עכשיו יותר מתמיד: ויטמין D בימי הקורונה

לוויטמין D תפקידי ויסות ובקרה בתאי שריר ועצם, בלחץ הדם, בייצור האינסולין ובתפקודי מערכת החיסון, אך מחסור בו נפוץ בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט בספורטאים. בימי הקורונה, עולה הסיכון למחסור בוויטמין נוכח הבידוד וההסגר שמכתיבה המגפה. מהם הגורמים לחוסר, מה משמעותו וכיצד נוכל להבטיח את צריכתו?

כחלק מהשאיפה לצמצום נזקיה של מגפת נגיף קורונה (COVID-19), חשוב להקפיד על סטטוס תזונתי מיטבי. בשלבים מתקדמים של מחלת הקורונה נצפתה פגיעה בתפקוד דו צדדי של הריאות והחמרה של המחלה המלווה בהופעה של "סערת ציטוקינים" (תהליכי דלקת חריפים). אחד מרכיבי התזונה החשובים בהקשר זה הוא ויטמין D שתפקידו המרכזי קשור בשמירה על איזון משקי הסידן והזרחן בגוף ובתהליכי התפתחות ותפקוד מיטביים של עצמות ושרירי השלד (1) .

צריכה מספקת של ויטמין D כחלק מתזונה מיטבית (אילוסטרציה shutterstock)

בשנים האחרונות, חוקרים רבים מייחסים לוויטמין D תכונות של הורמון לאור ההכרה בתפקידי הוויסות והבקרה שהוא ממלא: בתאי שריר ועצם, בוויסות לחץ הדם, בוויסות ייצור האינסולין ובבקרה על תפקוד מערכת החיסון במגוון מנגנונים (2). עוד נמצא כי מחסור בוויטמין D עלול לגרום לפגיעה בייצור נוגדנים ובכך לפגוע ביכולת להילחם בפתוגנים (מרענים) נשימתיים (3) שכן, ויטמין D משפיע על התמודדות תאי האפיתל בדרכי הנשימה עם זיהומים נגיפיים (4) ותורם להפחתה של התגובה הדלקתית (5).

מחקרי תצפית מצביעים על כך שמחסור בוויטמין D קשור בסיכון גבוה לתחלואה בדלקת בדרכי הנשימה (6,7). מסקירה סטטיסטית (8) של 10,933 נבדקים בטווח גילים רחב (95-0 שנים) – ב-25 מחקרים קליניים מבוקרים אקראיים שבוצעו ב-15 מדינות שונות – עלה כי נטילת ויטמין D יעילה בהפחתת הסיכון לדלקת בדרכי הנשימה העליונות בקרב 12% מהנבדקים. נטילת ויטמין D אף נמצאה כיעילה מעט יותר בהפחתת הסיכון לפתח דלקת בדרכי הנשימה העליונות כאשר בוצעה על בסיס יומי או שבועי (בשיעור של 19%) ולא באופן חד פעמי במינון גבוה (בולוס).

נטילת הוויטמין אף הפחיתה את הסיכון בקרב 70% מאנשים הסובלים ממחסור בוויטמין D (שהוגדר כערך 25 ng/ml בסרום).
בדף ההנחיות של איש שלום ועמיתיה נטען שמכיוון שמדידת ערכי הוויטמין D בסרום הדם אינה ישימה בכלל האוכלוסייה, הרי שמומלץ לכלל האוכלוסייה ליטול ויטמין D במינון של 2000-1000 יחב"ל ביום (9).

מחסור בוויטמין D
לא פעם, המחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה מתואר כבעיה עולמית רחבת ממדים, בהתחשב בעובדה ששיעור המחסור בוויטמין בקרב אוכלוסיית העולם, עלה בעשורים האחרונים (12, 13, 14). במדינות שטופות שמש כמו ישראל, נראה כי המחסור נובע ברובו מאורח החיים המודרני הכרוך בירידה בכמות החשיפה לשמש בשל המעבר מפעילות out door לפעילות in door (מחשב, טלפון סלולרי וכו'), וכן מהשימוש המרובה בתרופות, לרבות אלו נוגדות הדלקת, העלולות להפחית את ספיגת הוויטמין מהמעי (15). כיום, בימי הקורונה, יש לצפות להרחבת המחסור בוויטמין D בשל הבידוד הביתי והשהייה בהסגר.

טלו תוסף של ויטמין D במקרה של חוסר או כמניעה (אילוסטרציה shutterstock)

מחסור בוויטמין D בקרב ספורטאים
הפחתת החשיפה לשמש עלולה להיות משמעותית במיוחד בקרב ספורטאים המתאמנים שעות רבות במתחם מקורה (אולם, בריכה ועוד). קיימים גורמים נוספים שלרוב מפחיתים את השפעת החשיפה לשמש דוגמת השימוש הנרחב בתכשירי הגנה (בשל הקמפיין האינטנסיבי של המועצה למניעת סרטן העור ושל חברות מסחריות) וצבע עור כהה (בשל תכולת מלנין גבוהה שמגן מפני קרינת UV).

בנוסף, קיימים דיווחים על ירידה באספקת ויטמין D מהמזון בקרב ספורטאים תחרותיים בגלל הצמצום הקלורי ותפריט דל שומן בשל הצורך בהפחתת משקל והורדת אחוזי השומן בגוף. גם שימוש מרובה בתרופות (לדוגמה, תרופות נוגדות דלקת), עלול להפחית את ספיגת הוויטמין מהמעי (15).

כ-77% מכלל האוכלוסייה בארה"ב בגילאי 12 שנים ויותר (בני נוער, מבוגרים וקשישים), סובלים ממחסור או מערכים בלתי מספקים של הוויטמין (16). בקרב כ-23% מילדי אירופה נמצא מחסור בוויטמין 25(OH <20 ng/ml).

מנתוני בדיקות דם שבוצעו ע"י שירותי בריאות כללית בישראל בקרב 198,834 נבדקים שלא נטלו תוסף של ויטמין D, נמצאו ערכים לא תקינים של הוויטמין ( 30 ng/ml) ב-%75.6 מהילדים והמתבגרים וב-83.9% מהילדות והמתבגרות (גילאי 19-0 שנים). המחסור בוויטמין (20 ng/ml) נמצא כשכיח אף יותר (52.8%) בקרב ילדות ונערות בהשוואה לילדים ומתבגרים (37.5%) (17).

במספר מחקרים שבדקו ספורטאים צעירים מענפי ספורט שונים נמצאה שכיחות גבוהה של מחסור בוויטמין D . קונסטנטיני ועמיתיה דיווחו ב-2010, במחקר חתך שכלל 98 ספורטאי עילית ורקדניות בישראל (גיל ממוצע 3±14.7 שנים), כי בקרב 73% מהספורטאים והרקדניות נמצאו ערכים לא תקינים של ויטמין זה בסרום (25(OH)D <30 ng/ml) כאשר 25% מתוכם סבלו ממחסור בוויטמין (25(OH)D <20 ng/ml). ערכי ויטמין D נמוכים בדם היו בשיעור גבוה יותר בקרב הרקדניות בהשוואה לספורטאים, בענפי ה-indoor בהשוואה לענפי ה-outdoor ובקרב ספורטאיות בהשוואה לספורטאים (18).

דובנוב ועמיתיו דיווחו ב-2014, במחקר חתך שכלל 80 שחייני עילית צעירים ישראלים (גיל ממוצע 1.6±14.7 שנים) שבקרב 66% מהשחיינים נמצאו ערכים בלתי מספקים של הוויטמין (25(OH) <30 ng/ml כשב-14% מהשחיינים נמצא מחסור בוויטמין די (25(OH)D <20 ng/ml) ללא הבדל מובהק בין השחיינים לשחייניות (19). ממצאים אלו מדגישים את השכיחות הגדולה של ערכים בלתי מספקים עד כדי מחסור של ויטמין D בקרב אוכלוסיית הספורטאים התחרותיים בישראל.

גם בימי הקורונה הקפידו על חשיפה לשמש במשך 20 דקות לפחות (אילוסטרציה shutterstock)

ויטמין D, ספיגה ומטבוליזם
מרבית הוויטמין D בגוף הוא תוצר של תהליך פוטוכימי במהותו, כתגובת הכולסטרול שבעור לקרני השמש האולטרה-סגולות UV-B (Ultra Violet) באורכי גל 290-315 m (10).

בנוסף לייצור האנדוגני, כמות קטנה של ויטמין D מתקבלת מהתפריט היום-יומי ממזונות מהחי (3D) וממזונות צמחיים (2D). מזונות כגון שמן דגים מדגי סלמון, מקרל, הרינג וסרדינים, פירות ים, ביצים, ובפרט חלמון הביצה, בשר לרבות איברים פנימיים, פטריות, מוצרי חלב ודגני בוקר המעושרים בוויטמין, הם מקור עשיר לוויטמין די (11). התרכובת האורגנית נקשרת לחלבון ומובלת מהמעי ומהעור דרך מערכת הלימפה אל זרם הדם, לכבד ומשם לכליות להפיכה לתצורה הפעילה של הוויטמין בגוף (1).

סטטוס ויטמין D ב-25 (OH) סרום וקביעת הערך התקין
ויטמין D ב-25 (OH) סרום נמדד ביחידות ריכוז: ננוגרם\מ"ל (ng/ml) או ננומול\ליטר (nmol/L), ביחס תקין 1:2.5, בלוח 1 מתוארים המצבים השונים של ערכי ויטמין D בסרום ומשמעותם הקלינית (12).

לוח מס' 1: קטגוריות ערכי ויטמין D ב-25 (OH) ומשמעותם הקלינית

טיפים להגדלת הצריכה של ויטמין D

1. חשיפה לשמש: שהו בחוץ ככל שניתן, במרפסת או בחצר כ-15 דקות ביום בין השעות 14:00-11:00. רצוי לחשוף ידיים ו/או רגליים כדי להגדיל את שטח החשיפה לשמש.

2. תזונה: שלבו בתפריטכם היומי דגים וביצים (כולל חלמון).

3. מעקב: בקשו מרופא המשפחה בדיקת דם לוויטמין D ואם נמצא מחסור, השלימו אותו בעזרת תוסף.

4. מניעה: טלו תוסף של 1000-2000 יחב"ל ויטמין D ביממה (או מרוכז פעם בשבוע) (לכלל האוכלוסייה), ובמיוחד אם אתם נמנים עם אוכלוסיות הסיכון לתחלואה חריפה מנגיף הקורונה (קשישים, סובלים ממחלות רקע וכו').
רק בריאות.

איילת וינשטיין, דיאטנית ספורט קלינית RD. MSc, ראש מדור תזונה, תזונאית הסגלים האולימפיים והפראלימפיים במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט – המכון הלאומי למצוינות בספורט, ומרצה בחוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל חי.

רשימת המקורות