ד"ר שרגל: "התרחבות ושיתופי פעולה למען הצלחת הספורטאים"

רגע לפני ש-8 מאנשי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט ייצאו עם משלחת ישראל למשחקים האולימפיים פריז 2024, מנהל המרכז ד"ר איל שרגל מספר על עבודת המרכז, ההתרחבות, ההתחדשות ושיתופי הפעולה עם גורמי המחקר והרפואה המובילים בישראל למען הצלחת הספורטאים: "זה הייעוד שלנו. הרוח הגבית מההנהלה בהובלת גיא אטיאס ניכרת״

מבואת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט היא אחד מהצמתים המרכזיים במכון וינגייט. בדומה לחדר הכוח ההישגי או לחדר האוכל של מכון וינגייט, כמעט בכל רגע נתון ניתן לראות בה ספורטאי או ספורטאית הישג של ישראל לפני כניסה לרופאה, לטיפול פיזיו, למבדק או לפגישה עם תזונאי/ת, אלא שכאן הכול מתנהל בשקט ובסדר מופתי.

40 נשות ואנשי צוות של המרכז עמלים על מתן שירותים פרא-רפואיים, רפואיים ומדעיים לספורטאי ישראל במרכז עצמו, במתקני האימון, בתחרויות ובמחנות אימון ברחבי הארץ ובעולם.

כ-400 ימי עבודה של פיזיותרפיסטים ורופאות מושקעים מדי שנה בליווי נבחרות ישראל לנסיעות למחנות אימונים ולתחרויות בין-לאומיות בחו"ל.

להבדיל – גם בעתות פציעה – לא מעט מהספורטאים הישראלים שמרכז אימוניהם בחו"ל, מגיעים למרכז כאשר נדרש להם תהליך שיקום מולטי דיסציפלינרי משמעותי כדי ליהנות מהמעטפת הכוללת שביכולתו של המכון לספק, לרבות לינה, תזונה, טיפולי פיזיותרפיה ומרכז הידרותרפיה.

ד"ר איל שרגל, מנהל המרכז לרפואת ספורט ולמחקר.

"כ-90% מכלל הפעילות שלנו נסובה סביב ספורטאי ההישג והאקדמיה למצוינות ורק כ-10% מהפעילות מוקדשת לטובת המגזר הפרטי.

אנחנו משקיעים כ-3 מיליון ₪ מכלל תקציב המרכז לטובת המעטפת לספורט ההישגי. כך למשל, לאורך הזמן התווספו תקנים ופיזיותרפיסטים וכיום יותר מ-50% משעות העבודה של כלל צוות המרכז מנותבות לטובת הספורט ההישגי", אומר בסיפוק ד"ר איל שרגל, שמנהל את המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ב-12 השנים האחרונות ומוסיף בחיוך נבוך: "אני זוקף את זה לזכותנו כהישג משום שמדובר בגידול משמעותי, על אף שתמיד יש לאן להתפתח ולהשתפר".

מעטפת לספורטאי ההישג – גם בפריז 2024

נוכח כל התמורות הללו, אין פלא שהפעם ויותר מאשר באולימפיאדות עבר – לא פחות מ-8 אנשי ונשות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט יתלוו למשלחת של ישראל למשחקים האולימפיים פריז 2024 כחלק מהמעטפת הרפואית והפרא-רפואית האמונה על ליווי הספורטאיות והספורטאים:

ד"ר לובה גליצקיה, הרופאה הראשית של המשלחת הישראלית ושל ענף ההתעמלות, ד"ר דליה נבות-מינצר, רופאת נבחרות השיט וגלישת הרוח, ד"ר עידית שוב, רופאת ענפי האתלטיקה, האופניים והטריאתלון, ד"ר מיה קלה-בנצור, הפיזיותרפיסטית הראשית של כלל משלחת ישראל ושל ענף האתלטיקה בפרט, סאסקיה בלום, פיזיותרפיסטית נבחרת השיט וגלישת הרוח, הפיזיותרפיסטים ברנרדו ברקן ואורי זמיר שיעבדו עם נבחרות הג'ודו, נשים וגברים, והפיזיותרפיסטית ליאת קוגון, שתסייע ותגבה את ד"ר מיה קלה במרפאת הכפר האולימפי בפריז.

ד"ר לובה גליצקיה, רופאת המשלחת לפריז 2024 (וענף ההתעמלות) עם ד"ר עידית שוב, רופאת ענפי האתלטיקה, האופניים והטריאתלון.

איך אתה מסביר את הגידול המתמיד במספר אנשי המרכז במערך המעטפת של הספורט ההישגי?

"זו תעודת כבוד למרכז שלנו. הגדלת המעטפת היא תהליך שמתרחש בשנים האחרונות ואני מאוד גאה בו.

לאורך השנים חל גידול מתמשך במעטפת הרפואית והפרא-רפואית לספורטאים, כך שלמשחקים האולימפיים טוקיו 2020 שלחנו מהמרכז 4 נשות ואנשי צוות – כשעד אז, היו אלה בעיקר ד"ר לובה גליצקיה, רופאת המשלחת, וד"ר מיה קלה בנצור, הפיזיותרפיסטית הראשית, שהתלוו למשלחות. אני מניח שזה קשור לתהליכים שמתחוללים כאן מאז 2018 – לאחר שהוחל 'חוק וינגייט' שבעקבותיו גדלה ההכרה בערך שהמרכז מספק לספורטאים ולמאמנים.

צוות הפיזיותרפיה לפריז 2024: ברנרדו ברקן, ליאת קוגון, סאסקיה בלום, ד"ר מיה קלה-בנצור מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה ואורי זמיר.

תנופת התחדשות והתרחבות

אכן, הוותיקים שבחבורה, כמו גם ספורטאי ההישג הצעירים, יידעו להעיד שלא מעט דברים השתנו ומשתנים כאן בשנים האחרונות: צוות שגדל, ציוד ומכשור רפואי חדש שמתווסף כל העת ומחליף אט אט הציוד הישן – ולא פחות חשוב – גם ארסנל שירותים שהולך וגדל בעקביות.

האם התמורות שחלו ברמת השירותים שניתנים לספורטאים, מסתכמות רק בציוד החדש ובגידול במצבת כוח האדם?

"ברור שלא. זה הרבה מעבר לכך! ראשית, בשנים האחרונות כחלק מההתפתחות והשיפור של השירותים שלנו לספורטאי ההישג והאקדמיה, נוספו דיסציפלינות חדשות שלא היו קיימות במרכז בתחום הקרדיולוגיה, הביומכניקה וניתוח התנועה והשיקום:

בתחום הקרדיולוגיה צרפנו לצוות קרדיולוג ספורט בכיר, ד"ר צפריר אור, שמגיע פעמיים בחודש למכון ונותן מענה ישיר. ברמת השירות זו פריצת דרך של ממש! הרופא נפגש עם הספורטאי ומבצע בעצמו עם הטכנאית את בדיקות האקו. לאחרונה התחלנו לספק גם שירות של מבדק אקו במאמץ בעזרת מכשיר אקו חדש ומתקדם בו הצטיידנו, וכמובן בסיוען של ענת נצר ועליזה אברהם, הטכנאיות הרפואיות הוותיקות והמעולות שלנו.

בתחום הביומכניקה וניתוח התנועה, ד"ר קרית' אגינסקי, מומחית הביומכניקה שלנו המתמחה במניעת פציעות, היא חיזוק משמעותי שאנחנו מאוד גאים בו. ד"ר אגינסקי שעלתה לארץ מדרום אפריקה לאחר שעבדה שם עם ספורטאי הישג מנבחרות הקריקט, הרוגבי והשחייה הלאומיות. היא מהטופ של הטופ! כולה מכוונת לספורט ההישגי והיא בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם ספורטאים ובמחקר יישומי בתחום.

מנכ"ל המכון גיא אטיאס עם שחר צוברי, מאמן נבחרת גולשות הרוח, ורופאת המרכז ד"ר דליה נבות, המלווה את ענף השיט. 

בתחום השיקום, נוכח הגידול במספר ספורטאי האקדמיה, כבר בשנת 2016 הוגדרה משרה לרכז השיקום זאבי הרשקוביץ'. זאבי מתכלל את כל מה שהספורטאי מקבל – פיזיו, אימוני כושר, תיאום מול המאמן, מה "מותר" או "אסור" לספורטאי, התזונה, הפסיכולוגיה והקשר מול ההורים. על-פי ההגדרה – כל ספורטאי אקדמיה שמושבת מאימונים על רקע רפואי למשך שבועיים ומעלה – נכנס להגדרה של ספורטאי בשיקום.

בימים אלו ממש, אנו משפצים מתחם מרווח ופרטי לטובת מחלקת הפיזיותרפיה שלנו, שתיהנה מהמרחב החדש, ממכשיר לבדיקת כוח שריר חדש (ביודקס), פלטות כוח מתקדמות ועוד.

התמיכה והרוח הגבית ממנכ"ל המכון גיא אטיאס, מורגשת. לשמחתנו הוא מבין את חשיבות המרכז במתן המעטפת לספורטאים וזה ניכר בתוכניות שלו לפיתוח המרכז".

רצת המרתון האולימפית מאור טיורי המתאמנת בארה"ב, על מסילת האנטיגרוויטי במהלך שיקום מפציעה במכון וינגייט.

שיתוף פעולה עם "שיבא" תל השומר

עם ההישגים המשמעותיים של המרכז בשנה האחרונה נמנה ללא ספק, מיזם שיתוף הפעולה עם "שיבא" שנחתם בקיץ אשתקד, ושנועד לשפר משמעותית את המעטפת הרפואית המוענקת לספורטאיות ולספורטאי אקדמיית וינגייט המתגוררים במכון. אלו נאלצו עד כה לעבור מסכת בירוקרטית מתישה מול מרפאת האם במקום מגוריהם בכל פעם בה נזקקו לבדיקת הדמיה או לייעוץ עם מומחה.

מה מהותו של ההסכם עם בית החולים שיבא תל השומר?

"הסכם שיתוף פעולה עם בית החולים שיבא הוא אחד מהמיזמים המשמעותיים שהובלתי ומהותו היא הענקת חסות רפואית לספורטאי האקדמיה, בדומה לשיתוף הפעולה שיש לוועד האולימפי עם בית החולים מאיר בכפ"ס. בתום מסע ארוך של "קול קורא" מטעם המכון ובחינה של אפשרויות גם מול בתי חולים אחרים, התקדמנו מול 'שיבא'. ההסכם מוכיח את עצמו כשיפור משמעותי לטובת ספורטאי אקדמיית וינגייט למצוינות.

כשאני חושב היכן עמדנו בתחום זה לפני עשור, בימים בהם לטובת חניכי האקדמיה לא היה אפילו רופא ייעודי, אני חש סיפוק משום שזה לגמרי לא ברור מאליו. היום גם ד"ר עידית שוב וגם ד"ר דליה נבות-מינצר נותנות מענה לאקדמיה.

ההסכם הוא נקודת ציון משמעותית בהרחבת המעטפת לספורטאים הצעירים והעמקתה".

האם ההסכם עם "שיבא" תל השומר נוגע רק לצורכי בדיקות הדמיה וייעוצים?

"החסות הרפואית לאקדמיה והמעטפת בתחום ייעוץ רפואת מומחים וההדמיה כוללת מענה בזמינות גבוהה והרבה מעבר לכך – אם ניקח כדוגמה את סוגיית הקושי לקבל ממרפאת האם טופס 17 לבית חולים שאינו באזור המגורים שלך.

בית החולים שיבא תל השומר העמיד קרן עבור מימון הבדיקות וייעוץ מומחים למי שלא יקבל טופס 17 וזו בהחלט פריצת דרך.

במסגרת ההסכם מתוכנננים שיתופי פעולה גם בתחומי המחקר והחדשנות לרבות מיזמים משותפים בתחום הספורט-טק, השתלמויות וחילופי ידע".

ד"ר לובה גליצקיה והטכנאית הרפואית ענת נצר במבדק עם החותרת הפראלימפית מורן סמואל.

מחקרים בשיתוף מכון ויצמן למדע

גם בתחום המחקר שמשגשג במרכז בשנים האחרונות, בולט שיתוף הפעולה המרשים של המרכז עם מכון ויצמן למדע כפי שבא לידי ביטוי בשני המחקרים הגדולים והמשמעותיים המתנהלים במרכז בימים אלו: האחד בנושא המיקרוביום האנושי והשפעתו על ביצועים בספורט, והשני בהובלת המרכז הוא בנושא השפעת המחזור החודשי והפרופיל ההורמונלי על ביצועי נשים בספורט ביחס לתקופות עומסי אימון שונות לאורך השנה. מחקר זה בודק גם הוא היבטים הקשורים במיקרוביום של המעי בשיתוף מכון ויצמן והיד להמשך שיתוף הפעולה עוד נטויה.

ד"ר איל שרגל: "כבר בעתיד הקרוב צפוי לצאת לדרך מחקר שלישי ופורץ דרך עם ספורטאי אקדמיית וינגייט, בשיתוף פעולה עם המעבדה של פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן, שהוא אחד מהחוקרים המובילים בעולם בתחום של חקר המיקרוביום.

המחקר החדש שבפתח יעסוק בקשר שבין אוכלוסיית חיידקי המעיים לבין הבריאות והביצועים בקרב ספורטאים צעירים".

מנהלת המחקר ד"ר דנה אדלר, מתאם המחקר יותם שריבמן ומנהלת הפיזיולוגיה ומדעי האימון, ד"ר רותם כסלו-כהן (משמאל) במבדק.

איך אתה תופס את מקום המחקר בעבודת המרכז?

"אנחנו לא מוסד אקדמי שעיקר עיסוקו בפרסומים מדעיים.

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט הוא במהותו קליניקה שבנוסף, גם מבצעת מחקרים יישומיים. זהו תפקיד חשוב וחלק מתפקידיו של המרכז כפי שהוגדרו ב'חוק וינגייט'.

אנו פועלים בהיבט זה בדומה לרשת מכוני קאר בספרד, מגלינגן בשווייץ ואפילו INSEP בצרפת, שנועדו לתת מענה לבעיות שעולות מן השטח ולקדם את בריאותו של הספורטאי בשיקום ובהחלמה וכן את ביצועיו.

בכל שנה בשנים האחרונות אנשי המחקר מציגים בכנס השנתי האירופאי ובכנס השנתי האמריקאי הגדול למדעי הספורט והאימון, כמו גם בכנסים בין-לאומיים גדולים בתחום הפיזיותרפיה. אין ספק שבמסגרת התקציב והיכולות שלנו מבחינת כוח האדם, אנחנו מבצעים מחקר ראוי".

ד"ר שרגל בעל תואר שלישי בפיזיולוגיה מאונ' ת"א, בן 60, נשוי לרעיה, מרפאה בעיסוק, ואב לשני ילדים בוגרים: סרן זהר שרגל (25), תובעת בפרקליטות הצבאית, ואמיתי שרגל (19) לוחם בתותחנים, יודע לספר שלא תמיד היו כך פני הדברים.

כמי שבתחילת דרכו במרכז לפני יותר מ-20 שנה, זכה לעבוד כפיזיולוג תחת ניהולה של ד"ר רותי פילץ בורשטיין, הוא אינו שוכח את הימים, בהם המרכז נלחם על הישרדותו הכלכלית. בדיוק כמו כל יחידות המכון שנמדדו באותם הימים על-פי המאזן השנתי שלהם – נדרש באותם הימים, להגדיל מכירות למגזר הפרטי, לייצר רווחים ולהתמודד עם ביקורת על בחירתו להפנות משאבים לטובת ספורטאי הישג והאקדמיה.

הטכנאית הרפואית עליזה אברהם במבדק אקו לב לספורטאי.

מה הייתה הביקורת עימה נאלצת להתמודד בתחילת הדרך?

"כשהתחלתי, המרכז היה עסוק כמו כל יחידות המכון, בעיקר בלנסות להגדיל הכנסות מלקוחות חיצוניים. עיקר המשקל היה על ההיבט התקציבי. נמדדנו (כמעט) רק על- פי ההכנסות ו/או הגירעון בסוף השנה כך שהאתגר היה שרידות כלכלית והתמקדנו בלהמציא מוצרים חדשים כמו "מבדק הזהב" שנולד באותם הימים. חוק וינגייט עדיין היה חלום רחוק ועיקר החזון התמקד בספורט העממי. הפנימייה (אקדמיה) לספורטאים מחוננים שכבר הייתה קיימת כ-20 שנה במכון מנתה באותם הימים כ-70 ספורטאים והם לא נהנו ממעטפת רפואית ייעודית".

ומסביר: בשנת 2012 החל השיח אודות "חוק וינגייט" והצורך במתן מעטפת רפואית לספורט ההישגי. התחיל תהליך של הגדלת המעטפת שלנו לטובת ספורטאי הישג, על חשבון מתן שירותים למגזר הפרטי מתוך הבנה שזהו הייעוד האמיתי שלנו. כבר אז התחלנו להפנות יותר שעות עבודה לטובת הספורטאים נוכח הגידול בדרישות לעוד טיפולים ולעוד ליווי לנסיעות בחו"ל – על חשבון המגזר הפרטי.

היה חשוב כבר באותם הימים לבסס את המרכז כאוטוריטה מדעית, רפואית ופרא-רפואית עבור מאות הספורטאים ההישגיים שליווינו".

איך עבד התהליך מבחינה פנים ארגונית במרכז עצמו?

"לא הייתה נורמה שהוכתבה לנו בסוגיות כמו כמה שעות מעטפת רפואית צריכות להיות מוקדשות לענף ותוך כדי תנועה, אנחנו קבענו וביססנו את אמות המידה הנדרשות למתן שירות מיטבי לספורטאים. ככלל, אני מסתכל על אנשים בגובה העיניים ומעל לכול – אני סומך על שיקול הדעת המקצועי של עובדי המרכז ושיתוף הפעולה עם היחידה לספורט הישגי שם סהר אלוני ריכזה בשנים האחרונות את תחום המעטפת הרפואית.

אני משוכנע שכניסתה לתפקיד סמנכ"לית ספורט תיתן דחיפה משמעותית לכל תחום המעטפת הרפואית והמדעית לספורטאי ההישג".

צוות הפיזיותרפיה במבדק ביודקס לספורטאי. 

איך מתכללים את העבודה של כלל המחלקות במרכז?

"בהקשר זה, אחד האתגרים היה שיפור יחסי האנוש והאווירה במרכז וסביבת העבודה לסביבה הנעימה כפי שהיא היום.

אנחנו צוות של 40 עובדים והמשמעות היא שיתופי פעולה בין מחלקתיים רבים ועבודה משותפת. הסוד הוא בלדבר עם האנשים! פשוט מדברים האחד עם השני.

אני חושב שעל אף שאינו מושלם, 'חוק וינגייט' עשה טוב למכון וינגייט בכלל ולמרכז לרפואת ספורט ולמחקר בפרט.

כתאגיד המכון נדרש לבנייה של הליכי עבודה תקינים: תוכניות עבודה, תהליכי רכש, ניהול תקציבים וכו' – זה תהליך ארוך המלווה בחבלי לידה, אבל בשורה התחתונה זה 'עשה סדר' ואין ספק שהכיוון של הלאמה ותקציבים ממשלתיים הוא נכון".

ד"ר איילת וינשטיין, מנהלת מדור התזונה של המרכז, בסימולציה לרצי המרחקים של ישראל.

לסיום, איך אתה מסביר את העובדה שכלל המנהלות במרכז הן נשים?

"אכן 100% מהמנהלות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר הן נשים – 9 מנהלות! מי שמצטיין מקצועית זוכה לקידום. אכן כולן נשים – אך העניין המגדרי מבחינתי הוא לא עניין כשלעצמו. מסתבר שהטובים בארץ בתחומן הן נשים! המרכז לרפואת ספורט ולמחקר שלנו נהנה מכוח נשי חזק שנמנה עם הטופ המקצועי בארץ ובעולם ואני גאה בהן".