חלב ומוצריו – בריאות במחלוקת

המחלוקת בדבר יעילותם של מוצרי החלב לבריאות האדם אינה חדשה. לקראת חג השבועות המאופיין בצריכה רבה של חלב ומוצריו, מציגה ד"ר כהן שטרקמן את נקודת המבט הנטורפתית שאומנם אינה תומכת באכילת חלב ומוצריו, אך מכירה בערכיו התזונתיים והבריאותיים של היוגורט הפרוביוטי, בצירוף מתכוני חג מעולים

השיקולים התומכים באכילת חלב ומוצריו, כמו גם אלו שנגד – מופיעים כבר בספרי רפואה קדמונים ובספרות חז"ל. בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות, נ"ז, ע"ב) דרשו חז"ל: "עשרה דברים מחזירין את החולה לחוליו וחוליו קשה. ואלו הם: האוכל בשר השור, בשר שמן, בשר צלי, בשר ציפורים וביצה צלויה, ותגלחת ושחלים והחלב והגבינה והמרחץ. ויש אומרים אף אגוזים ויש אומרים אף קישואים".

לעומת זאת, במדרש תהלים מזמור ל"ט, ב' נאמר: "מעשה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש ביותר, אמרו לו הרופאים אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה ותשקה אותה עד שירפא". נוכח העובדה שהלביאה היא בעל חיים חזק ושקשה להשיג חלב לביאה, יש המטילים ספק באמיתות הסיפור. כך או כך, הרי שאין לנו עדויות מדעיות על איכותו המיוחדת של חלב הלביאה.

גבינת חלומי: טובה גם לטיפול במחלות מעיים ועיניים? (אילוסטרציה shutterstock)

הרמב"ם (המאה ה-11) המליץ על טיפול בחלב כנגד עקיצות עקרב והכשת נחשים וגם כיום שיטה זו נפוצה בקרב הבדואים.
השימוש הרפואי בחלב אתון הלא כשר, היה שנוי במחלוקת בקרב חכמי ישראל. הרמב"ם הזכיר את חלב האתון בהקשרים תזונתיים ורפואיים (פרקי משה ברפואה, כ', 41 – 42). חלב האתון שימש לטיפול בחולים סופניים, אסתמה, קדחת ואף במחלות עיניים קשות העלולות לגרום לעיוורון. רבי משה חאגיז בן המאה ה-17 התיר לשתות חלב אתון במקרים של מחלה קשה, דוגמת מחלות נשימה ויריקת דם – ואף התירו בצום תשעה באב, בהתחשב בעובדה שהטיפול בחלב אתון אורך כמה ימים. עם התפתחות הרפואה המודרנית, רבנים התנגדו לשימוש בחלב אתון והפנו את החולים לטיפולים פרמקולוגיים מתאימים.

על אף האזהרה של חז"ל, לא ניתן להתעלם מכך שחלב ומוצריו שימשו כחומר מרפא בתרבויות רבות מאז התקופה העתיקה. החלב והגבינה מופיעים בספרות הרפואה המדעית של ימי הביניים כסם קר ורטוב. הרופאים – כולל רופאים יהודים – עשו שימוש בחלב אתון, בחלב עז, בחלב פרה ובחלב אישה – לא רק בשימוש פנימי אלא גם בחבישות חיצוניות. במאה ה-16 הרופא דאוד אלאנטאכי טען שהגבינה (ג'בן) האיכותית והטובה ביותר מגיעה מקפריסין ומוכרת גם בסוריה. לצד הזהירות מפני השמנה כתוצאה מאכילת הגבינה, אלאנטאכי המליץ לטפל באמצעותה בטחורים, בצרעת ובמחלות עיניים. גם בימינו ניתן להשיג גבינה קפריסאית איכותית שבאופן מסורתי, נוצרת משלושה סוגי חלב: בקר, עיזים וכבשים והיא מוכרת בשם "חלומי", הגבינה הקשה למחצה, אך לא ידוע לנו אם החלומי הקפריסאית היא הגבינה לה התכוון הרופא הדגול אלאנטאכי.

חשוב להדגיש כי החלב "של פעם" אינו החלב של ימינו. בעבר המקנה והבקר ניזונו ממזון טבעי ולא הוזרקו להם הורמוני גדילה ותרופות, הגבינה הוכנה באופן טבעי ולא הוספו לה חומרי שימור מזיקים וכו'.

יחד עם זאת, סביר שבעלי החיים באותם הימים סבלו ממחלות שהועברו בחלב אל בני האדם. כיום, אומנם עיקר החלב מגיע מבקר כלוא הגדל בתנאי תברואה טובים, אך הוא ניזון לא רק מחציר אלא גם מהורמונים ומתרופות.

יוגורט פרוביוטי טעים ומעולה לבריאות (אילוסטרציה shutterstock)

כאמור, גם הרופאים שתמכו בחלב ובמוצריו ידעו שזהו מזון רטוב. בנטורופתיה מתייחסים לחלב ומוצריו כמקור מזיק המייצר ליחה בגוף ומונע הבראה. לכן, במצבי מחלה או בתהליכי הבראה, הפרוטוקולים הטיפוליים בנטורופתיה מסירים את החלב ומוצריו מהתפריט, אך במקרים מסוימים, ניתן לעשות שימוש ביוגורט פרוביוטי.

מהו יוגורט פרוביוטי?
היוגורט נחשב למזון עתיק בתרבויות העולם. מכינים אותו באמצעות החמצה של חלב יחד עם חיידקים ידידותיים ממגוון סוגים. הטעם החמוץ מתקבל מתסיסה לקטית המייצרת גם את הסמיכות של היוגורט, ולמעשה משמשת כחומר טבעי משמר, משום שרוב החיידקים אינם יכולים לחיות בסביבה חומצית מדי.
לחיידקים הפרוביוטים של היוגורט השפעה מטיבה על מערכת העיכול, התפקוד המוחי, בריאות העצם, איזון המשקל ועוד.
לגישתי המקצועית, מומלץ לכלול בתפריט היומי יוגורט איכותי, בהיותו אחד מהמזונות המשובחים של אגם הים התיכון כבר אלפי שנים ותועלתו הרבה לבריאות מבחינות שונות. כמובן שיש מצבים בהם חשוב להימנע לחלוטין ממוצרי חלב ועל כך במאמרים אחרים.

לכבוד חג שבועות, להלן שני מתכונים טעימים וקלים להכנה, העשויים מיוגורט פרוביוטי.

הכנה מסורתית של גבינת לאבּנה

6 מיכלי יוגורט פרוביוטי 3% שומן ומערבבים עם 1 כפית מלח ים אטלנטי גס.
נוטלים בד חיתול ומניחים על מסננת. את המסננת מניחים מעל קערה עמוקה.
שופכים את היוגורט לחיתול ומניחים לילה.
למחרת מעבירים לקופסה לאחסון במקרר.

מתאים להגשה עם לחם שיפון או כוסמין – קמח מלא, עלי אזוב (זעתר) טריים קצוצים, סלט ירקות ושמן זית.

לאבנה בתוספת אזוב בהכנה ביתית (אילוסטרציה shutterstock)

האזוב – צמח מרפא ארומתי במיוחד – גדל באזורים הרריים וניתן ללקטו "טרי טרי". כמו כן ניתן לגדלו באדנית במרפסת מוארת או בגינה.

פאי ירקות:
לתחתית
1 כוס קמח כוסמין מלא
3/4 כוס קמח שיפון מלא
1 יוגורט פרוביוטי קטן
1 כפית מלח ים אטלנטי
1/4 כוס שמן זית
1.75 כוסות קמח

ללוש היטב ליצירת בצק רך וחלק.

לקלתית

• 1 בצל קצוץ
• 1 סלסלת פטריות פרוסות ומטוגנות קלות במחבת.
• 1 כוס יוגורט פרו 20 גרם חלבון
• 2 ביצים טרופות
• 2 כוסות של פרחי ברוקולי וכרובית מאודים קלות

אופן ההכנה:
1. מכינים את בצק ה"קלתית" – לשים היטב לבצק נוח לרידוד.
2. משמנים תבנית אפייה ומרפדים בה את הבצק.
3. חורצים חורים בבצק באמצעות מזלג ואופים ב-1800 מעלות במשך כ-20 דקות.
4. מטגנים את הבצל ב-2 כפות שמן זית.
5. מערבבים את כל חומרי המילוי.
6. מוסיפים את התערובת לקלתית ואופים במשך 45 דקות נוספות.
7. מומלץ להגיש עם סלט שורשים: קולורבי, לפת, סלק וגזר ולתבל בפטרוזיליה, לימון, מלח אטלנטי גס ושמן זית.

בברכת חג שבועות בריא, טעים ושמח.

הקורס "עקרונות התזונה הטבעית" ייפתח בשלוחת וינגייט – כפר המכביה ב-14.5.21 וב-25.10.21 במכון וינגייט,  בהובלת  ד"ר מירה כהן שטרקמן, ראש מסלול לימודי הנטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן.