המורה הראשון שלימד התעמלות בעברית

מי היה צבי נשרי שעל שמו נקרא ארכיון מכון וינגייט? איך מלמדים התעמלות בשפה העברית? ואת חוקת הכדורגל שלא היה מוכר בארץ ישראל? לכבוד יום העברית שנחגג השבוע – מצדיעים לפועלו של מי שחתום על יותר מ-6700 מונחי חינוך גופני וספורט בשפה העברית.

צבי נשרי (אורלוב) ז"ל היה המורה הראשון שלימד התעמלות בעברית בארץ ישראל. בהמשך, נשרי הכשיר מורים להתעמלות, יצר תוכניות לימודים בחינוך הגופני וחידש מונחים עבריים בתחום ההתעמלות והספורט.

נשרי שלימד חינוך גופני ב"גימנסיה הרצליה" בת"א במשך שנים רבות מאז תחילת המאה הקודמת, שימש בשלל תפקידים ומיזמים ציבוריים וחינוכיים בתחום הספורט, לרבות הקמת הוועד האולימפי הישראלי ועריכת כתב העת של ארגון המורים לחינוך גופני.

בשנת תרע"ג (1912–1913) פרסם נשרי את הספר הראשון להתעמלות בעברית: "שיעורי ההתעמלות – שיעורי הקיץ למורים ולמתעמלים".

בספר הציג תוכנית לימודים ותיאר את מהלך השיעורים והתרגילים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נקבעו מונחים עבריים בתחום ההתעמלות.

בין המונחים שפורסמו לאחר שאושרו על-ידי ועד הלשון נמנים: "עמידת ידיים", "עמידת ראש", "ישיבה מזרחית", "קפיצה במוט", "תנופה", "הנפה", "רקיעה", "מקבילים", "קורה", "חמור", "מקפצה" ו"מֶתַח".

צילום: אברהם סוסקין. באדיבות הארכיון ע"ש צבי נשרי, מכון וינגייט.

אבי חוקת הכדורגל ומינוחי ההתעמלות בעברית

בשנת תרע"ד (1914) פרסם כספר הדרכה למורים את החוברת "כדור רגל", ובה הסביר את יסודות המשחק, שהיה אז חדש ובלתי מוכר בארץ. הוא היה זה שהסביר את מהלך המשחק וקבע את שמות התפקידים של השחקנים בעברית לרבות: "חלוצים", "מגינים", "רצים" ו"שוער".

חיבור זה וחיבורים נוספים שפרסם בהמשך דוגמת "התעמלות לקטנים", סייעו למורים להתעמלות לבנות תוכניות ללימודי חינוך גופני בעברית בבתי ספר בארץ ואף מחוצה לה.

המילון למונחי ההתעמלות

בשנות השלושים של המאה העשרים הוקמה בוועד הלשון ועדה מיוחדת למונחי התעמלות בראשותו שפרסמה את ה"מילון למונחי ההתעמלות" בהוצאת ועד הלשון, תרצ"ז.

במילון נקבעו מונחים המשמשים עד היום בתחומי הספורט והחינוך הגופני, למשל המהלכים "בעיטת פתיחה", "הגשה" (תמורת service) ו"הדיפת כדור"; התנוחות "גב קמור" ו"גב קעור", "נר" (=שכיבה על הגב ומתיחת הרגליים למעלה) ו"עמידת דום"; האביזרים והמכשירים "בריכת שחייה", "מגרש משחקים", "חגור (חגורת) שחייה" ו"טבעות"; הענפים "התעמלות אומנותית", "חינוך גופני", "כדורגל", "כדור יד", "כדור מחניים" (שהתקצר בלשון ימינו ל"מחניים"), "כדור סל", "שחייה חופשית", "שחיית גב", "שחיית חזה", "שחיית חתירה" ו"מרוץ מכשולים"; התפקידים "חלוץ ימני" ו"חלוץ מרכזי", ומונחים כללים אחרים המשמשים תדיר בעולם הספורט, ובהם "חצי גמר", "שריקת גמר", "שק קמח", "נבדל" ו"משמעת עצמית".

במילון נקבעו גם מונחים רבים שאינם משמשים עוד, למשל "רבן" ו"רבנאית" כחלופות למילה הלועזית champion ו"רבנאות" תחת championship. כידוע, המונחים המקובלים היום הם "אלוף", "אלופה" ו"אליפות". עוד מופיעים במילון הצירופים "הליכת גמל", "הליכת דוב", "הליכת עורב" ו"הליכת ענק", ומונחים אחרים שאינם משמשים בעברית בת זמננו. (1937).

בשנת 1970 נשרי פרסם בהוצאה עצמית את ה"לקסיקון מונחי החינוך הגופני" ובו למעלה מ-6700 מונחים בעברית לצד מקביליהם באנגלית ובגרמנית.

נשרי נפטר בשנת 1973, לאחר שהוביל את מפעל המינוח העברי בישראל בתחום החינוך הגופני במשך יותר מיובל שנים.

צבי נשרי הונצח ביד לאיש הספורט היהודי ובארכיון לתולדות הספורט והחינוך הגופני של מכון וינגייט שנקרא על שמו.

מקורות

דן נטע, "להתעמל בעברית: צבי נשרי ותולדות המינוח העברי בתחום החינוך הגופני", אתר האקדמיה ללשון העברית.

הערך: צבי נשרי, ויקיפדיה.

עוד על יום העברית תשפ"ה.