הטיפול בהשמנה – אפשר גם אחרת

על אף השיח ההולך וגדל סביב פתרונות רפואיים ופרמקולוגיים לתופעת ההשמנה ובניגוד לו – מסתבר שעל-פי הגישה הנטורופתית אפשר גם אחרת. גם שגשוגו של המחקר המדעי אודות חיידקי המעיים בשנים האחרונות מאותת על פתרונות חדשים הנדמים כ"מדע בדיוני" של ממש. על כמוסה "רזה" ו"המתכון הנטורופתי" לנפש בריאה בגוף בריא במאמר שלפניכם

מהי השמנה? אדם מוגדר על ידי הרפואה כ"שמן" על פי שלושה מדדים עיקריים:

1. מדד מסת הגוף – BMI – Body Mass Index. המדד הומצא על ידי אדולף קטלה, מדען מתחום המתמטיקה והסטטיסטיקה מהמאה ה-19 והנוסחה הזאת משמשת עד היום ברפואה המודרנית. הנוסחה הפשוטה לחישוב היא התוצאה של משקל הגוף בק"ג חלקי ריבוע הגובה (במטרים). באופן הזה מוגדרים תת משקל, משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר בשלוש דרגות. מדד העולה על 30 נחשב למצב של השמנה.
2. מסת הרקמות השומניות בהשוואה למסת הגוף: השמנה היא מצב שבו רמת הרקמות השומניות עולה על כ-30% ממסת הגוף הכוללת לגבר ו-40% לאישה.
3. משקל גוף הגדול ב-15% ממשקל הגוף המומלץ – לפי טבלאות מין וגיל של משרד הבריאות.

פעילות גופנית וקרבה אל הטבע כחלק מאורח חיים בריא ומאוזן (אילוסטרציה shutterstock)

הצעות פתרון מטעם הרפואה

בעשרים השנים האחרונות רופאים פיתחו תוכניות הרזיה המשלבות הכוונה תזונתית על ידי דיאטנים קליניים בשילוב פעילות גופנית. התוכניות האלה מופעלות בבתי חולים ובמסגרות רפואיות שונות. המשתתפים בתוכניות אלו הם אנשים המוגדרים על ידי הרפואה כ"שמנים" והטיפול ניתן בקופת חולים או בבית חולים. מכאן שהקשר האסוציאטיבי הברור הוא קישור בין השמנה לבין מחלה וחולים. המונח "חולים" מלווה את הילדים הסובלים ממשקל יתר מגיל מאוד צעיר ומייצרת משקעים רגשיים לא פשוטים. כוונת אנשי הרפואה טובה ולעיתים גם ניכרת הרזיה, אבל לא ניתן להתעלם מכך שהתוכניות האלה מוגדרות עבור "חולים" ומקנות לילד תווית של "ילד שמן" על כל המשמעויות הרגשיות הנובעות מכך.

פתרונות רפואיים נוספים הם הפרמקולוגיים והכירורגיים אבל גם הם  אינם בהכרח מציעים ריפוי (Hilling) הוליסטי של גוף ונפש. אדם בוגר המוגדר על ידי הרפואה כ"שמן" מקבל "זכאות" לטיפול בריאטרי וזכאות זו נמדדת על ידי מדד ה-BMI. לצערנו, אף ניתן לראות מקרים של השמנה מכוונת במטרה להשיג עוד כמה ק"ג עודפים הדרושים לכניסה להיכל הזכאות לניתוח בריאטרי.

הכירו את חיידקי המעיים – מדע בדיוני או פתרונות ברי קיימא?

בהתבוננות רחבה יותר במגוון ענפי המדע ניתן להבחין בקו חדש במחקר המודרני בתחום חיידקי המעיים. ענף החשיבה והמחקר הזה מתפתח בעשורים האחרונים ותוצאותיו יכולות להיחשב מנקודת מבט שמרנית כ"מדע בדיוני". מחקרים קובעים שלחיידקי המעיים יש השפעה על ההומאוסטזיס – הבריאות המאוזנת והטובה – של האדם. כיום מספר פרוצדורות רפואיות הנשענות על המדע הזה, לדוגמה: השתלת צואה של אדם בריא אצל חולי קרוהן.

דוגמה נוספת לקו חדש במחקר היא בידוד חיידקים של  אדם ב"מצב רזה" ושימורם למצבי השמנה. ההנחה היא שכמוסה "רזה" תייצר מצע חיידקים חדש במעיים ותסייע לאדם השמן לחזור למצבו הרזה.

כמו כן, נחקרת האפשרות של השתלת צואה של אדם רזה באדם שמן – כך שאוכלוסיית חיידקי המעיים של האדם הרזה תסייע למושתל השמן לרדת במשקל. יישומו של פתרון זה פשוט מאוד ואפשר להעלות על הדעת ששכלולו ייתר ניתוחים פולשניים שמטרתם הרזיה, אבל גם יאלץ את בעלי ההון הרלוונטיים לוותר על הכנסות משמעותיות מניתוחים האלה. עוד ניתן להניח שהכיוון המחקרי יושפע גם מכוח מימון מחקרים באמצעות אינטרסים כלכליים של בעלי ההון.

הטכנולוגיה של השתלת צואה לטיפול במצבי מחלה אינה רפואה חדשה והיא מוכרת מהעת העתיקה באגן הים התיכון והמזרח הרחוק. בעולם העתיק עשו שימוש בצואה של בהמות, חיות ועופות כי ראו בהם חומרים שעברו "זיקוק" בגוף בעלי החיים. לדוגמה, הרופא היהודי רבי נתן בן יואל פלקירא (ספרד המאה ה-13) מתעד שימוש בצואת תרנגולות לטיפול בכאבים במעיים, צואת יונים לטיפול בכאבי ראש, פרקים ומעיים וצואת עיזים לעצירת דם (צרי הגוף, עמ' 234). בימי הביניים לא הכירו את הטכנולוגיה החדשנית של השתלת צואה דרך פי הטבעת אל המעי הגס ועשו שימוש במריחה חיצונית או בליעה באמצעות דילול הצואה בנוזל.

חיידקי המעיים בראי המחקר המדעי – בליעת כמוסה "רזה" ו"השתלת צואה" כפתרונות למצבי השמנה? (אילוסטרציה shutterstock)

חיידקי מעיים טובים החודרים אל הגוף מייצרים מציאות חדשה, טובה יותר. באותו אופן, חיידקי מעיים רעים שחודרים לגוף יכולים להזיק. לכן, הגיוני שראוי לבדוק את הזווית האפידמיולוגית בכל הקשור להשמנה: האם חיידקי מעיים של אדם שמן יכולים לעבור מאדם לאדם דרך מגע ודרך נוזלי הגוף? האם חיידקי מעיים של אדם שמן יכולים לעבור הלאה כגורם זר מדבק ומזיק ולגרום להשמנה? האם בצורה הזאת השמנה היא מדבקת ולכן אף יכולה להיחשב כמגפה?

הטיפול הנטורופתי בהשמנה – האדם בראייה הוליסטית

הנטורופתיה, בגישת התוכנית הנלמדת במכון וינגייט, מתאפיינת במתן מענה הוליסטי-אינדיבידואלי לאדם, תוך ראייה כוללת של כל ששת רבדיו: הפיזי, הרגשי, השכלי, האנרגטי, הרוחני והזיכרון התאי.

הבסיס לטיפול הנטורופתי מונח בשלושה יסודות: מניעה, טיפול ואורח חיים. היסודות האלה מטופלים באמצעות תזונה טבעית לא מעובדת, שתייה נאותה של מים, פעילות גופנית, נשימה מודעת, מנוחה, שינה, יצירה ויצירתיות, קשיבות (Mindfulness), מודעות והתפתחות אישית.

1. מניעה: החינוך למניעת השמנה מתחיל מן הלידה. התרגול והאימון בחינוך לחיים בריאים ושלמים נמשך עד אחרית הימים משום שהעולם המודרני שופע בהזדמנויות מזיקות, כדוגמה:

• מזון זמין, ארוז במיטב הטכנולוגיה המתוכננת מנטלית ורגשית כדי לפתות את האדם לצריכה גבוהה של מזון עד ליצירת התמכרות.
• פעילות זמינה 24/7 – למה לישון? עד כדי "השינה היא בזבוז זמן".
• שתייה "קלה" וצבעונית עתירת סוכר וזרחן במחיר סיטונאי – בשיטת האחד פלוס אחד.
• עירוניות וריחוק מהטבע.
• עומס יתר ועקה (Stress).

2. טיפול טבעי במצב של מחלה: נקודת המוצא בחשיבה הנטורופתית היא שאדם מסוגל לרפא את עצמו ממחלת ההשמנה באמצעים טבעיים. מתוך כך מוצעים כלים המסייעים לאדם לייצר שינוי. השינוי לטובה מושג בראש ובראשונה באמצעות חיידקי המעיים ותזונה פרה ביוטית.
   

   המטרה אינה הרזיה אלא חיסול חולשת הגוף והחוליים הנגרמים כתוצאה מההשמנה דוגמת שומנים גבוהים בדם, סוכרת, בעיות פריון, חוסר איזון הורמונלי ועוד. עידוד מנגנוני הפינוי והספיגה יובילו גם להרזיה ולמשקל תקין ונוח, כתוצאת לוואי של אורח חיים בריא.

צמחי מרפא הם כלי יעיל וחשוב בקליניקה הנטורופתית הן בטיפול בסימפטומים הנובעים מן ההשמנה, כפי שציינתי לעיל והן באיזון מערכות ההסתגלות של האדם למצב החדש.

באופן זה – מעבר לעוצמתה של האוכלוסייה החדשה של חיידקי מעיים הנוצרים בגוף –  ניתן עוד סעד, והצמחים הם בבחינת "גלגלי עזר" שמסייעים לאדם לעמוד במשימת אורח חיים בריא. התאמת צמחי המרפא היא אינדיבידואלית.

אחד המאפיינים של התוכנית הנטורופתית הנלמדת בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט היא הפעילות הגופנית כחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא וכן הקרבה אל הטבע, וכפי שהתווה היפוקרטס, הנחשב כאבי הרפואה – חוזרים לבסיס של "הטבע המרפא" – טבע האדם לרפא את עצמו וטבע הטבע לרפא את האדם.

3. אימון לחיים טובים ושלמים:

תרגול הרגלי חיים טובים ושחרור הרגלים רעים הוא הסוד להצלחה בריפוי מחלת ההשמנה. הגישה הנטורופתית דוגלת באורח חיים בריא כדרך חיים. הביטוי "חיים רק פעם אחת" אינו חלק מהפילוסופיה וצורת החשיבה הנטורופתית. גם חיים אדוקים של בריאות מזהרת אינם מטרה נטורופתית. הגישה המאוזנת היא של דרך האמצע בהשגת בריאות באמצעות תרגול ואימון לחיים בריאים. המשמעות שניצוק למטרה שנציב תימדד במדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד. דהיינו, ייבחנו הנתונים המעבדתיים של מצב האדם לצד ההיגדים שלו ביחס לאורחות חשיבה, לעולם הרגש ולעולם החוויה.

קראו עוד על מסלול לימודי הנטורופתיה בביה”ס למאמנים ולמדריכים ע”ש נט הולמן, בהובלת  ד”ר מירה כהן שטרקמן.