הג'ודאי ברוך שמאילוב פרש מספורט תחרותי

ברוך שמאילוב, מבכירי הג'ודאים האולימפיים של ישראל הודיע על פרישה באירוע מרגש במכון וינגייט. שמאילוב: ": לא תמיד הייתי הכי מוכשר, לא תמיד הייתי עם נקודת הפתיחה הכי טובה, אבל תמיד נלחמתי עם הלב ועל המזרן תמיד שאפתי להיות דומיננטי, מדויק ואמיץ״

בגיל 31, בתום קריירה מרשימה ועטורת הישגים, הג׳ודאי האולימפי ברוך שמאילוב, הודיע היום (רביעי) על סיום דרכו כספורטאי תחרותי, באירוע פרישה ומסיבת עיתונאים שקיים במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.

באירוע המרגש ורב המשתתפים השתתפו נציגי הנהלות המכון, הוועד האולימפי ואיגוד הג׳ודו, ראש עיריית חדרה, מאמניו לאורך הקריירה ובהם המאמן הלאומי לשעבר אורן סמדג'ה, ערן ורדי וארתור קטייב, ספורטאים וספורטאיות מצמרת הג׳ודו הישראלי בעבר ובהווה, בני משפחה וחברים. באירוע הוענקו לשמאילוב: הוקרה מידי משה פונטי, יו״ר איגוד הג׳ודו, מגן הוקרה מידי הנהלת מכון וינגייט, ומענק כספי מידי ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה, בה גדל ברוך.

מימין לשמאל: ארי שטיינברג, ברוך שמאילוב, סהר אלוני וגיא אטיאס. צילום: אבי שי.

שמאילוב, בוגר אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, התבלט לאורך השנים בזכות קרבות וירטואוזיים, חכמים ומדויקים, ששילבו טכניקה עילאית עם רגש ולב. באמתחתו של שמאילוב (עד 66 ק״ג), מדליית הארד האולימפית ההיסטורית בקטגוריה הקבוצתית מהמשחקים האולימפיים טוקיו 2020, אותם סיים במקום ה-5. ברוך זכה לייצג את ישראל גם במשחקים האולימפיים פריז 2024.

עוד בין הישגיו הבולטים של ברוך שמאילוב:

ארבע מדליות בטורנירי מאסטרס, שבע מדליות בטורנירי גרנד סלאם, אלוף אירופה עד גיל 21 ועד גיל 23 2014, מדליסט הארד באליפות העולם 2014 ומדליות נוספות בתחרויות בין-לאומיות ואליפויות ישראל.שמאילוב גם  נרשם בתולדות הענף כישראלי הראשון שזכה באליפות המאסטרס בירושלים בשנת 2022.

יו״ר מכון וינגייט הנכנס, ארי שטיינברג:

״ייצגת את מדינת ישראל בזירות הבין-לאומיות, לא פעם בסביבה עוינת ולא אוהדת, ותמיד עשית זאת בראש מורם עם הישגים אישיים ולאומיים משמעותיים ובלתי נשכחים. היית ונשארת, דוגמה ומופת לנחישות עבור כל ספורטאי בישראל״, ואף ציין בדבריו כי המכון יפעל לליווי והענקת מעטפת לספורטאים לאחר פרישתם.

מימין לשמאל: ארי שטיינברג, גיא אטיאס, גילי לוסטיג ומשה פונטי.

מנכ״ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג הזכיר בדבריו את יום הקרבות של שמאילוב במשחקים האולימפיים טוקיו 2020 בהם ברוך שמאילוב היה כפסע ממדליה אולימפית:

״היית חזק באופן יוצא דופן והתאפיינת תמיד בכוח רצון, נחישות והתמדה ובכך היית מודל לחבריך לנבחרת ולספורטאי ההישג הישראלים״.

יו״ר איגוד הג׳ודו, בישראל משה פונטי הביע את ביטחונו ששמאילוב ימשיך לתרום לענף הג׳ודו גם כמאמן לעתיד:

״ידענו תמיד שברוך יכול לעשות פלאים, האיפונים שלו היו כאלו שאף אחד לא יכל לעשות. היה אחד מהספורטאים הטובים והמיוחדים בג׳ודו הישראלי״.

מנכ״ל מכון וינגייט גיא אטיאס:

״ברוך, עם ישראל חב לך חוב גדול על רגעים של גאווה שהענקת למדינה כולה. אנחנו גאים בדרך של ברוך שבמהלכה מכון וינגייט היה לו לבית. מהאקדמיה למצוינות דרך הקריירה המזהירה על המזרן ועכשיו במסגרת התוכנית ״מספורטאי למאמן״ שתוביל אותך לפסגות מקצועיות חדשות״.

ראש עיריית, חדרה ניר בן חיים, סיפר על הימים בהם ליווה את אלזה שמאילוב, אימו של ברוך שייחלה לפריצתו של שמאילוב להצלחה:

״תמיד ראיתי כמה היה חשוב לאמא לראות את הבן שלה מצליח, היא הייתה מספרת לנו על הקרבות והיינו מתאספים לצפות בהם. בכל פעם שהוא ייצג את מדינת ישראל בבמות הבינלאומיות המובילות, הרגשנו גאווה גדולה של כלל תושבי חדרה״.

ברוך שמאילוב ואורן סמדג'ה, מאמן נבחרת הגברים הלאומית לשעבר.

המאמן הלאומי לשעבר, אורן סמדג׳ה, שירטט את הדרך המקצועית המשותפת שעשה עם שמאילוב ואמר בהתרגשות ״הייתי הכי גאה ושמחתי לאמן אותך. אתה כמו הבן שלי

התרגש עד דמעות. ברוך שמאילוב במסיבת העיתונאים במכון וינגייט. צילום: אבי שי

ברוך שמאילוב:

״אם הייתם מספרים לילד בן שש מחדרה, בן לאימא חד־הורית שעלתה מברית המועצות בלי גב כלכלי ובלי שפה, שהוא יעמוד כאן יום אחד אחרי שתי אולימפיאדות ואחרי שנים בצמרת העולמית הוא היה מחייך, ואז שואל: “אוקיי… אבל איך?!״…לא התחלתי ג’ודו כדי להיות אלוף, התחלתי כדי להתחזק, כדי להתפתח, כדי להרגיש שיש לי מקום בעולם. ואם יש משהו שאני רוצה שתיקחו אתכם מהקריירה שלי, זה בדיוק את זה: לא תמיד הייתי הכי מוכשר, לא תמיד הייתי עם נקודת הפתיחה הכי טובה, אבל תמיד נלחמתי עם הלב ועל המזרן תמיד שאפתי להיות דומיננטי, מדויק ואמיץ״.

ברוך ובטינה שמאילוב רעייתו. 

בטי שמאילוב, רעייתו של ברוך, נשאה נאום מרגש ואמרה: ״אני רוצה שתדע כמה אני גאה בך. חלקנו יחד את החלומות, את הניצחונות, ההפסדים והקאמבקים. אנשים מסתכלים על רגעי התהילה, על המדליות והרגעים הגדולים, אבל אני תמיד ראיתי אצלך את הדרך, ההשקעה העמוקה והיכולת שלך להתעלות על עצמך, לא משנה כמה קשה זה היה״.