מכון וינגייט במחקר קרדיולוגי ב"אפיק ישראל"

מחקר בהובלת ד"ר דליה נבות-מינצר מהמרכז לרפואת ספורט, ד"ר צפריר אור מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה וד"ר עינת קודש מאוניברסיטת חיפה, בוחן את השפעתו של מאמץ גופני ממושך ואינטנסיבי על תפקודו של הלב בקרב רוכבי אופניים חובבים בגילאי 40+ שהשתתפו במרוץ "אפיק ישראל". יוזמת המחקר, ד"ר דליה נבות: "הסוגיה מעניינת במיוחד נוכח המסה ההולכת וגדלה של רוכבים בגילים אלו בהם שכיחות הבעיות הלבביות עולה"

מחקר ייחודי לבדיקת השפעתו של מאמץ סיבולת ממושך על התפקוד של הלב, נערך במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט בשיתוף המרכז הרפואי לגליל בנהריה, המחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה ומרוץ "ברא אפיק ישראל".

המחקר, פרי יוזמתה של רופאת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, ד"ר דליה נבות-מינצר, עוסק בבדיקת השפעת רכיבת אופניים בעצימות גבוהה ולזמן ממושך על תפקודו של הלב בקרב ספורטאים חובבים בגילאי מאסטר, מעניין במיוחד על רקע אי-ההסכמה הקיימת בספרות המקצועית לשאלה האם מאמץ מסוג זה בריא לאוכלוסייה המבוגרת וכן נוכח המחסור בנתונים "מהשטח" ממרוצים בהם משתתפים רוכבים, גברים ונשים, מקבוצת גיל זו.

"אנו יודעים שהעיסוק בספורט בכלל ובפעילות אינטנסיבית מתמשכת בפרט, משפיע על תפקוד הלב ובהתאם על רמתם של סמנים שונים בדם" מסבירה ד"ר דליה נבות-מינצר, רופאת נבחרות השיט וגלישת הרוח האולימפיות של ישראל ושל ספורטאי אקדמיית וינגייט, ומוסיפה: "הנושא נחקר פחות בקרב רוכבי אופניים ופחות אף יותר בקרב רוכבי אופניים בגילים המבוגרים יחסית, גילאי 40+, הנמנים עם אוכלוסיית רוכבי האופניים בארץ שהולכת וגדלה מדי שנה ומהווה את המסה העיקרית של רוכבי אופני השטח המשתתפים בתחרויות האופניים הגדולות.

בחינת ההשפעה של פעילות אינטנסיבית על תפקוד הלב בקרבם מעניינת במיוחד הן לאור שכיחותם של בעיות לב דווקא בגילים אלו והן נוכח העובדה שנכון להיום אין מידע רב בנושא בספרות המחקרית הרפואית".

הירתמותה לאתגר של הקולגה ד"ר עידית שוב, רופאת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, הייתה טבעית לאור העובדה שד"ר שוב, רופאת נבחרות האתלטיקה, הטריאתלון והאופניים של ישראל ושל ספורטאי אקדמיית וינגייט,  היא מפיקת טור האופניים הבין-לאומי "אפיק ישראל" שנוסד לזכרו של גיורא צחור ז"ל.  ד"ר שוב, רוכבת אופניים ותיקה בעצמה, נמנית עם מייסדיו של המרוץ ומשמשת כרופאת התחרות.

ד"ר צפריר אור, ד"ר עידית שוב, ד"ר איל שרגל וד"ר דליה נבות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט.

עם ברכת הדרך של מנהל המרכז, ד"ר איל שרגל – גויסו לצוות החוקרים הקרדיולוג הבכיר, ד"ר צפריר אור, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי גליל מערבי והיועץ הקרדיולוגי של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט וד"ר עינת קודש, פיזיולוגית מאמץ ופיזיותרפיסטית מהחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה.

חלקו הראשון של המחקר נערך במרוץ אפיק ישראל 2019 שנערך אז בסמיכות למרכז הרפואי גליל בנהריה ובמסגרתו נבדקו בשני ימי התחרות הראשונים 19 רוכבים (גברים). עם חידושו של המרוץ באוקטובר 21 (לאחר הפסקה בת שנה שכפתה מגפת הקורונה) , בוצע חלקו השני של המחקר במסגרתו נבדקו 20 רוכבות ורוכבים (13 גברים ו-7 נשים) מתנדבים בטווח הגילים 65-40.

בדיקות מקדימות במכון וינגייט ובשטח

כחודש וחצי טרם מרוץ "ברא אפיק ישראל" 2021 נערכו במרכז לרפואת ספורט בדיקות מעבדה ומבדקים לצורך הערכה ואפיון של המשתתפים. המבדקים נערכו תחת פיקוחם ובניהולם של ד"ר איל שרגל, מנהל המרכז וד"ר רותם כסלו כהן, מנהלת המחלקה לפיזיולוגיה של המאמץ ומדעי האימון במרכז, במסגרתם הרוכבות והרוכבים מילאו שאלון, ביצעו בדיקות דם על-ידי מתאמת המחקר ליאורה ליפשיץ, עברו בדיקת אקו לב על-ידי טכנאית האקו עליזה אברהם, סריקת דקסה לבדיקת הרכב גוף – עם התזונאי בן אל ברקוביץ, בדיקת רופא ספורט ובדיקת צריכת חמצן מרבית קלינית.

הפיזיולוג עידן חרט, ד"ר צפריר אור, ד"ר רותם כסלו כהן ורוכבת מרוץ אפיק במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט (צילום: אבי שי)

במרוץ עצמו נערך צוות המחקר לבדיקות בשטח ביום השני והשלישי למרוץ, במהלכם נשקלו המשתתפים  לפני היציאה לרכיבה ומייד בסיומה. עד שעה מסיום המקצה היומי נערכו לנחקרים בדיקת אקו ובדיקות דם לביו-מרקרים הקשורים לנזק שרירי, לתפקוד הלב, לתגובת מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית. בנוסף, נאספו כל נתוני הפעילות משעוני הדופק של המשתתפים.

לדברי ד"ר עינת קודש, יו"ר התוכנית לתואר שני בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה, "מחקרים רבים בוחנים השפעת מאמץ גבוה ומתמשך אך במקרה זה מדובר במאמץ ארוך ועצים בן 4 שעות שחוזר על עצמו ומתבצע יום אחרי יום. המחקר התמקד באוכלוסייה ייחודית של אנשים מבוגרים, ספורטאים חובבים מאומנים ומתחרים בגיל ממוצע של 50 שנה. במחקר בחנו את תגובות המערכות השונות לעייפות הנצברת, למסלול הארוך והעלייה בהספקים המאפיינת את רכיבת השטח. בחלק הראשון של המחקר שנעשה בשנת 2019 השתתפו גברים בלבד ובחלקו השני החלטנו לכלול גם נשים, עליהם המידע הקיים בספרות מצומצם עוד יותר וכך נוכל לערוך השוואה בתגובות בין גברים לנשים".

ענבר וינרסקי, מתאמת המחקר של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, בשקילת הנבדקים בשטח ביום המרוץ.

על אף שניתוח כל הממצאים טרם הסתיים, מהי המגמה המסתמנת בשלב זה מהמחקר?
"בחלקו הראשון של המחקר מצאנו שקיימת התעייפות בעבודת הלב ועלייה במדדי הסטרס בתגובה למאמץ. עם זאת, לא נמצא כל מדד פתולוגי המעיד על בעיה בלב.

עיקר התרומה או החידוש במחקר הוא בעצם קיומו בסביבה "הטבעית" של הנחקרים. אין הרבה מחקרים על רוכבי אופניים בגיל הזה בכלל ובטח שלא מחקרים שנערכו במרוצים או בתחרויות שלא בתנאי מעבדה.

חשוב לזכור שמספר ספורטאי המאסטר המתאמנים באופן סדיר בנפח ובעצימות גבוהים ומשתתפים בתחרויות ובמרוצים הולך וגדל. כמו כן, בגילאים אלו מחלות לב הן שכיחות יותר ולכן קבוצה זו מעניינת במיוחד".

ד"ר עינת קודש, הפיזיולוג עידן חרט ורוכב מרוץ אפיק במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט (צילום: אבי שי)

הדילמה הגדולה: מאמץ אינטנסיבי טוב ללב או מזיק לו?

השאלה הגדולה האם פעילות אינטנסיבית לאורך זמן המעמיסה על פעילות הלב עלולה לגרום לנזק ולפגיעה במבנה הלב ובתפקודו, או שמא השינויים הנצפים במבנה הלב אינם אלא אדפטציה טבעית של הלב לפעילות העצימה ("לב אתלט") המצביעים דווקא על שיפור בשרידותו, ביכולתו ובתפקודו – היא אבן מחלוקת בין חוקרים ורופאים. "לא חשבנו שנפתור את הדילמה הגדולה שבין שתי האסכולות בזכות המחקר שאנחנו עורכים", אומר ד"ר צפריר אור, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי גליל מערבי והיועץ הקרדיולוגי של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, ומבהיר: "כוונת המחקר היא לתרום נקודת מבט נוספת ונתונים לספרות המחקרית הדלה בנושא.

המחקר לא מתיימר לתת תשובה ישירה או מיידית לשאלה האם במצבי קיצון עלול להיגרם שינוי במבנה הלב הגורם לאותם מקרים נדירים של דום לב תוך כדי פעילות ספורט אינטנסיבית.

במסגרת המחקר ערכנו סקירה של אנטומיית הלב ושל השינוי החל בתפקודו בהשפעת המאמץ האינטנסיבי. במסגרת הבדיקות שביצענו לפני התחרות איתרנו מספר בעיות לב שיכולנו לעזור בפתרונן ובכך לשפר את הבריאות ולמנוע פגיעה אצל מי שנמצאו אצלם הבעיות".

הטכנאית הרפואית עליזה אברהם ממכון וינגייט והטכנאית הרפואית נלי סלימאן מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה בבדיקות אקו בשטח המרוץ.

ד"ר אור, מה בכל זאת עולה בשלב זה מממצאי המחקר?

"חלק מהממצאים הראו קורלציה (מתאם) בין העומס לבין מספר סמנים, אך בשורה התחתונה לא נמצא גורם שיכול להעיד על כך שהפעילות הגופנית האינטנסיבית גרמה לנזק.

ממצאים אלו לא מספיקים כדי לקבוע האם יתכן נזק או השפעה פתולוגית על ליבם של מי שעוסקים בספורט עצים לאורך שנים, אך הם מתווספים לבסיס הנתונים הכללי ומאפשרים אולי בחינה ראשונית גם של הבדלים בין נשים וגברים".

איך אתם מסכמים את שיתוף הפעולה בין כל הגופים המשתתפים במחקר?

ד"ר צפריר אור: "אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה היפה במחקר הזה בין מכון וינגייט, המרכז הרפואי לגליל מערבי בנהריה ואוניברסיטת חיפה. לא היה פשוט להשיג בבית החולים אצלנו את אישורה של ועדת הלסינקי למחקר והוא הושג בסופו של דבר הודות לתמיכתו של מנהל בית החולים בקיומו של המחקר וזכינו לברכת הדרך. ההשתתפות של בית החולים במחקר שהתבצע במרוצי האפיק שהתקיימו ב-2019 וב-2021 בגליל המערבי סמוך לבית החולים. שילבנו ידיים לצורך ביצועו של המחקר ונעזרנו באמצעים שיש למקומות העבודה שלנו לספק דוגמת היכולות של מכון וינגייט לבצע בדיקות מקדימות והיכולת שלי להיות אחראי על ביצוע בדיקות אקו לב ופיענוחן".

הקרדיולוג ד"ר צפריר אור, הטכנאית הרפואית ענת נצר ורוכב מרוץ אפיק במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט (צילום: אבי שי)

ד"ר עינת קודש: שיתוף הפעולה בין כל הגופים השותפים היה מרשים ומהנה ואני בטוחה ששיתוף פעולה זה עוד יניב מחקרים נוספים. אנו מודים לד"ר איל שרגל וצוותו על הסיוע וההתגייסות, לליאורה ליפשיץ מתאמת המחקר מהמרכז הרפואי לגליל שעושה עבודה מקצועית ומדויקת וכמובן לד"ר עידית שוב שאפשרה לנו לבצע את המחקר במסגרת המרוץ – בלעדיה המחקר לא היה יוצא אל הפועל".

ואילו ד"ר עידית שוב, רופאת נבחרות האתלטיקה, הטריאתלון והאופניים של ישראל ושל ספורטאי אקדמיית וינגייט ומפיקת "ברא אפיק ישראל" מסכמת: "החיבור עם מחקר מכון וינגייט שהוא מקום העבודה שלי הוא אכן מובן מאליו. אירוע האופניים "ברא אפיק ישראל" הוא אירוע סיבולת מהגדולים והקשים בארץ הנמנה כאחד מארבעת אירועי אופני ההרים ברמה הגבוהה ביותר בעולם, וכמובן ששמחתי לסייע בביצוע מחקר חשוב זה באירוע שאני מפיקה וקרוב מאוד לליבי. שמחתי לראות את ההיענות הרבה של הרוכבים ואת המקצועיות של צוות המחקר, כמו גם את שיתוף הפעולה עם מכון וינגייט. יש עדנה גדולה לספורט הסיבולת בגילאי ה-40+ וחשוב להמשיך ולאסוף חומר בנושא בשאיפה שנמשיך לשתף פעולה גם בשנים הבאות".