הגנה אישית או אזורית – פוסט ראשון

כמאמנים תמיד יש את הדילמה איזו הגנה לשחק, האם ללכת עם חוקי הליגה או עם תמונת מצב מהשטח, לפי המשחק של הקבוצה היריבה?
הפוסט הזה מטרתו להראות שהבחירה יכולה להיות מאוד פשוטה.

מי לא מכיר?
1. אתם מאמנים בליגה בה אסורה השמירה האזורית וקבוצה מולכם משחקת הגנה עם עזרות שמגיעות מאוד מוקדם ומכל מקום?
2. אתם משחקים בליגה בה אסורה השמירה האזורית אבל מותרת שמירה כפולה, וכמובן, זה מהר מאוד הופך ל"תשמרו על האזור הזה כדי שלא ימסרו אליו"?
3. אתם מלמדים את הקבוצה שלכם לשמור לא לפי החוקים הנוכחיים של שכבת הגיל אלא לפי מה שמתאים למשחק הנוכחי, והיריבה תמיד מוצאת זמן לצעוק "אזורית!!"?

בינינו, הגנה אישית טובה נראית כמו אזורית והגנה אזורית טובה נראית כמו הגנה אישית.
שימו לב לתמונה הזו.

האם מדובר בהגנה אישית מול התקפה שמשחקת היי פיקנרול או בהגנה אזורית 2-1-2?
המחשבה הזו, שהעלה עודד קטש בהשתלמות מאמנים במכון וינגייט, אני לא זוכר באיזו שנה, עדיין יושבת אצלי חזק בתוך הראש: "שאם ממילא זה נראה אותו הדבר, למה לא לשחק פשוט היי פיקנרול מול אזורית, ומשם לזרום עם מה שנוצר?".

וכמה שזה פשוט, ככה זה קשה
קשה לנו המאמנים לוותר על השליטה. קצת כמו שוער שעומד בדילמה של בעיטת 11 המטרים: יש לו סיכוי יותר גדול לעצור את הבעיטה אם יישאר לעמוד במרכז השער, אבל אם לא יזנק והבועט יבעט לאחד הצדדים, זה ייראה כאילו השוער לא התאמץ לעצור את הבעיטה.
אז אנחנו, כמו השוער, ממציאים עוד תרגילים, כדי שכולם יידעו שניסינו מה שיכולנו.
כשבעצם, אפשר לשחק היי פיקנרול ולראות מה קורה.