78 שנה למותו של אורד צ'ארלס וינגייט

בטקס מרגש וצנוע צוין במכון וינגייט יום השנה ה-78 של הקצין הבריטי שהותיר חותמו על מורשת ההגנה של ישראל ושהונצח במכון הספורט הלאומי. שי אברהמי, מנכ"ל מכון וינגייט: אנחנו כאן במכון וינגייט נושאים בגאון את מורשת המצוינות שהוא הנחיל לנו"

יום השנה ה-78 למותו של אורד צ'ארלס וינגייט צוין היום (חמישי) בטקס חגיגי במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט. בטקס בהשתתפות מנכ"ל מכון וינגייט, שי אברהמי, אורי אפק, לשעבר יו"ר הוועד האולימפי בישראל, סגן אלוף תומר יעקב, מפקד בה"ד 8, ד"ר שלומי שטרית, ראש מדור היסטוריה ומורשת במשטרת ישראל ועפרה ברעם, מנהלת מוזיאון בית שטורמן בעין חרוד – השתתף גם אורד דאנקן, נצר למשפחת אימו של אורד צ'ארלס וינגייט עצמו, נוצרי אוהב ישראל נלהב המתגורר בישראל. בתום הטקס בו נישאו דברים מרגשים ומרתקים אודות חייו, משנתו ופועלו של אורד צ'ארלס וינגייט, הוסר הלוט מעל אבן הזיכרון לזכרו של וינגייט שהוצבה בפתח הכניסה לבניין המנהלה – בידי שי אברהמי, מנכ"ל המכון ודנקאן אורד.

מימין לשמאל: ד"ר שלומי שטרית, עפרה ברעם, שי אברהמי, דנקאן אורד, סא"ל תומר יעקב ואורי אפק. צילום: אבי שי

הקצין הבריטי אורד צ'ארלס וינגייט, נוצרי ופרו ציוני נלהב שהגיע ארצה כדי לסייע בדיכוי המרד הערבי הגדול וייסד הלכה למעשה את פלוגות הלילה המיוחדות של ארגון ההגנה ובכךלא רק  זכה לכינוי "הידיד" אלא הניח את יסודות תורת ההגנה הצה"לית. אורד צ'ארלס וינגייט, שנולד ב-1903 בהודו, מצא את מותו 41 שנה אחר כך בהתרסקות מסוק במזרח אסיה, ב-24 במרץ 1944 ולימים הונצח במכון וינגייט, שפתח את שעריו ב-1957 ומציין השנה 65 שנה להיווסדו.

שי אברהמי, מנכ"ל מכון וינגייט: "היום אנחנו מחדשים פה מסורת שהייתה פה בעבר ומנציחים את אורד וינגייט עצמו, את נפילתו, את זכרו,  מורשתו ואת תרומתו למפעל החיצוני.

אנחנו כמכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט נושאים כאן בגאון את מורשת המצוינות שהוא הנחיל לנו"

דנקאן אורד, נצר למשפחת וינגייט מצד אימו: "גישתו של אורד צ'ארלס וינגייט הושפעה ישירות ועמוקות מאמונתו העמוקה בתנ"ך, מהבנתו הברורה מה נכון לעשות ומחוסר הפחד שלו שגבר על מכשולים וממחויבותו האמיצה והעמוקה לפלוגות הלילה. יותר מזה, הוא האמין שייעודו קשור לתוכנית גדולה ממנו עצמו – כפי שכתב לאחותו סיביל, יש לי אמונה עמוקה בקיום ובטוב האלוהי. ואני מאמין שיש תוכנית המיועדת לאלו המאמינים בכך'.

אורד צ'ארלס וינגייט אכן היה איש של גורל: הינה אנחנו 78 שנה לאחר מותו עדיין מכבדים את זכרו ואת מורשתו. רק אדם עם הישגים משמעותיים ואופי יצוק ישיג זאת"

דנקאן אורד ומנכ"ל מכון וינגייט, שי אברהמי, מסירים את הלוט מעל מצבת הזיכרון לזכרו של אורד צ'ארלס וינגייט

אורי אפק, לשעבר יו"ר הוועד האולימפי: "זכיתי שמכון וינגייט הוא ביתי קרוב ל-70 שנה. משפחת וינגייט לדורותיה גדלה על ברכי התנ"ך ומשנולד ב-1093 בהודו העניקו לו הוריו את השם אורד על שם ערד בן בנימין, בן יעקב אבינו. לא במקרה ולא בנסיבות ביטחוניות קבע וינגייט את ביתו בקיבוץ עין חרוד אלא גם על מנת להיות קרוב לגלבוע שם נלחמו וגם נפלו שאול ויונתן בקרב. לא מעט מהמכתבים שכתב הקצין הבריטי שהגיע לארץ כדי להשליט סדר על רקע מאורעות המרד הערבי הגדול, הוא אומנם כתב באנגלית אך סיים בעברית טהורה: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' כולל במכתבים שכתב לאישתו".

סא"ל תומר יעקב, מפקד בה"ד 8, ביה"ס לכושר קרבי: "צה"ל כולו לומד מהידע המקצועי העצום שהתפתח במכון וינגייט ומבחינה זו מכון וינגייט שותף לכושרו ולכשירותו הגופנית של צה"ל. המצוינות בספורט של מכון וינגייט משולבת בציונות דרך שליחות ופעילות של החיילים במכון ודרך הענקת שירות צבאי משמעותי לספורטאים שמתאמנים במכון  ומשרתים אצלנו – דרך משותפת שממשיכה להעצים את מדינת ישראל ואת מורשתו של וינגייט".

אורי אפק בדברים לזכרו של אורד צ'ארלס וינגייט. צילום: אבי שי, מכון וינגייט

ד"ר שלומי שטרית, ראש מדור היסטוריה ומורשת במשטרת ישראל:

"בארץ ישראל שהה ברוטו שנה וחצי ובארבעה החודשים 1/6/1938 ועד 12/10/1938 האלה הוא הקים פיקד והוביל את פלגות הלילה של ההגנה. בארבעת חודשים האלה הוא שתל, דישן והשקה שתיל שהיה לעץ עבות, גדול שאת הפירות שלו אנחנו אוכלים עד היום וכשאנחנו עומדים בצילו ברור לנו שתמיד היה שם. עץ ששתל לפני 84 שנים ויש שני ענפים לעץ הזה: הענף הראשון היה המגן – בין חניכיו משה דיין, יגאל אלון, אברהם יפה ועוד רבים וטובים ולא במקרה. וינגייט היה מחדש מקורי בפלוגות הלילה של ההגנה  – הפעם הראשונה בארץ ישראל בה יהודים השתתפו במבצעים קרבית ומבצעית. וינגייט הכניס לנו את אתוס הפיקוד הרבה לפני היציאה מהגדר: המפקד שהולך בראש ושמוביל, המפקד ששותה אחרי אחרון החיילים ושמסרב לפנות את שדה הקרב גם כשהוא מדמם.

אני חושב שהשינוי בשמו של המכון "המכון הלאומי למצוינות בספורט" הוא נכון וכה מתאים למכון המנציח את שמו של וינגייט, כי הרי מה זו מצוינות? לקחת אנשים מהיישוב ולהפוך אותם לגרעין של אחד הצבאות המצליחים בעולם.

סקרנות היא בין התכונות שמובילות מצוינות – וינגייט יצא לסיור חודש שלם וכיתת רגליו בין הקיבוצים בצפון כדי ללמוד. הוא אתגר את התפיסה הרווחת ופעל בניגוד להן. הסקרנות הזו מלווה בעוד תכונה חיונית למצוינות וזו המקצועיות: וינגייט היה איש מקצוע מהמדרגה הראשונה: סקרן, חדשן, מקצוען ובעל תעוזה".

עפרה ברעם, מנהלת מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד: "הקמנו לפני 9 שנים את תערוכת "הידיד" בסיוע השגריר הבריטי דאז ומאז בכל שנה אנחנו עורכים את יום וינגייט. לעין חרוד יש חלק חשוב במורשת שלו כמקום בו וינגייט בחר לבנות את המפקדה שלו. בחרנו להנציח אותו לא רק בשל כך אלא גם בשל היחס החברי האוהב של חיים שטורמן שהיה איש ההגנה ושברבות הזמן הפך להיות חבר נפש של וינגייט. כולנו חייבים לאורד צ'ארלס וינגייט חוב ענק על כך שלפני 80 שנה פיתח את תורת ההגנה. אנחנו מוזיאון פועלים מדי יום כדי להחיות את מורשתו אבל יש עדיין עבודה רבה לעשות כי רבים לא מכירים את מורשתו"