תוסף ה-MCT כמשפר ביצועים – בעבר, בהווה ובעתיד

מאת: בן אל ברקוביץ
תזונאי ספורט במכון לרפואת ספורט ומחקר, במכון וינגייט

תזונה, מאמרים

12 - 06 - 19

רבים באוכלוסייה נוטלים תוספים, ובשנים האחרונות אחוז נוטלי התוספים בקרב אוכלוסיית ארה"ב מגיע ל-70%. ההסבר לכך טמון, ככל הנראה, בהבטחות לשיפור הבריאות הטמונות בשימוש בתוספי המזון, וגם כדרך קלה להשלמת מחסור תזונתי. על-פי חלק מהמחקרים אחוז נוטלי התוספים בקרב ספורטאים מגיע ל-100% בתקווה לשפר ביצועים. אחד התוספים שזוכה בשנים האחרונות לעדנה מחודשת הוא תוסף ה-MCT.

מה זה MCT?
Medium Chain Triglyceride, הן חומצות שומן בינוניות שרשרת, המופקות בעיקר משמן הקוקוס. בדומה לכל חומצת שומן אחרת, גם מולקולת ה-MCT מורכבת מ"ראש" של קבוצת קרבוקסיל וזנב מתארך של פחמנים. משום שזו שרשרת באורך בינוני (בין 12-6 פחמנים), היא נהנית מכמה יתרונות על פני חומצות השומן הארוכות יותר:
1. MCT אינן מאטות את קצב ריקון הקיבה, בשונה מחומצות שומן ארוכות יותר.
2. הן מגיעות אל הכבד במהירות באמצעות הווריד הפורטלי (כלי דם המוביל דם ממערכת העיכול ישירות אל הכבד) בשונה מחומצות השומן הארוכות הנאלצות להיארז בחלקיק הנקרא כילומיקרון לשם הובלתן בזרם הדם.
3. חומצות אלו מתחמצנות בכבד לצורך הפקת אנרגיה בזמן קצר יחסית מרגע צריכתן.

תוספי ה-MCT מופקים בעיקר משמן הקוקוס (צילום אילוסטרציה)

MCT כמשפר ביצועים בעבר
בשל התועלות המוזכרות לעיל, חמצון חומצות שומן בינוניות שרשרת לצורך הפקת אנרגיה הוא תהליך יעיל ומהיר יחסית ועל כן נחשב כבעל יכולת לשפר את תהליכי הפקת האנרגייה בזמן פעילות גופנית, ועל כן עשוי לשמש כמשפר ביצוע. למרות ההיגיון הביוכימי, המחקרים, לצערנו, הראו תמונה קצת שונה. על אף הרצון לתלות תקוות גדולות בתוסף לפיהן יוכל לסייע לנו לחסוך במאגרי הפחמימות בזמן הפעילות לשם התמדה בזמן מאמץ בעצימות גבוהה יחסית, הרי שתוספי ה-MCT לא נמצאו כתורמים תרומה משמעותית להוצאה האנרגטית בזמן מאמץ. יתרה על כן, כאשר ניסו להגדיל את הכמויות הנצרכות לשם הגדלת השפעתן הסתבר שכמויות העולות על 30 גרם MCT עלולות להאט את קצב ריקון הקיבה וגורמות לאי נוחות במערכת העיכול בזמן המאמץ (1).

MCT כמשפר ביצועים בהווה
מחקרים חדשים מהשנה האחרונה בנושא תיסוף MCT בחנו את האפשרות להשתמש בחומצות שומן אלו בדרך קצת אחרת: וואנג ועמיתיו (2018), תיספו 10 עכברים ב-MCT למשך שבוע ימים (2). העכברים התאמנו על גלגל בתנאי חום, ונמצא שתוסף ה-MCT הביא לביטוי גנים וחלבונים שגרמו ליצירת יחידות מיטוכונדריה נוספות, בדומה לתהליך המתרחש בזמן "כניסה לכושר". בסופו של דבר, תיסוף ה-MCT סייע לעכברים להתמודד טוב יותר עם אימון בתנאי חום ומשך הזמן שנדרש להם להגיע להתשה התארך משמעותית לעומת קבוצת העכברים שהתאמנה באותם התנאים, אך ללא התיסוף.

תוסף ה-MCT – טרם הוכח כמשפר ביצועים – על אף המחקרים המעודדים (צילום אילוסטרציה)

בבני אדם אסטרטגיית תיסוף ארוכת טווח הניבה גם היא תוצאות מעניינות: שמונה נשים ביצעו מבחן מאמץ לאחר תקופה בת שבועיים בה קיבלו 6 גרם MCT ופחמימה, ולאחר שבועיים ביצעו מבחן מאמץ נוסף, הפעם לאחר תיסוף בפחמימה בלבד. לאחר השבועיים במהלכם קיבלו הנשים את התוסף, נצפה שיפור מובהק בקצב חמצון השומן במאמץ, נצפתה ירידה בניצול הפחמימה ועלייה בניצול השומנים. האם ניתן להסיק מכאן על שיפור הביצועים? עדיין לא. יחד עם זאת, במחקר נצפתה תוצאה מעודדת במיוחד לפיה זמן ההתמדה במאמץ עד התשה היה ארוך ב-33%, ונמשך כ-23.5 דקות בממוצע לעומת 17.6 דקות בלבד בקבוצה ללא ה-MCT (3).

עתיד ה-MCT כמשפר ביצועים
אומנם מהמחקרים החדשים עולה מגמה חיובית על פיה נראה כי ניתן להפיק תועלת מתיסוף ארוך טווח של MCT במנגנון השונה מהמנגנון הפשוט אליו התייחסו עד השנים האחרונות, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות נחרצות לפיהן יש לרוץ ולקנות את התוסף. יש לבצע מחקרים נוספים בקבוצת גדולות ומגוונות יותר, שיסייעו לשפוך אור על היעילות, אופן פעולת המנגנון ובעיקר על המינונים המומלצים לשם השגת שיפור בביצועים.