לאחר מכן ישלב את המיומנות של הריכוז באימונים ורק לאחר שיצליח לשלוט בריכוז בצורה טובה, הוא יוכל לשלב אותה בתחרות.
המשחקים האולימפיים הם אירוע אשר אין שני לו. ספורטאים מעידים על כך שהתחושות המתעוררות בהם הן עוצמתיות ובלתי ניתנות לתיאור. הביצוע הספורטיבי אותו הספורטאי צריך לבצע במשחקים האולימפיים הוא למעשה אותו הביצוע עליו התאמן לאורך תקופת הכנה ארוכה מאוד. לעומת זאת, לא ניתן לייצר את התחושה אשר המשחקים האולימפיים מעוררים בקרב הספורטאים. ולכן, האלמנט המכריע בהצלחה של הספורטאים והספורטאיות במשחקים האולימפיים תהיה למעשה תלויה בהכנתם המנטלית וביכולת שלהם להשתמש בה ברגע השיא.
ד"ר איריס אורבך היא ראשת המחלקה למדעי ההתנהגות, המרכז לרפואת ספורט ומחקר של מכון וינגייט וראשת התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה של הספורט, המכללה למנהל.