הכנס את החיפוש שלך
לוגו וינגייט

חג האביב: צמחי בר ומרפא בפסח

חג האביב: צמחי בר ומרפא בפסח

מאת: Ph.D. ד"ר מירה כהן שטרקמן
ראשת תחום נטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט
מאמרים, רפואה משלימה, תזונה טבעית
12 - 04 - 22

האביב כאן במלוא הדרו עם שינויי מזג אוויר ופריחה מהממת של צמחי בר, תבלין ומרפא טעימים ומועילים. מה צומח כעת ומהן התועלות של הצמחים האלה? ולא פחות חשוב – מהן צורות הכנה שלהם ומהם השילובים המתאימים לשולחן החג העמוס לעייפה? קבלו את המדריך לליקוט האביב

במאמר זה ערכתי עבורכם רשימה קצרה וחלקית מאוד של צמחי בר-מרפא הגדלים ברחבי הארץ ופורחים ממש עכשיו. כדי לזהותם בשטח וללקטם מומלץ להיעזר במגדיר צמחים. הליקוט הוא חלק מההנאה והחיבור אל הטבע והטבעי. לפני הרשימה ברצוני להנחות כיצד ללקט:

הכלל הראשון: במשורה! כדי להשאיר לאחרים ולא ליצור קרחות באזורי הגידול. לתת לצמח להתחדש גם במהלך העונה וגם בעונה הבאה.

הכלל השני: היו בטוחים בזיהוי. אם אין לכם ניסיון בליקוט – עשו שימוש במגדיר צמחים או במדריך אנושי.

 

חוח עקוד

העלים הצעירים של הצמח הם מזון נפלא. החלב שלהם מתוק. כדי להכינם כתבשיל יש לגזור את הקוצים – מלאכה לא פשוטה שיש לעשותה בזהירות ועם סכין חדה. ניתן למצוא את העקוד בכל רחבי הארץ בקרקע כבדה. הצמח נראה כעשב קוצני עם פרחים צהובים, הגבעול עבה ומלא בקוצים. פורח עד סוף הקיץ.

בתקופה הזאת עלי העקוד הצעירים טעימים מאוד וניתן לאוכלם מייד לאחר הקילוף.

 

סלט גבעולי חוח עקוד:

מלקטים גבעולים צעירים של חוח עקוד ומקלפים את הקוצים.

מוסיפים פרוסות עגבניות שרי, גזר, כוסברה או פטרוזיליה וחתיכות תפוחי אדמה מבושלים או צלויים על האש.

מתקינים רוטב הכולל: 3 כפות שמן זית, 2 שיני שום כתושות, כפית מלח גס אטלנטי, חצי לימון סחוט וכפית דבש איכותי. מערבבים ואוכלים.

*ניתן להכין את הסלט כחלק מארוחת שטח.

 

גרגרנית יוונית (חילבה)

פורחת בחודשים מרץ-אפריל באזור הגליל, הרי יהודה והשפלה. נזכרת כבר במשנה על ידי חז"ל:  תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים" ( מעשר שני ב', ג' ). בעשבונאות קלינית עושים שימוש בזרעי הגרגרנית היוונית לטיפול בעודף שומנים בדם ובסוכרת. ברפואה העממית נמצא המלצה לבשל את זרעי החילבה עם דבש כדי לטפל בדלקות מעיים וטחול וגם נגד צהבת.

אם יצאתם לטייל, אפשר להכין בשטח תבשיל ירוק מהגרגרניות האביביות: מלקטים עלים צעירים של גרגרנית, מוסיפים מים עד לכיסוי ומבשלים עם פרחי חרדל. החרדל מוסיף חריפות. מבשלים עד לריכוך.

אפשר להוסיף מעט מלח ושמן זית לתיבול ולהגיש עם לחמניות קמח מצה/מצות וגבינת עיזים טרייה והרי לכם ארוחת פיקניק מרעננת, משביעה ונפלאה שגם מיטיבה עם מערכת העיכול.

 

חרדל השדה

שייך למשפחת המצליבים ופורח בצהוב בוהק בשטחים פתוחים כמעט בכל אזורי הארץ – מן הגולן ועד הנגב הצפוני – עד לסוף חודש מאי. יש לו 4 עלי כותרת וגבעול עגול. הטעם שלו מעט חריף. ניתן להוסיף את עלי החרדל וגבעוליו לסלטים או בתוך כריך מצה. את גבעולי החרדל צריך לקלף בזהירות.

החרדל מוכר כתבלין מחמם ושימו לב: אכילת כמות מופרזת ממנו עלולה לפגוע בתפקוד בלוטת התריס.

"שטיח" חרדל אביבי: חריף, טעים ובריא

 

סלט "מניע" לליל סדר וארוחות החג

מערכת העיכול מאופיינת בתנועה תמידית. גם כאשר לא מכניסים לתוכה מזון – המערכת בפעולה. המערכת המורכבת הזאת נתקעת בגלל מעומס יתר. כשמגיעים למצב של פתיחת כפתור במכנסיים – זאת כבר התראה אדומה. כדאי לעצור הרבה לפני כן, כאשר מרגישים לא נוח על הכיסא.

אבל אם לא שמתם לב לתחושות הפיזיולוגיות, אני מציעה לתת למעיים מזון מניע, כלומר לשלב בארוחה מנה עם מרכיבים "מניעים" כדוגמת סלט ירקות שורש עם שמן זית וצמחי מרפא מניעים. הנה ההצעה שלי לסלט אביבי-פרחוני וטעים לליל סדר:

ירקות שורשים חתוכים לרצועות: סלק, גזר, קולורבי, לפת

לערבב בהקפצה קלה כדי לשמור על צבעי ירקות השורש – ביחד עם שמן זית, פטרוזיליה ולימון.

לפזר מעל הסלט:

כף פרחי חרדל

כף פרחי חלמית

ולהגיש טרי.

עוגיות חלמית (חוביזה)

בסיפור המקראי בני ישראל שיצאו ממצרים התקשו עם המעבר הגדול שנדרש מהם והצטערו שעזבו את "סיר הבשר". הגעגוע מאפיין הרבה מצבי מעבר. עוברים ומתגעגעים. הסיפור המקראי מתאר שהטבע בא לעזרת עם ישראל והם קיבלו לחמניות מן השמים "מָן הוא, כי לא ידעו מַה הוא" (שמות ט"ז 15).

והינה בפסח, לאחר חורף עשיר בעלי חלמית מזינים, נוכל כעת לקבל לחמניות קטנטנות מן החלמית. בחודש אפריל החלמית מפתחת גבעול גבוה ומעובה ופרחים סגלגלים. העלים מתעצים והפרי המיוחד שלה גדל בסמוך לגבעול. פרי החלמית נראה כמו עוגייה קטנה. ניתן ללקט אותם, לקלף מן הקליפה העדינה ולאכול. ילדים אוהבים את עוגיות החלמית וסיפורי מסורת פסח. אפשר לאפות אותם ולהכין ג'עלה. מוסיפים להם גרעיני חמנייה וגרעיני דלעת, מערבבים ומוסיפים ליוגורט או סלט. טעים ומזין.


חוביזה רבותיי, חוביזה

תלתן אדום

צמח מרפא הפורח ברחבי ארץ מן הגולן ועד צפון הנגב. התפרחת שלו משמשת לטיפול במעברי חיים ותופעות הנלוות למעברים– תופעות גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, בעיות וסת אצל נשים, חרדה ועוד. ניתן לחלוט אותו במים: 5 גרם של צמח יבש ב 250 מ"ל מים רותחים. שותים במהלך היום. יש בו תרכובות איזופלבוניות הדומות בהשפעתן לאסטרוגן .

 


תלתן אדום

סרפד

העלים הטריים של הסרפד מכילים היסטמין, אצטילכולין, סרוטונין  וחומרים נוספים הגורמים לגירוי מיידי בעור, אדמומיות וגרד (סרפדת) ולכן מומלץ ללקט אותם בידיים לא חשופות או בזהירות יתרה ולייבשם. הצמח משתן, מפחית סוכר בדם, יעיל לטיפול באטופיק דרמטיטיס, גאוט, אבנים בכליות ועוד.

במצב של דלקת מפרקים אפשר להכין רטיות מעלי סרפד יבשים.

 

רטיות מעלי סרפד יבשים:

נוטלים 15 גרם עלי סרפד יבשים ו 150 מ"ל מים – מבשלים כ 5 דקות. מצננים. טובלים ומניחים על המקום הדלקתי הכואב.

 

במצבי אנמיה ותשישות

אפשר להוסיף עלי ספרד טחונים לשייק הכולל יוגורט (או חלב שקדים), אוכמניות, 1 כף אבקת עלי סרפד יבשים, 1 כף שורש מאקה, 2 קיווי ובננה.  לאכול את הכמות המתאימה למצב הרעב.

 

קוציץ סורי

צמח גבוה ובולט עם כמו צינור עם חפים סגולים, בתוכם פרחים צהובים. גדל בגתות מן הגולן ועד צפון הנגב. בימים אלה ועד סוף מאי ניתן להנות מיופים של מרבדי הקוציץ הסורי. אוספים את הפרחים הצהובים המצויים בתוך החפים הסגולים ואוכלים. חוויה עליזה ומזינה כי הם עשירים בוויטמיני A, C, D ונוגדי חמצון.


קוציץ סורי 

ציפורני חתול

פורח עד סוף חודש אפריל בכל הארץ, מן הגולן בצפון ועד הרי אילת בדרום. הפרחים בצבע זהב מופיעים בספרות העשבונאית כבר בימי הביניים. ניתן להתקין מהם מרקחות וקרמים לטיפול חיצוני בבעיות עור. יש בפרחים חומרים מחטאים, אנטי פטרייתיים ומשקמי רקמות והוא מתאים לטיפול בנרתיק וגם באקזמה, פצעים, פטמות כואבות בעת ההנקה ועוד. בשימוש פנימי הצמח יעיל לטיפול בכיב פפטי, טרשת עורקים, דימום וסתי מוגבר ועוד.

להכנת חליטה נוטלים 6 גרם פרחים יבשים וחולטים ב-250 מ"ל מים רותחים ושותים במהלך היום.

צמח ציפורני החתול אינו מומלץ לשימוש בעת היריון כי הוא נחשב ממריץ רחם.


על-פי מסורת ישראל, שדה החיטה "חמץ" בפסח

קטניות ודגנים

מעבר לצמחים האלה ניתן לראות בשדות גידולים טבעיים של מגוון סוגים של חיטה, שיבולת שועל ושעורה. על פי מסורת ישראל הצמחים האלה אינם מתאימים לאכילה בפסח בהיותם "חמץ". לאחר החג הבשלתם תהיה טובה יותר ונוכל לראות עושר גידולים כאלה.

כמו כן, לאחר הפסח יבשילו הקטניות ותוכלו ליהנות מהטופח (הפריחה שלו כבר נמצאת), אפון, סוגי בקיה, תרמילי תורמוס ועוד.

 

בשולי המאמר אוסיף כי מאמר זה אינו מחליף ייעוץ רפואי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם נטורופת לפני שימוש בצמחי מרפא.

מאחלת פסח של חיבור לטבע ובריאות טובה! 

 

למידע  על מסלול לימודי הנטורופתיה בביה”ס למאמנים ולמדריכים ע”ש נט הולמן, בהובלת  ד”ר מירה כהן שטרקמן.

 

 

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

שיבולת שועל – צמח "מוּלְטִי טָאלֶנְט"

שיבולת שועל – צמח "מוּלְטִי טָאלֶנְט"

רפואה משלימה, תזונה טבעית, ביה"ס למאמנים ולמדריכים, מאמרים
30 - 09 - 2024
קרא עוד
במבט על פריז 2024: מה זו הכנה מנטלית?

במבט על פריז 2024: מה זו הכנה מנטלית?

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מאמרים, מכון וינגייט, ספורט הישגי, פסיכולוגיה של הספורט
11 - 08 - 2024
קרא עוד
ד"ר שרגל: "התרחבות ושיתופי פעולה למען הצלחת הספורטאים"

ד"ר שרגל: "התרחבות ושיתופי פעולה למען הצלחת הספורטאים"

מכון וינגייט, ספורט הישגי, רפואת ספורט ושיקום, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מאמרים
21 - 07 - 2024
קרא עוד
בראייה נטורופתית: ה-C והסידן באורח החיים הבריא

בראייה נטורופתית: ה-C והסידן באורח החיים הבריא

ביה"ס למאמנים ולמדריכים, מאמרים, תזונה, רפואה משלימה, תזונה טבעית
27 - 06 - 2024
קרא עוד