רבים סבורים שהנטורופתיה עוסקת רק בעניינים שבגוף: ניקויי רעלים, מה לאכול, ממה להימנע, אורגני או לא אורגני, צמחי מרפא ותוספי מזון, אך לא כך משום שכדי לראות את התמונה הגדולה חייבים להעמיק גם בשורשי החשיבה הפילוסופית. על כך במאמרה של ד"ר מירה כהן שטרקמן, ראשת תחום לימודי נטורופתיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן – מכון וינגייט
בתקופה העתיקה, בכל פעם שהתרחש משהו רע, האדם חשב שהאלים כועסים. סערה בים – אל הים כועס; רעידת אדמה או התפרצות הר געש – אל הארץ כועס; גם במחלה כיוונו אז את הסיבה אל האלים וראו באדם קורבן לכעסם. אנשים בעלי נטייה למחשבה פילוסופית החלו לשאול: "האם יתכן שהאלים שמחים כשהים סוער? אולי אל הים מצא כלה חדשה?". לולא החשיבה הפילוסופית, המעודדת יציאה מהקופסה – אולי היינו נשארים תקועים עם האלילות והקורבנות. הבסיס למדע הגיע מהפילוסופיה והחשיבה האינדוקטיבית, הדדוקטיבית והדיאלקטית. אלו הן פרקטיקות חשיבה עתיקות יומין שעל הנטורופת ללמוד ולהכיר היטב – כמי שעוסק באדם ולא במחלתו.
מדוע להתפלסף ומה הקשר בין התפלספות לבין נטורופתיה?
אפלטון בן המאה החמישית לפני הספירה אמר: "דע את עצמך". אריסטו, פילוסוף נוסף בן תקופתו, אמר: "חיים שאין בהם חקירה אינם שווים לחיותם". הסגנון הפילוסופי של חכמי יוון העתיקה הוא מאבני הדרך של הנטורופתיה המודרנית ומכאן חשיבות לימודי הפילוסופיה כחלק מלימודי הנטורופתיה במכון וינגייט.
הנטורופתיה רואה את האדם מנקודת מבט הוליסטית, האדם על כל רבדיו: גוף, נפש, רוח, שכל ומארג אנרגטי כחלק בלתי נפרד מהטבע. הנטורופתיה בוחנת את החיים בזוויות ראייה רחבות ובלימודי הנטורופתיה מלמדים לראות את התמונה הגדולה – מכאן חשיבות ההשכלה הרחבה והמגוונת בלימודי הנטורופתיה. חכמי יוון ורומא, חכמי המזרח דוגמת קונפוציוס, דרך פילוסופים כגון: איבן סינא, שפינוזה, הרמב"ם ולעבר חכמי התקופה המודרנית, כגון רנה דקרט, ישעיהו ליבוביץ ורבים נוספים – כולם במרכז הקורס "פילוסופיה מזרח ומערב"שנלמד כחלק מתוכנית הלימודים בשנה א' של לימודי הנטורופתיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים – מכון וינגייט.
אציע כאן רשימה קצרה של עקרונות פילוסופיים שהם בסיס הנטורופתיה המודרנית המדעית הנלמדת במכון וינגייט:
את החשיבה האפלטונית נמצא בשיטות טיפול מודרניות רבות, כולל בגישות פסיכולוגיות. אותם העקרונות – רק צבועים בצבע אחר.
חיים באיזון הם חידת החיים המודרנית וגם האתגר הגדול ביותר כבר מהזמן העתיק.
על-פי סוקרטס: "התנהגות מוסרית היא כשאתה נמנע מהגזמה" – וזהו האתגר הגדול ביותר של האדם המודרני החשוף להרבה מאוד גירויים, לתחרות, להישגיות וכיוצא באלו, התנהגויות המסיטות מדרך האמצע.
איך מגיעים לאיזון?
הנטורופתיה דוגלת בעבודה עצמית בכל האמצעים הטיפוליים המשפיעים על כל הרמות של האדם:
עבודה לאיזון הרובד הגופני – בתזונה טבעית ובריאה, צמחי מרפא, תוספי מזון, אכילה נכונה ונבונה ובישול בריא, שתייה נאותה ותנועה.
עבודה לאיזון הרובד הנפשי והרוחני – באמצעות פרחי באך, מדיטציה, אומנויות, חיבור לטבע ולטבעי.
עבודה לאיזון הרובד האנרגטי – טיפולי מגע (רפלקסולוגיה, שיאצו), תנועה אנרגטית, כמו צ'י-קונג, טאי צ'י, פאלון דאפא, הילינג.
עבודה לאיזון הרובד השכלי – חשיבה הכרתית, ריפוי באמצעות חשיבה.
את כל אלו לומדים בתוכנית המקיפה של לימודי הנטורופתיה במכון וינגייט הנפרשת על פני ארבע שנים שהיא גם דרך מדהימה של התפתחות אישית. מעבר לכל אלה יש כמובן את לימודי המדעים להכרת הגוף: אנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, בדיקות המעבדה, הגדרות של הרפואה הקונבנציונלית למחלות (פתולוגיות), פסיכופתולוגיה ועוד.
והחשוב ביותר: עיקר אימונו של הנטורופת הוא תמיד לשאול "למה?", להגיע אל השורש, להתפלסף כדי לאפשר התפתחות אישית, הבראה וחיים הרמוניים, הן למטפל הן למטופל.
למידע על מסלול לימודי הנטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן, בהובלת ד"ר מירה כהן שטרקמן.
