יחידת המחקר של מכון וינגייט "על המפה"

עם מסורת מחקר מפוארת, חזון, שיתופי פעולה מרתקים עם מכון ויצמן והמרכזים הרפואיים שמיר וקפלן, מיזמי חדשנות ותקציב למחקר חדש בנושא נשים בספורט, מנהלת יחידת המחקר, ד"ר דנה אדלר, אופטימית: "נכונות המערכת להשקיע מעודדת". מנהל המרכז, ד"ר איל שרגל: "מטרת העל היא קידום הספורט ההישגי"

משהו טוב קורה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט. שלוש שנים לאחר מגפת הקורונה ושנתיים לאחר המשחקים האולימפיים טוקיו 2020 במהלכן צוותיו הרפואיים והפרא-רפואיים של המרכז גויסו לעבודה מאומצת בחוד החנית של מעטפת הספורט האולימפי הישראלי – יחידת המחקר של המרכז שוב "על המפה".

בשקט ובענווה, כדרכו של המרכז תחת ניהולו ד"ר איל שרגל, עבודת המחקר של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט זוכה בשנתיים האחרונות לעדנה מחודשת עם ביצועם של מספר מחקרים ושיתופי פעולה משמעותיים דוגמת מחקר גדול וחדשני בשיתוף מכון ויצמן והמרכז הרפואי שמיר בנושא השפעת המיקרוביום האנושי על ביצועים בספורט, מחקר בנושא השפעת אימון יציבתי על מדדי כאב גב, שינה ותפקוד רצפת האגן בקרב ג'ודאיות, בניית נורמות של נתוני יכולת גופנית בקרב ספורטאים צעירים, מחקר נתונים רטרוספקטיבי לנתונים שנאספו במרכז ועבודות נוספות שהוצגו השנה בכנסים מדעיים בין-לאומיים.

מרכז עם מסורת מחקר מפוארת. ד"ר דנה אדלר וד"ר איל שרגל בכניסה למרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין. 

לצד כל אלו, התבשרנו לאחרונה על גולת הכותרת המחקרית של המרכז בשנה הקרובה:

מחקר גדול  בנושא נשים בספורט בהובלת פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן,  ד"ר רותם כסלו כהן, ד"ר דנה אדלר וד"ר דליה נבות ממכון וינגייט, וד"ר טלי שילר מהמרכז הרפואי קפלן, במימון ראשוני על סך 250,000 ₪ מטעם משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה. תחילתו של המחקר מעבר לפינה ופיילוט ראשון למחקר צפוי להתבצע כבר בדצמבר הקרוב. אין ספק כי נוכח העלייה המתמשכת במספרן של  הנשים בספורט ההישגי מצד אחד, והפער המגדרי בספרות המדעית בהקשרים של ספורט ואימון מן הצד השני – מדובר בבשורה חשובה לספורט הנשים בישראל.

התבססות יחידת המחקר במרכז והרחבתה

מאז החלתו של "חוק וינגייט" והפיכתו של מכון וינגייט לתאגיד תחת משרד התרבות והספורט ועד לביסוסה מחדש של יחידת המחקר במרכז הדרך הייתה קצרה, עת מונתה לתפקיד מנהלת יחידת המחקר הפיזיולוגית ד"ר דנה אדלר לפני כשנתיים. לד"ר אדלר בת ה-49 שעד לכניסתה לתפקיד, הייתה מוכרת במכון וינגייט כראשת תחום פיזיולוגיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים של המכון – ההשתלבות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר כשבאמתחתה רזומה אקדמי מרשים, אנרגיות שיא, נחישות, אישיות נעימה וחיוך כובש, הייתה טבעית.

לדנה, אם לשלושה ילדים, דוקטורט בהצטיינות במדעי הבריאות מאוניברסיטת אריאל, תואר שני במדעי הרפואה בהתמחות בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת ת"א עם מאסטר בנושא אקלום לחום במכון הלר, תל השומר, ותואר ראשון בחינוך גופני בהצטיינות מה"מכללה האקדמית ע"ש זינמן" במכון וינגייט.

בשנה האחרונה תוגברה היחידה "ברכש חדש", מתאם המחקר יותם שריבמן. לשריבמן, תואר ראשון במדעי הספורט מאוניברסיטת סוונסי בבריטניה, עם התמחות בפיזיולוגיה, ביומכניקה, אימון וביצועים וספורט-אנליסט בוועד הפראלימפי הישראלי.

מימין: ד"ר איל שרגל, ד"ר דנה אדלר ומתאם המחקר יותם שריבמן.

לדברי ד"ר איל שרגל, מנהל המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט: "מטרת העל של מחלקת המחקר היא קידום הספורט ההישגי בישראל על-ידי שיפור ביצועי ספורטאי ההישג, תוך שמירה על בריאות הספורטאים.

מודל העבודה של מחלקת המחקר במכון דומה לזה שמיושם במכוני ספורט מובילים בעולם, כדוגמת המכון הלאומי במגלינגן, שווייץ, מכוני הספורט ההישגי CAR שבספרד ועוד".

ומבהיר: "על פי מודל זה, מרבית הפעילות המחקרית מתבססת על כוח האדם הקליני של המרכז, בהיקף של כ-25% פעילות מחקרית ו-75% פעילות קלינית רפואית ופרא-רפואית לטובת הספורטאים והספורטאיות".

מחקר פורץ דרך בשיתוף מכון ויצמן והמרכז הרפואי שמיר

בראש מיזמי המחקר הבולטים של היחידה בולט מחקר פורץ דרך בנושא השפעתו של המיקרוביום האנושי (חיידקי מעי) על פעילות גופנית, בהובלתו של יותם כהן ממכון ויצמן וחוקרי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של המכון: ד"ר רותם כהן, ד"ר דנה אדלר, ד"ר דליה נבות, ד"ר איל שרגל, איילת וינשטיין וד"ר מיה קלה בנצור. במסגרת המחקר, שיצא לדרך בסוף יוני 2022, התקיימה במכון וינגייט סדרה ראשונה של מדידות ומבדקי כושר גופני ויכולת גופנית מתקדמים – וסבב נוסף צפוי להתקיים עם שוך המלחמה, אליה נקראו בצווי 8, רבים ממשתתפי המחקר.

כל המחלקות ומדורי המרכז מגויסים לביצוע המחקרים. בתמונה: מבדק למשתתף במחקר המיקרוביום.

ד"ר אדלר, מהם המטרות והאתגרים העיקריים בעבודתה של יחידת המחקר?

"בראיית העל מטרת המחקר המתבצעת ביחידה היא בראש ובראשונה מתן מענה לצרכים שעולים מן השטח, בדגש על הספורט ההישגי, אבל אנחנו בהחלט נותנים מקום גם לספורט העממי.

לכל ענף יש צרכים שונים ומגבלות מחקריות שונות הנגזרות מאופיו, כך שהדרך רצופה באתגרים.

בנוסף, העוסקים בספורט ההישגי הם קהל ייחודי – כך שהאתגר מורכב אף יותר שכן לא פשוט להשיג היענות ושיתוף פעולה ממאמנים ומספורטאים שנמצאים כל הזמן בנסיעות".

ומה באשר לשיתוף הפעולה עם שאר יחידות המרכז ושיתופי פעולה חוץ ארגוניים?

"מבחינה פנים ארגונית – עבודת היחידה היא רוחבית ומשלבת את כל מחלקות ומדורי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר – הפיזיולוגיה, הפיזיותרפיה, התזונה, הפסיכולוגיה וכמובן שגם את היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט, לרבות מול ראש תחום החדשנות של המכון, תומר סקר".

האם את שבעת רצון מהתקציבים ומהאמצעים העומדים לרשותכם?

"כשיצאנו לדרך עם המטרה הנעלה של קידום הספורט ההישגי קיווינו לקבל תמיכה גדולה יותר ואישור להגדלת מכסת כוח האדם – משימות שד"ר איל שרגל, מנהל המרכז, הוביל ומוביל לאורך כל הדרך. כל מחלקות המרכז לרוחב מגויסות לעשייה ואני מרגישה רוח גבית ושיתוף פעולה.

מחקרים תמיד התבצעו במרכז אבל ההבדל הוא שעכשיו זה ממוסד, ויש לגיטימציה ומסגרת מסודרת.

לשמחתי, כיום רכישת ציוד הנדרש למחקר נעשה באופן שוטף ונוח. אנחנו במקום טוב ואני מאמינה שבעתיד הקרוב נהיה במקום טוב עוד יותר. הזכייה של הצעת המחקר בתקציב של 250,000 ₪ משמחת, למרות שברור שזה לא יספיק אבל נראה שיש את הנכונות של המערכת להשלים תקציבים וזה מעודד.

אין ספק שהיום אנחנו במקום אחר מזה שהיינו בו לפני שנתיים".

מחקר נשים בספורט – זכייה במענק מטעם משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט

זכייתו של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, במענק מטעם משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט להזנקתו של מחקר שעשוי להיות בעל השפעה רבה על ספורט הנשים ההישגי, הוא לא פחות מאשר הגשמת חלום עבור ד"ר אדלר וד"ר רותם כסלו כהן, מנהלת מחלקת הפיזיולוגיה של המרכז, הנמנות עם צוות החוקרים בהובלת פרופ' ערן אלינב.

ד"ר אדלר, מהו נושא המחקר?

"נושא המחקר הוא איתור תקופות של עומס אימונים גבוה בהתחשב בשלב המחזור החודשי בספורטאיות עילית ותת-עילית באמצעים של כוח, עייפות, פציעה, פרמטרים פיזיולוגיים, מטבוליטים בזרם הדם וחיידקי מעי. במחקר רחב ההיקף צפויות ליטול חלק כ-100 ספורטאיות בגילאי 45-18 ומטרתו היא לאפיין ולעקוב אחר ההשפעות הפוטנציאליות של עומס אימונים ושלבי המחזור החודשי על ביצועים, מדדים אנתרופומטריים, רגשות ספורט, חיידקי המעי, מטבוליטים בזרם הדם ושכיחות פציעות בספורטאיות עילית ותת-עילית".

המחקר בנושא נשים בספורט – הגשמה של חלום. בתמונה: ד"ר רותם כסלו כהן, מנהלת מחלקת הפיזיולוגיה.

במסגרת המחקר שכבר זכה לקבלת אישור ועדת הלסינקי, יתבצע מעקב אחר כל נבדקת ב-3 נקודות זמן המשקפות תקופות עומס אימוני שונה, לאורך שנה. בכל נקודת זמן, ייאסף מידע בשני מועדים שונים המשקפים זמן אחר במחזור החודשי. הנבדקות תתבקשנה לעקוב אחר המחזור שלהן והתסמינים הנלווים באמצעות יישומון "גרמין קונקט". בנוסף, הנבדקות תתעדנה את מאפייני האימון והתחרויות שלהן (על ידי שימוש בשעונים-חכמים. בתחילת המחקר הנבדקות תענינה על 4 שאלוני סיווג שונים: שאלון מחזור חודשי,  שאלון רפואי, הרגלי תזונה ופעילות גופנית.

כמו כן, בכל מפגש תתבצענה בדיקות אנתרופומטריות, מבדקי יכולת גופנית. בדיקות דם שונות וכן דגימות מיקרוביום בשיתוף המרכז הרפואי "קפלן", כמו כן, הנבדקות תתבקשנה לענות על שאלונים פסיכולוגיים: שאלון מצב רוח – PANAS ושאלון רגישות בספורט -SEQ.

כיצד את מסכמת את חשיבות המחקר לאור חזון יחידת המחקר של המרכז?

"חקר נשים היה עבורי לגמרי 'החלום'.

הרצון להבין את השונות הפיזיולוגית של הנשים, היה תמיד חלק מהחזון המחקרי של המרכז.

לחלק מן הנשים – ובכללן ספורטאיות – יש מחזור סדיר, לחלק אין מחזור סדיר, חלק מן הנשים בכלל עם התקן או גלולות. לכך יש להוסיף גם את השונות הגדולה שבין שתי אוכלוסיות הספורטאיות – 'עילית' לבין 'לא עילית' – שונות מאתגרת ומרתקת. כעת תקוותנו היא שהמחקר יצלח, שיניב ממצאים חדשים ומרגשים ושיהיה מחקר פורץ דרך בתחום המרתק הזה".