תזונה אידיאלית ותזונה אידאולוגית

השאלה מהי התזונה האידיאלית מעסיקה את חברת השפע לאורך הדורות. לצד התפתחות עיקרון הגיוון התזונתי התפתחה גם פילוסופיה בשאלת התזונה האידיאלית. שאלות כגון: מה מתאים לי לאכול, מתי, כמה ובאיזה שיטה תזונתית לבחור, אף עלולות להתנגש.

במאמר הזה אציע כמה דרכי חשיבה והתמודדות עם השאלות האלה, בהתבסס על הגישה הנטורופתית בתזונה ובבריאות ועל המדע המודרני.

"תזונה אידיאלית" בהכרח שונה מאדם לאדם, בהתאם למקום מגוריו בגלובוס, לגילו, למצבו הבריאותי, לאורח חייו ולהעדפותיו האישיות. עם זאת, ישנם עקרונות תזונה בסיסיים שמוסכמים על רוב המומחים בתחום הבריאות המהווים בסיס לתזונה מאוזנת ובריאה.

עיקרון הגיוון בתזונה הים תיכונית. צילום אילוסטרציה: shutterstock.

העקרונות הבסיסיים לתזונה אידיאלית:

1. גיוון במזון: במקום להתמקד במזון אחד ספציפי מומלץ להעדיף צריכת מכלול של פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים ושומנים בריאים. הגיוון התזונתי מבטיח שהגוף יקבל את כל אבות המזון, הוויטמינים, המינרלים וחומרי ההזנה החיוניים ויתרום למניעת חוסרים תזונתיים.
2. מזון מלא וטבעי: מומלץ להעדיף מזון בצורתו הטבעית והמלאה על פני מזון מעובד. מומלץ במיוחד להימנע ממזון המעובד העשיר בסוכר, במלח, בשומנים לא בריאים ובתוספים מלאכותיים. ב"מזון טבעי" כוונתי לדגנים מלאים דוגמה: דוחן, קינואה, שיבולת שועל, אורז מלא וכוסמת המכילים סיבים תזונתיים  לטיפוח אוכלוסיית חיידקים טובים במעיים והתומכים בתחושת שובע. התזונה הטבעית כוללת גם מזונות מהחי דוגמת יוגורט, ביצה, דגים ועוד, באיכות מיטיבה ובהכנה נכונה.
3. איזון בין אבות המזון: צריכה נבונה של פחמימות, חלבונים ושומנים.
   • העדפה של פחמימות מורכבות כמו דגנים מלאים, קטניות וירקות.
   • צריכת חלבונים ממגוון מקורות: בשר רזה, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב איכותיים וקטניות דוגמה: מש, עדשים , חומוס, שעועית.
   • העדפת השומנים המצויים באבוקדו, באגוזים, בזרעים, בשמן זית ובדגים דוגמת סלמון ומקרל, שתומכים בבריאות הלב ומערכת העצבים.

מקורות מעולים לחלבון. צילום אילוסטרציה: shutterstock.

4. הידרציה: שתיית מים כי מים הם חיים. המים מסייעים לעיכול, לוויסות חום הגוף, לספיגת חומרים מזינים ולפינוי פסולת.

התזונה הנבונה מציעה להימנע או להגביל מזונות שעלולים לפגוע בתפקוד תקין של מערכות הגוף ובפרט:

1. סוכרים המוספים למזון כגון: ממתקים מבוססי סוכר לבן וצבעי מאכל, משקאות ממותקים, עוגות ודברי מאפה עתירי סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
2. מלחים – מזון מעובד מכיל נתרן בכמות גבוהה וצריכתו עלולה לשבש איזונים ובלמים טבעיים במערכות הגוף .
3. שומן טראנס, מזון מטוגן וכן דברי מאפה וחטיפים המכילים שומן טראנס.

המלצות אלו לתזונה אידיאלית מבוססות על מחקרים רחבי יריעה אודות הדיאטה הים תיכונית. בגישה הנטורופתית תזונה אידיאלית לוקחת בחשבון גם אלמנטים של מקומיות, בנוסף לעונתיות.

לכל העקרונות הטובים האלה חשוב להוסיף גמישות. "ברומא התנהג כמו רומאי" . ביציאה מאגן הים התיכון ניפגש עם סוגי תזונה אחרים, בהתאם למקום בו נשהה: התזונה באפריקה שונה ממדינה למדינה וכך גם התזונה באירופה ובמזרח אסיה. אני ממליצה להתנסות בתזונה המקומית וכך להרחיב אופקים גם בתזונה – כמובן בהתחשב למגבלות אישיות הנובעות מבריאות, מטעמי דת או סיטואציה ספורטיבית דוגמת תחרות המחייבת תזונה מוקפדת בהתאם לענף התחרותי.

להעדיף שומנים טובים מן הצומח. צילום אילוסטרציה: shutterstock.

לעיתים "תזונה אידיאולוגית" מבוססת על פילוסופיה ובחירה אישית עמוקה, המשקפת ערכים מעבר לבריאות גרידא ומבוססת על עקרונות פילוסופיים שמקורם במוסר, באמונה, בסביבה, בדת או בעקרונות רוחניים.  הכוונה היא לבחירה תזונתית שלא נובעת רק משיקולי בריאות, אלא גם מערכים ופילוסופיות אישיות. לדוגמה:

1. טבעונות (Veganism) – אורח חיים ששולל שימוש במוצרים מן החי. המניע העיקרי הוא התנגדות לניצול בעלי חיים ולסבלם בתעשיות המזון, הבגדים, הקוסמטיקה ועוד. טבעונים נמנעים מבשר, מעוף, מדגים, מביצים וממוצרי חלב. יש לכך יתרונות בריאותיים כגון: הפחתת הסיכון למחלות לב, לסוכרת מסוג 2 ולסוגי סרטן מסוימים. עם זאת, תזונה טבעונית לאורך שנים דורשת ידע ותכנון קפדני, כדי לוודא צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים ובפרט צריכה מספקת של חלבון.

2. צמחונות (Vegetarianism) – תזונה המבוססת על צמחים, אך יכולה לכלול גם מוצרים מן החי שאינם בשר, כמו ביצים ומוצרי חלב. המניעים העיקריים הם אתיים, בריאותיים או סביבתיים. יש כמה סוגים של צמחונות:
   • לקטו-אובו-צמחונות: נמנעים מבשר, אך אוכלים מוצרי חלב וביצים.
   • לקטו-צמחונות: נמנעים מבשר וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
   • אובו-צמחונות: נמנעים מבשר ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
   • פסקטריאניזם: נמנעים מבשר, אך אוכלים דגים.

3. תזונה משיקולים סביבתיים: תזונה המבוססת על רצון לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית, להפחית זיהום מים וקרקע ולצמצם את השימוש במשאבי טבע. הטענה היא שהתעשייה החקלאית, במיוחד גידול בקר, מהווה מקור מרכזי לפליטת גזי חממה וצריכת מים מרובה. לכן, רבים בוחרים להפחית את צריכת הבשר ולעבור לתזונה המבוססת יותר על קטניות ודגנים.
4. טעמים דתיים: יהדות, איסלם, בודהיזם ודתות אחרות – התזונה והצומות לאורך השנה הן חלק מאורח חיים, אמונה ופילוסופיה.

הידרציה. מים הם החיים. צילום אילוסטרציה: shutterstock.

בתפר שבין תזונה אידיאלית לבין תזונה אידאולוגית נכנסות שיטות תזונה רבות שמטרותיהן מגוונות: עידוד הרזיה, "השטחת בטן", התחדשות ועוד. ביניהן אמנה כדוגמה: שילוב ימי צום;  שיטות לניקוי רעלים (אן ויגמור, ד"ר מאייר, ג'נסן ועוד); תזונה פירותנית (מבוססת פירות); 20/80; 16/8; הימנעות משתיית מים; קיטו;  הפרדת מזונות; תזונה "דופמינית"L  שיטה המבוססת על חיידקי מעי ועוד.  לכל אחת מהשיטות יש תועלות מן הצד האחד וחסרונות מן הצד האחר, והן נבחנו בכלים מדעיים.

לעתים הבחירה באחת מהשיטות האלה מגיעה ממחשבה שזאת שיטה אידיאלית ולעיתים מסיבות אידאולוגיות.

בקליניקה הנטורופתית ההתנגשות בין התזונה האידיאלית והתזונה האידאולוגית צפה לעיתים די קרובות. במקרים רבים אני רואה שהתזונה האידאולוגית לא מתאימה למצב הבריאותי ויש צורך במעבר ובשינוי. ההתאמה התזונתית אינה עניין של תפריט וגמרנו אלא של שינוי מהותי בהוויה והשינוי הזה אורך זמן.

השינוי התזונתי במהותו אינו כניעה לשיטה תזונתית מיטיבה יותר וגם לא כישלון של שיטה תזונתית אידאולוגית. השינוי מגיע מתוך הקשבה אמיתית לגוף ונעשה בגישה אמפתית. חשוב להכיר בעובדה שהבחירה האידאולוגית היא משמעותית ושהיא חלק מהזהות האישית אך בו-זמנית חשוב להקשיב לגוף, למסרים שלו ולתת לגוף (או לחילופין למנוע ממנו) את מה שהוא באמת צריך ברגע נתון.

להלן ארבעת הצעדים בתהליך התאמת התזונה האידיאלית למצב נתון, תוך התחשבות באידאל התזונתיים:

צעד ראשון: החקירה – הקשבה לנתונים הפיסיים – הנתונים של הגוף: תסמינים, בדיקות מעבדה והדמיה, חוות דעת רפואית, תחושת כללית, מצב רוח.

צעד שני: רכישת ידע – התייעצות ביחס לתזונה הרצויה במצב נתון וביצוע שיח טיפולי על הפער התזונתי האפשרי לבין מצב הגוף והקשר ביניהם.

צעד שלישי:  הבחירה – בחינה של דרכי פעולה אפשריות ושינוי הדרגתי.

צעד רביעי: התהליך – למידה של "תזונה אישית" מיטיבה, תומכת וערכית. העצמה אישית באמצעות משאבים פנימיים וחיצוניים, חיבור לגוף ולצרכיו הייחודיים בכל נקודת זמן.

בקליניקה הנטורופתית הליכה בדרך ארבעת הצעדים האלה נעשית בתמיכת צמחי מרפא ובשיטות המשלבות גוף ונפש כגון: פרחי באך, דמיון מודרך, N.L.P. ושיטות נוספות הנלמדות כמקצועות חובה במסלול הנטורופתיה של מכון וינגייט. מטרת התהליך התזונתי הינה להיטיב עם האדם ולא לגרור אותו אל תחושת חרדה תזונתית או הפרעות אכילה. הדרגתיות, אמפטיה ואינטואיטיביות הם אמצעי מפתח בהתאמה תזונתית בדרך לבריאות מיטיבה ולחיים טובים.