סובלים מאלרגייה? כך הנטורופתיה יכולה לעזור

מהי אלרגייה? מהם תסמיניה, מתי הם מופיעים וכיצד מתבצע האבחון הרפואי וכיצד ניתן להסביר את העובדה שרבים מהאנשים האלרגיים אינם מודעים לכך? בבסיס הגישה הנטורופתית לטיפול באלרגייה נמצא הצורך בפיתוח מודעות לקשר שבין הגוף לנפש – כנקודת מוצא לשינוי הנדרש בתזונה ובאורח החיים. עוד על הטיפול הנטורופתי באלרגייה בכתבה שלפניכם.

אלרגייה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא מצב בו הגוף מראה סימני "התרגשות" ממפגש עם מקורות פנימיים או חיצוניים. החומרים הגורמים לרגשת אינם בהכרח מזיקים, דוגמת אלרגייה לאפרסק. מערכת החיסון תזהה את האפרסק כמכיל חומרים אלרגנים ותפתח נגדם נוגדנים (Ige). זיהוי האלרגנים על ידי הנוגדנים גורם לשרשרת תהליכים כימיים המפעילים תאי פיטום (cells mast). תאים אלה משחררים מגוון רחב של חומרים כימיים לרבות חומר המכונה היסטמין, הגורם לתגובה האלרגית ולמגוון תסמינים במערכות הגוף.

במפגש הראשון עם האלרגן, הגוף יגיב בתגובה אלרגית מיידית או מושהית. התגובה המיידית יכולה להיות קלה או דרמטית. תגובה קלה יכולה במקרה הטוב לחלוף תוך זמן קצר, לדוגמה: אדם אכל תפוז, שגרם לו לגרד שנעלם כעבור כמה שעות. כאן חשובה המודעות העצמית לשינוי שחל בגוף כתוצאה מהמזון, שכן המודעות הזאת יכולה לחסוך סבל מיותר. האלרגייה שנגרמה מהתפוז יכולה להיות מן הפרי עצמו או משמן התפוז המופרש מקליפתו בעת הקילוף.

התגובה האלרגית יכולה להיות קלה או חמורה, מיידית או מושהית (אילוסטרציה shutterstock)

תגובה אלרגית חמורה ודרמטית תופיע מיד לאחר החשיפה לאלרגן והיא עלולה לגרום להתמוטטות רב מערכתית בגוף וגם למוות, דוגמת מגע עם חלב או אפילו רק קרבה אליו – עבור מי שרגיש מאוד ללקטוז. אדם היודע שהוא אלרגי מאד לחומר מסוים – חייב להימנע ממנו ומסביבתו לחלוטין.

תגובה אלרגית מושהית עלולה להופיע רק כעבור כמה ימים מרגע החשיפה לאלרגן. הגוף מצליח לספוג את האלרגן, "מסתדר" איתו כביכול, בזמן שבתוך הגוף מתרחשות תגובות כימיות שתבואנה לידי ביטוי חיצוני מאוחר יותר כמו הר געש מתפרץ. לעיתים, ההתפרצות מתרחשת רק לאחר בעבוע פנימי וסימני המצוקה החיצוניים מושהים. לכן לעיתים קשה ואפילו קשה מאד לזהות שאכן מדובר באלרגייה. לדוגמה: כאב ראש שמתפתחרק כעבור יומיים מרגע אכילת פיצה. כאבי הראש יהפכו כרוניים ככל שהאדם ימשיך לאכול פיצה אבל הקשר בין הפיצה לכאב הראש יזוהה רק לאחר הפסקת אכילת המזון הזה. פיצה רגילה היא מזון העשוי בצק מקמח לבן, שמן מזוכך ושמרים בתוספת גבינה צהובה ורוטב עגבניות. פיצה נתפסת כמזון רגיל ואחדים יאמרו שאפילו בריא, בפרט בזכות הליקופן שבעגבנייה והסידן שבגבינה הצהובה ולכן סביר שלא יעלה חשד לאלרגייה.

רוב האנשים הסובלים מאלרגייה אינם מודעים להיותם אלרגיים. חוסר המודעות הזה עלול להוביל למחלות כרוניות וגם למחלות קשות.

כיצד ניתן לזהות אלרגייה?

הנוסחה כביכול פשוטה: מודעות ותשומת לב גוף-נפש.

אך פיתוח מודעות ותשומת לב בפועל אינו כה פשוט, שכן החיים המודרניים משופעים במסיחי דעת – מרגישים קצת לא נעים אבל ממשיכים הלאה. ויש כאלה שאף ממשיכים הלאה כל עוד הגוף לא עוצר, ללא רחמים וללא מודעות לעצמי.

תסמיני אלרגייה אינם ייחודיים לאלרגייה והם עלולים להיות כתוצאה מפתולגיה שלא מתאימה להגדרה הרפואית "אלרגייה".

בנטורופתיה נגדיר את האלרגייה בהגדרה רחבה של גוף ונפש – כל מה ששונה ממה שנדרש ומתאים לנו באמת.

לאחר שהאדם מבין מהו מעגל הנוחות שלו, חשוב לתרגל יציאה ממעגל הנוחות באמצעות חיזוק פנימי (גוף ונפש) כי אנחנו לא חיים בקפסולת גן עדן. עוצמה וגמישות יסייעו להילחם גם באלרגנים ואילו חולשה של הגוף והנפש מזמנים מפגשים אלרגניים.

הרפואה צעדה צעדים משמעותיים באבחון אלרגייה ולכן חשוב מאד לגשת לאבחון רפואי. בדרך כלל התסמינים יתקשרו לזיהוי מחלה והגדרת מכלול סימפטומטי כמחלה ולאו דווקא לזיהוי אלרגייה.

בנטורופתיה, בטיפול בפתולוגיה – בראש ובראשונה נשלול אלרגייה באמצעות תשומת לב לאורח החיים, לתזונה, לסביבת המגורים ולכל מה שקשור לסביבתו הקרובה של האדם.

 

הנטורופת נדרש למלוא תשומת הלב והדיוק והמטופל נדרש לשיתוף פעולה הדוק. רק כך ניתן לצלוח את משימת הריפוי מאלרגייה.

בנטורופתיה, גם כאשר אבחון רפואי מסמן פתולוגיה ספציפית וניתן טיפול תרופתי לכך – לצד הטיפול התרופתי הטיפול הנטורופתי ייקח בחשבון מחלה שיסודה באלרגייה.

לדוגמה: נזלת כרונית וסינוסיטיס. פעמים רבות פוגשים מטופל/ת המתייחס אל המחלה הכרונית הזאת כחלק בלתי נפרד ממנו: "הסינוסיטיס שלי". סתימה בתעלות מערכת הנשימה גורמת לכאבי ראש קשים מאוד המטופלים לא רק בתרופות אלא גם בכירורגיה מתקדמת אך הפתרון עשוי להיות טמון  בהסרת הגורם האלרגני.

תסמיני האלרגייה יכולים לבוא לידי ביטוי בכל אחת ממערכות הגוף: שתן, עור, עיכול, נשימה, לב ועוד.  תגובה אלרגנית חריפה, כאמור, עלולה להיות כלל מערכתית.

מבחן עורי לזיהוי אלרגנים (אילוסטרציה shutterstock)

תגובות אלרגיות נפוצות:

פריחה קשה

בצקתיות או נפיחות

קוצר נשימה

בחילות

הזעת יתר

נזלת שקופה

גרד ו/או עקצוצים באף, עיניים, חך, עור

קשקשים וקילופים בעור

קוצר נשימה

אי שקט או אי נוחות בלתי ברורים

פגיעה בריכוז או ערפול חושים

כאבים בשרירים, במפרקים בראש

עייפות בלתי מוסברת

והרשימה ארוכה.

המפתח: תשומת לב לאי נוחות, גם כאשר אפשר "להסתדר" עם אי הנוחות הזאת. לא לטאטא מתחת לשטיח.

אבחון מעבדתי של אלרגייה:

כשעולה חשש לאלרגייה מומלץ לגשת לטיפול רפואי כדי לבצע בדיקות מקיפות במטרה לזהות את האלרגן. עם בדיקות אלה נמנים ספירת דם לזיהוי מדד תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים; בדיקת נוגדנים מסוג IgE. עלייה שלהם יכולה להעיד על פעילות חיסונית והפעלה תאי פיטום; בדיקות אלרגייה באמצעות העור ובדיקת דם מסוג RAST-  Radioallergosobrent Test – היעילה להבנת התופעות העוריות בעיקר.

קיימות בדיקות נוספות לזיהוי האלרגן והטיפול הרפואי יהיה בדרך כלל בהמלצה להימנעות מהאלרגן וכן טיפול תרופתי שמרגיע את התסמינים ולעיתים מונע החמרה.

הטיפול הנטורופתי באלרגייה מאופיין בשינוי.

במקרה הטוב המטופל מגיע עם רצון לשינוי והעבודה תהיה הוצאה לפועל של הרצון הזה מן המחשבה אל המציאות. במקרים אחרים, אין למטופל רצון לייצר שינוי אלא רק להפסיק לסבול. כאן יש צורך להניע את השינוי בכל הרמות: המחשבה, הרגש והעשייה בפועל. הכשרה נטורופתית טובה מציידת את המטפל בנטורופתיה בכלים מעשיים בכל התחומים האלו. הראייה הטיפולית ההוליסטית האינטגרטיבית נועדה להניע את האדם לשינוי ולהבראה.

הטיפול הנטורופתי ברמה הפיזית יכלול בשלב הראשון תהליך תזונתי לזיהוי אלרגנים המגיעים מן המזון, באמצעות מגוון שיטות.

 

תהליך זה בנוי על תזונה טבעית בלבד ובתחילה – טבעית וטבעונית. במקרה הקיצון נעשה שימוש בדיאטת האורז שנחקרה ונמצאה כיעילה להפחתת יתר לחץ דם ולפי הפרוטוקול שבוצע במחקר. השיטה הזאת מבוססת על הימנעות מוחלטת ממזונות, למעט אורז מלא המבושל במים – במשך כמה ימים. כמובן שהשיטה אינה מתאימה בכל מצב. ההימנעות המוחלטת ממזונות תאפשר זיהוי של המזון האלרגני בעת הוספתו לתפריט ומודעות לתזונה שהמזון מייצר.

מתוך מחשבה של חיזוק המערכת החיסונית, בהתאם למקרה ולגישה התזונתית שתיושם בו, הטיפול ישלב תזונה מחזקת וצמחי מרפא.

צמחי מרפא הם מזון לכל דבר וחלקם ניתנים להוספת למזון כתבלין או כממרח. לדוגמה: זרעי קצח, גרגרי חילבה, ג'ינג'ר, קינמון, רוזמרין. שימוש פרמקולוגי בצמחי מרפא נועד לשתי מטרות עיקריות: להקלה ולטיפול סימטומטי וחיזוק הגוף והנפש.

בין המזונות המכילים נוגדי חמצון והמועילים לחיזוק מערכת החיסון נמנים הבצל, עלים ירוקים, פלפל אדום, תפוח עץ, קיווי, דלעת, גרעיני דלעת, דגים העשירים באומגה 3, זרעי פשתן, זרעי צ'יה, יוגורט פרוביוטי, ירקות מוחמצים במלח ועוד.

ההתאמה של כל אחד מן המזונות או צמחי מהמרפא היא אינדיבידואלית ותתבצע בזהירות, בתשומת לב ובמודעות לכך שגם המזון הבריא ביותר יכול להיות מזיק לאדם ספציפי בגלל חוסר התאמה לגוף. הגישה המאוזנת נוקטת בטכניקת ההדרגתיות.

לסיכום נקודת המוצא בנטורופתיה היא אינדיבידואליות – התאמה אישית של תזונה ואורח חיים והכוונתם לטיפול בסימפטומים ובשורש הבעיה. המוטו: "מה שמתאים לאווזה לא מתאים בהכרח לאווז" (מדברי ד"ר מאייר – שיטתו מוכרת כשיטת ד"ר מאייר לניקוי הגוף). הבסיס האינדיבידואלי היה תמיד בסיסה של הרפואה האנושית ולשמחתנו המחקר המודרני חוזר להבנה הזאת.

כנס המסלול לנטורופתיה בנושא "הנעה לשינוי: אימון הישגי, נטורופתיה ומדע" יתקיים ב-10 בנובמבר 2021 במכון וינגייט.

למידע על מסלול לימודי הנטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן, בהובלת  ד"ר מירה כהן שטרקמן.