המבדק בהובלתה של ד"ר קרית' אגינסקי, מומחית הביומכניקה של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, מתאים לספורטאים מקצוענים וחובבים המעוניינים בשיפור הביצועים, בבירור מקורו של מכאוב או הנמצאים בהליכי שיקום מפציעות. ד"ר אגינסקי: "זו אינדיקציה נוספת לטיב הפציעה, להבנה מה אופן הטיפול הנכון בה. כמו כן, אנו מספקים בסופה המלצות לתרגול ולאימון"
חדש ברפואת הספורט: מבדק ביומכני לרצים
חדש ברפואת הספורט: מבדק ביומכני לרצים
בימים אלו מוצע במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, מבדק ביומכני לרצים – מבדק חדש לספורטאים מענפי הריצה והטריאתלון בהובלתה של "שחקנית הרכש" החדשה של המרכז, מומחית הביומכניקה ד"ר קרית' אגינסקי שהצטרפה לפני כשישה חודשים לצוות המומחים של המרכז.
ד"ר קרית' אגינסקי: "המבדק הביומכני לרצים נעשה פופולרי יותר ויותר בקרב ספורטאים בכל הרמות ומספר ספורטאי הישג של ישראל כבר ביצעו את המבדק ובהם רצת המרתון ביטי דויטש ששמחה להיעזר במבדק הביומכני בתקופת השיקום שלה מפציעה".
ד"ר קרית' אגינסקי בעת ביצוע המבדק הביומכני לנבדק יהונתן בן ענת במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט
ד"ר קרית' אגינסקי, ילידת דרום אפריקה, בעלת דוקטורט במדעי ההתעמלות בהתמחות בביומכניקה של ספורט ושיקום מאוניברסיטת קייפטאון. לקרית', המתמחה בשיקום מבוסס פעילות גופנית ובמניעת פציעות – ניסיון של למעלה מ-20 שנה בעבודה עם ספורטאי הישג בדרום אפריקה ובישראל:
כמומחית למניעת פציעות ד"ר אגינסקי זכתה לעבוד עם נבחרותיה הלאומיות של דרום אפריקה בענפי הקריקט, הרוגבי, הכדורגל והשחייה, כמו גם עם ספורטאים מענפי האתלטיקה הקלה. מאז עלייתה ארצה בשנת 2014 עבדה בפיזימקס כמנהלת תחום המחקר והמעבדה ובהמשך הובילה את תחום הביומכניקה במכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטת ת"א – שם עבדה עם קבוצות מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל, עם קבוצות הכדורגל הפועל באר שבע, מכבי חיפה ומכבי פתח תקווה וכן עם רוכבי אופניים וספורטאים ישראלים.
ביומכניקה של הספורט
ביומכניקה של ספורט כוללת ניתוח והערכה של דפוסי תנועה שונים הייחודיים לפעילות ספורטיבית במטרה לאבחן את תבנית התנועה של הספורטאי/ת ולאפשר מתן המלצות ותרגילים העשויים לתרום לחיזוק השרירים התומכים בפעולת הריצה לשם שיפור הביצועים ו/או כחלק מתהליכי שיקום מפציעות ומניעתן.
כיצד באופן כללי מתבצע המבדק הביומכני לרצים?
"במהלך המבדק לרצים המתבצע על מסילת הריצה, אני מצלמת בווידאו ומנסה למדוד זוויות תנועה מסוימות שמספקות אינדיקציה על טכניקת הריצה של הנבדק ועל אופן ביצוע תנועות שונות הרלוונטיות לענף. ולאחר ביצוע מבדקים נוספים בהם אנו נעזרים, מתבצע שלב ניתוח התוצאות ומתקבל דו"ח עם סיכום הממצאים. מהממצאים ניתן ללמוד על האיזון והיציבות במצבים סטטיים ודינמיים ולערוך השוואה בין שני צידי הגוף (ימין ושמאל), ללמוד מהם הכוחות המופעלים במהלך ביצוען של תנועות דוגמת קפיצות ותרגילי שפיפה (סקוואטים), על איכות כוחו של השריר המופעל בתנועה ועל מאפייני הטכניקה של הספורטאי/ת בעת ביצוע משימות ספורטיביות (ריצה או הליכה)", מסבירה ד"ר אגינסקי.
באיזה אופן המבדק רלוונטי לרצים בתקופות שיקום מפציעה?
"במקרים של פציעה ביכולתה של הביומכניקה לסייע באמצעות ניתוח התנועה לשם קבלת אינדיקציה נוספת לטיב הפציעה ולהבנה מה אופן הטיפול הנכון בה ולספק לנבדק המלצות לתרגול ולאימון.
כמובן שהמבדק רלוונטי לא רק לזמן ההחלמה מהפציעה והשיקום, אלא גם למניעת פציעות ולשיפור הביצועים ומשמש גם לקלסיפיקציה של ספורטאים פראלימפיים.
כאמור בשלב זה, אנחנו בודקים את טכניקות הביצוע של ספורטאים מענפי הריצה והטריאתלון – במטרה לנסות לזהות את ההגבלות או את החוזקות של הספורטאי. אני מאמינה שבעתיד נוכל כאן במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט להוסיף ולשכלל את הבדיקה בעזרת ציוד מתקדם נוסף ולהנגיש את המבדק גם לספורטאים מענפים נוספים".
לדברי ד"ר רותם כסלו כהן, מנהלת המחלקה לפיזיולוגיה ומדעי האימון במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט: "המבדק רלוונטי במיוחד עבור שתי אוכלוסיות: האחת עבור אוכלוסיית ספורטאי העילית – עבורם ניתוח ההיבטים הביומכניים עשוי לעזור ב"השלמת הפאזל" במטרה לשפר את יכולת הביצוע שלהם.האוכלוסייה הרלוונטית השנייה היא זו העוסקת בספורט תחרותי, חובבני או הישגי, הסובלת מפציעות כרוניות או אקוטיות.
בנוסף לאבחון העיקרי המבוצע על ידי פיזיותרפיסט – אבחון ביומכני אובייקטיבי במקרה של פציעות כרוניות עשוי לסייע בקבלת החלטות נכונה בבחירת דרך הטיפול ומתן ההנחיות לספורטאי. במקרה של פציעה אקוטית הערכת ביומכנית יכולה לעזור בקבלת החלטות הקשורות בהתקדמות תהליך השיקום ומתי נכון לחזור לשגרת אימונים סדירה".