פעילות ספורטיבית בקרב ילדים עם מחלות כרוניות

לפעילות ספורטיבית בקרב ילדים יתרונות בריאותיים רבים, אך האם יתרונות אלו תקפים גם באוכלוסיית הילדים הסובלים ממחלות רקע כרוניות? מהם המקרים בהם תתאפשר וכיצד יוכלו לבצעה תוך צמצום הסכנות הנלוות לה?

לפעילות גופנית בקרב ילדים ונוער יתרונות רבים, לרבות:

• שיפור היכולת האירובית.
• עלייה בסיכוי להיות מבוגר פעיל.
• שיפור התפקוד החברתי ותחושת הרווחה.
• שיפור מצב הרוח והדימוי העצמי.
• שיפור היכולת המוחית והאקדמית.
• הגדלת צפיפות העצם.
• גידול העצם.
• שיפור הפרופיל המטבולי.
• הפחתת הסיכון להשמנה בעתיד.
• הפחתת כמות השומן בגוף.
• שיפור בכוח.
• הגברת מסת השריר.

לפעילות גופנית בקרב ילדים יתרונות רבים (אילוסטרציה shutterstock)

פעילות גופנית בנוכחות מחלות רקע

מאפיינים של ילדים עם מחלות כרוניות
יתרונות הפעילות הגופנית
• אחוזי שומן גבוהים

• גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם

• מסת עצם ירודה

• כושר גופני ירוד

• מצב רוח ירוד, פגיעה בדימוי הגוף, איכות חיים; חרדה, דיכאון

• היעדרות מביה"ס ופגיעה בהישגים האקדמיים
• הרכב גוף בריא יותר

• הפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם

• מסת עצם גבוהה יותר

• כושר גופני טוב יותר

• מצב רוח טוב יותר, שיפור דימוי הגוף, שיפור איכות החיים; פחות חרדה, פחות דיכאון

• הישגים אקדמיים גבוהים יותר
• פעילות גופנית בקרב ילדים עם מחלות כרוניות יכולה להיטיב עם כל ה"מעטפת" שהם נושאים עימם, בנוסף לאיזון המחלה ולשיפור פעילות האיבר הפגוע.

• מרשם מותאם אישית לפעילות גופנית יאפשר את קצירת היתרונות של הפעילות הגופנית, תוך צמצום הסיכונים הבודדים הקיימים.

• מתן מרשם פעילות גופנית לילדים עם מחלות כרוניות מחייב התאמה אישית – כמו כל טיפול רפואי אחר שניתן להם!

• במתן המרשם יש להתחשב בהעדפת הילד, בהמלצות הקליניות ובמגבלות המחלה, אם ישנן.

• ברוב המצבים הכרוניים יש לעודד השתתפות של ילדים ומתבגרים בפעילות גופנית. לרוב, החלטות לגבי השתתפות בספורט תחרותי או בספורט מאומץ יותר הן מורכבות. כך או כך, שיקול הדעת של הרופא המטפל, חיוני ביישום ההמלצות לפעילות גופנית באופן פרטני וספציפי לכל מטופל.

• ברוב מצבי המחלה בילדים אין איסור לבצע פעילות גופנית, למעט בשני מצבים – חום וקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) המהווים גורמי סיכון להפרעות קצב ולמוות פתאומי במאמץ.

סכנות הפעילות הגופנית בנוכחות מחלות רקע
ישנן מעט מחלות בהן ביצוע פעילות גופנית, מלווה בסיכון מסוים. לדוגמה:
• המופיליה ומחלות אחרות בהם יש נטייה לדמם. במקרים אלו, נימנע מענפים עם סיכון מוגבר לחבלה.

• סוכרת מסוג 1 – יש לתכנן את הפעילות הגופנית בשילוב הטיפול התרופתי, כדי לצמצם סיכון לאירועי היפוגליקמיה.

• אסתמה – פעילת גופנית עלולה לגרות להתקף ולכן יש להתכונן לפעילות בעזרת טכניקות התנהגותיות או בהצטיידות במשאפים.

• אפילפסיה – יש להימנע מענפים הכרוכים במגע באזור הראש (אגרוף וכו') ואף להקפיד על השגחה אישית בעת ביצוע פעילות גופנית דוגמת שחייה, גלישה, וכדומה.

• מומי לב מולדים – תחום רחב מאוד, הכולל מאות סוגי מומים, מקלים ועד מורכבים, עם דרגות תיקון שונות.

אסתמה: פעילות גופנית עלולה לגרור התקף (אילוסטרציה shutterstock)

פעילות גופנית בקרב ילדים הסובלים ממומי לב מולדים
• שכיחות גבוהה של השמנה, כושר אירובי ירוד.
• פעילות גופנית וכושר אירובי קשורים עם תפקוד לב טוב יותר, איכות חיים גבוהה יותר, פחות אשפוזים ופחות תמותה.
• פעילות גופנית רק עם מתן מרשם מפורט מאוד.

דוגמאות למומי לב בילדים:
Fontan Procedure
כשאחד מחדרי הלב לא התפתח, הרי שיש רק חדר אחד שיכול לעבוד. חדר זה יחובר לאבי העורקים ויתפקד כחדר "שמאל", ואילו הדם הוורידי החוזר מהגוף, יגיע ישירות לעורקי הריאה, ללא מעורבות הצד ה"ימני" של הלב. על פי ההנחיות הרפואיות, ילדים עם תיקון מעין זה יוכלו להשתתף רק בפעילות בענפי ספורט בעלי עצימות נמוכה מאוד, הן בהיבט האירובי והן בהיבט הסטטי. עם זאת, ניתן לשקול באופן פרטני-אישי השתתפות בענפי ספורט נוספים. ההערכה לפני הפעילות תכלול הערכה קלינית (לרבות שאלה על תלונות כלשהן בעת מאמץ), אק"ג, הדמיה של הלב (לרוב, אקו לב), ובדיקת מאמץ (רצוי משולב לב-ריאה, להערכת ההיבטים התפקודיים).
Transposition of the great arteries
במום בו כלי הדם הגדולים של הלב יוצאים מהחדר הלא נכון, מתקבלים שני מעגלים סגורים – הדם החוזר מהריאות מוזרם לריאות, והדם החוזר מהגוף מוחזר לגוף. במקרה זה, יש צורך בהתערבות מיידית מיד אחרי הלידה, ובהמשך יבוצע ניתוח תיקון מלא. בהיעדר תלונות או ממצאים ברורים, כפי שתואר לעיל – ניתן לעסוק בכל ענפי הספורט בנוכחות מצב זה, לרבות בענפי ספורט תחרותיים.

לסיכום, פעילות גופנית בקרב ילדים עם מחלות כרוניות:
• פעילות גופנית סדירה בילדים, גם ספורטיבית, טומנת בחובה עושר של יתרונות בריאותיים בהווה ובעתיד.

• המרשם לפעילות הגופנית כולל צבירת 60 דקות, לכל הפחות, של פעילות אירובית יומית, בשילוב אימוני כוח.

• פעילות גופנית לילדים עם מחלות כרוניות יכולה להיטיב הן עם גורם המחלה העיקרי, והן עם ה"מעטפת" הנלוות לה.

• מרשם מותאם לפעילות גופנית לילדים אלו, יאפשר את קצירת היתרונות תוך צמצום הסיכונים.

• במתן המרשם יש להפגיש בין העדפות הילד לבין ההמלצות הכלליות ומגבלות המחלה, תוך שימוש בבדיקת מאמץ משולבת לב-ריאה, לפי הצורך.

ההרצאה התקיימה במסגרת הכנס הלאומי למדעי הספורט התחרותי 2019, במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.