ספורט הישגי בימי הסגר: מתאמנים פחות, ישנים יותר

מסקר שנערך במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בקרב 171 ספורטאי הישג, עולה כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה במספר שעות האימון השבועיות (15.5 לעומת 21.6 בימי שגרה). כ-40% דיווחו על פגיעה באיכות השינה ושליש דיווחו כי הרגלי התזונה שלהם לא השתפרו ואפילו הידרדרו. פיזיולוגית המאמץ, רותם כסלו כהן: "לנצל את תקופת הסגר לשיפור הרגלי השינה, לשיקום פציעות ולבניית תשתית טובה לאימונים"

ממצאיו של סקר שבדק את השפעותיו של הסגר הראשון בן החודשיים שהוחל בארץ במארס 2020, על הרגלי האימון, השינה והתזונה של ספורטאי ההישג המתאמנים במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, הוצגו בשבוע שעבר בקלאב ג'ורנל של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר.
כזכור, לסגר בן החודשיים שהוחל עם פרוץ מגפת הקורונה והכרזת ה-covid 19 כמגפה עולמית, נלווה גם ביטולן של תחרויות ארציות ובין-לאומיות, לרבות דחיית המשחקים האולימפיים, כך שעל ספורטאי ההישג, הצעירים והבוגרים כאחד, נכפה להתאמן בבתיהם, הרחק מהמעטפת המקצועית וממתקני האימון הזמינים להם במכון בימים כתיקונם.

מסקר הספורטאים שבוצע בקרב 171 ספורטאים וספורטאיות ע"י צוות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר בהובלת פיזיולוגית המאמץ, רותם כסלו כהן והפיזיולוגים ברק גרשון ועידן חרט, עולה כי בתקופת הסגר הראשונה חלה פגיעה בהרגלי האימון ובדפוסי השינה והתזונה בקרב ספורטאי ההישג הבוגרים והצעירים, זאת על אף שרובם המכריע (89%), שמרו על קשר עם גורמי מעטפת מקצועית.

הסתבר כי חלה ירידה משמעותית בסך שעות האימון בשבוע – ממוצע של 15.5 שעות אימון שבועיות בתקופת הסגר לעומת 21.6 שעות אימון שבועיות בימים כתיקונם – ולתחושתם של 56.7% ממשתתפי הסקר, האימונים בתקופת הסגר היו קלים יותר מבדרך כלל. יחד עם זאת, גדל נפחם של אימוני ההתנגדות בתקופת הסגר – 4.5 שעות שבועיות בממוצע לעומת 3.6 שעות בימי שגרה.

פגיעה בהרגלי השינה ובאיכותה
עוד עולה מדיווחי הספורטאים כי בתקופת הסגר הראשון חלה עלייה במספר שעות השינה שלהם באמצע השבוע ובסופו, וכן דווח על שעות שינה וקימה מאוחרות יותר, כך שייתכן כי ממצאים אלו משקפים את הפגיעה בשגרת האימונים:
53% הלכו לישון מאוחר מהרגיל, 27% בשעה לא קבועה ואילו 62% דיווחו כי התעוררו מדי יום מאוחר יותר מבדרך כלל. 20% התעוררו בשעה לא קבועה.
יחד עם זאת, חלה עלייה במספר שעות השינה הממוצע בימות אמצע השבוע – 8.5 שעות לעומת 7.4 בימים כתיקונם, אך הפער במספר שעות השינה הממוצע בסופי השבוע, קטן יותר – 8.8 בסגר לעומת 8.4 בימי שגרה.

39% דיווחו כי לתחושתם איכות השינה שלהם נפגעה (קושי להירדם 23%, יקיצות מרובות 12.9% ו-8.2% דיווחו כי התעוררו עייפים), אך 57% דיווחו כי לתחושתם איכות שנתם נותרה כשהייתה ורק 4% דיווחו על שיפור באיכות השינה שלהם.

ומה באשר להרגלי התזונה?
45% מהמשיבים ציינו כי ניצלו את התקופה לשפר את הרגלי התזונה שלהם, אך שליש מהמשיבים ציינו כי לא שיפרו הרגלי תזונה או שלחילופין, חלה הרעה בהרגלי התזונה שלהם.
25% מהספורטאים דיווחו כי אכלו יותר בתקופת הסגר, 38% דיווחו כי אכלו פחות ואילו 37% דיווחו כי אכלו באותה המידה. תוצאות אלו באות לידי ביטוי בממצאים הבאים לפיהם: 23% עלו במשקל, 38% ירדו במשקל ואילו 33% דיווחו כי משקלם נותר ללא שינוי.

לסיכום, ממצאי הסקר מלמדים כי בעקבות הסגר הראשון חלה פגיעה בהרגלי האימון והבריאות של ספורטאי ההישג הבוגרים והצעירים, המתבטאת בירידה משמעותית במספר שעות האימונים השבועיות. על אף העלייה בשעות אימוני התנגדות לא בטוח כי זו הביאה לתוצאה המיוחלת נוכח הדיווח על אימונים קלים יותר, והעובדה שלא כולם נהנו מנגישות לציוד אימון מתאים.

המלצות לימי הסגר שבפתח: תוכניות אימון ייעודיות וליווי מקצועי
לאור ממצאי הסקר מוצעים ע"י צוות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר מספר כיווני פעולה אפשריים הרלוונטיים לתקופות סגר כמו זו שבפתח ולכאלה שאולי יחולו בעתיד דוגמת: שמירה על ערוצים לייעוץ מקצועי אישי או קבוצתי מרחוק בתחום הפיזיולוגי, התזונתי והמנטלי, סיוע בוויסות עומסים ועזרה בבניית תוכניות אימון ייעודיות, תרגול פיזיותרפיה, גיבוש תוכניות לאימוני התנגדות ייעודיים לענף, הנגשת ציוד אימון מתאים ובקרה מקצועית.

זאת ועוד, לדברי פיזיולוגית המאמץ, רותם כסלו כהן: ייתכן כי דווקא תקופה זו בה אין תחרויות מטרה ועומס האימונים אינו גבוה, מתאימה להטמעתם של הרגלי שינה נכונים, לשילוב סדנאות הרפיה, לשיפור היגיינת שינה ולביצוע מעקב שינה לטובת אבחון בעיות שינה. ניתן לנצל את תקופת סגר לטובת תהליכי שיקום מפציעות קיימות ובניית תשתית טובה לקראת האימונים העתידיים בעת החזרה לשגרה. אנו מקווים כי סקר זה יסייע לשפר את היערכות המעטפת המקצועית והספורטאים עצמם לתקופת הסגר".

בסקר נטלו חלק 171 ספורטאים (מתוכם 64 ספורטאי האקדמיה למצוינות) בחלוקה מגדרית דומה (48% גברים ו-52% נשים) מענפי ספורט אישיים (שיט, גלישת רוח וגלים, שחייה, טריאתלון, אופניים, קיאקים, סיף, הרמת משקולות ומעט מענפי הג'ודו והאתלטיקה) ומענפים קבוצתיים (כדורסל בנות, כדורגל בנות, כדורעף בנים ובנות, רוגבי, כדורעף חופים, כדוריד וכדורמים)
בגילאי 18-12 (59.6%), 29-19 (35.7%) ו-38-30 (4.7%).