אנסטסיה גורבנקו: גיל מעיין היה האבא של האקדמיה

במשך ארבע שנים קיוו חניכי אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט ובוגריה להחלמתו של המנהל האהוב. אתמול נגוזה התקווה עם פטירתו של גיל מעיין ז"ל שהובא היום למנוחות בבית העלמין באבן יהודה. גורבנקו: "מרוב שהוא היה כזה אכפתי, לא הרגשנו שהוא המנהל שנמצא מעל לספורטאים". אורן סמדג'ה: "גיל היה אדם מדהים שאכפת לו, מקצוען אמיתי ומנהיג שהוא מגנט. עצוב לכולנו".

גיל מעיין ז"ל, מנהל אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין באבן יהודה. ספורטאיות וספורטאים רבים ספדו הבוקר לגיל. מעיין שהיה בן 50 במותו, נפטר אתמול בבוקר (ראשון) בביתו לאחר מאבק עיקש ואמיץ בן ארבע שנים בסרטן הלבלב.

האקדמיה למצוינות היא חלק מרכזי מפעילותו של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, שעם שורותיה נמנים מאות ספורטאיות וספורטאים צעירים מחוננים מענפי ג'ודו, שחייה, טריאתלון, כדורעף, כדורעף חופים, כדורסל בנות, כדורמים בנות, כדורגל בנות וסיף. הקבלה לאקדמיה היא חלומם של ספורטאים צעירים רבים ותו תקן לאיכותם ולרמתם.

השחיינית האולימפית אנסטסיה גורבנקו, בוגרת אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, השחיינית הישראלית הראשונה שזכתה בתואר של אלופת עולם: "גיל היה בן אדם מדהים עם לב זהב, בתור מנהל האקדמיה הוא היה דמות אבהית להרבה מאוד ספורטאים ואני הייתי אחת מהם.

הוא תמיד דאג ועזר לי בכל מה שהייתי צריכה והיה עושה הרבה מעבר למה שהתפקיד שלו דרש.

מרוב שהוא היה כזה אכפתי, לא הרגשנו שהוא מנהל שנמצא מעל הספורטאים. הוא תמיד דיבר איתנו בגובה העיניים וידע מה להגיד. קשה לי מאוד לדבר עליו בלשון עבר, מוזר מאוד לעכל את המתרחש ואני עדיין לא מאמינה שזה קרה. רק לפני כמה שבועות דיברנו והכול נראה רגיל. אתגעגע המון".

גיל מעיין ז"ל ואנסטסיה גורבנקו במסיבת הסיום באקדמיית וינגייט למצוינות בקיץ 2021

הג'ודאית האולימפית רז הרשקו: "גיל יצר באקדמיה תחושה תמידית של בית. הוא נתן השראה לכל מי שאני מכירה. תמיד היה אומר שלום ושואל מה קורה, תמיד מתעניין – אבל באמת ולא סתם כדי לסמן וי.

הוא לעולם לא נתן לי להרגיש שאין לי חלק פה או שאני בוגרת ושכבר סיימתי את חלקי. הבית הוא שלי, לתמיד".

מאמן נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו, אורן סמדג'ה, אביו של הג'ודאי רום סמדג'ה, בוגר אקדמיית וינגייט: "גם הבן שלי למד אצלו וגם החניכים של הנבחרות.

ההיכרות שלי עם גיל בשנים האחרונות חשפה אותי לאדם עם הרבה מאוד רצון לטפח ולקדם את הספורטאים שמגיעים לאקדמיה.

גיל העניק לבן שלי את תעודת הסיום והיה ביניהם חיבור מצוין ויחסים טובים מאוד. כדי לתת לו כבוד, הוא מנסה להגיע היום מהצבא להלוויה. גיל היה אדם מדהים שאכפת לו, מקצוען אמיתי ומנהיג שהוא מגנט – ועצוב לכולנו. עצוב מאוד. כמובן שנקיים היום שיחה עם הספורטאים כדי להתמודד עם האירוע".

מימין: הג'ודאית כרם פרימו, שי אברהמי מנכ"ל וינגייט, הג'ודאית רז הרשקו, גיל מעיין ז"ל, הג'ודאית יולי מישינר והמאמנת מעיין גרינברג בטקס קיר התהילה באקדמיה. צילום: אבי שי

כדורגלנית נבחרת ישראל מריה אלמצרי: "גיל היה בן אדם מדהים באמת. אני זוכרת את השנה הראשונה שלי באקדמיה מתוך ארבע השנים, כמות השיחות על בעיות משמעת שהיו לי אתו, וואו. אבל אפילו פעם אחת הוא לא התעצבן או צעק עליי. הוא פשוט פנה אליי כמו אבא בכל פעם מחדש, וניסה ללמד אותי איפה הטעויות כדי שלא אחזור עליהן. גיל תמך בי לאורך כל הדרך. עשה בשבילי הכול כדי שאצא ספורטאית מקצוענית בצורה הכי טובה ובן אדם טוב, שלא נדבר על כמה שהוא עזר לאימא שלי.

הוא לימד אותי המון על החיים. כשסיימתי את האקדמיה, לפני חצי שנה בערך, חזרתי אליו להודיע שחתמתי בקבוצה בצרפת. אני זוכרת את החיבוק והחיוך שלו. כמה הוא היה גאה בי. בדיוק כמו אבא.

גיל היה אבא, איש חינוך, מאמן. הוא תמיד נתן את כל כולו בכל דבר שעשה. איש עם נתינה מדהימה מכל ליבו. איש מדהים שזכיתי להכיר ולעבור איתו את הדרך הזאת – אחת החשובות בחיים שלי. תנוח על משכבך בשלום".

בגובה העיניים: גיל מעיין ז"ל במסיבת פורים עם אילנה וסיוון מצוות האקדמיה

אייל רביץ, שחקן נבחרת ישראל בכדורעף, הלומד במכללה בארצות הברית על מלגת ספורט: "גיל היה איש שהראה לנו באקדמיה מה זה אומר להילחם כל יום ולהוציא את המיטב והמירב מעצמך. הוא היה דואג לכל אחד כאילו הוא הילד שלו. עד יומו האחרון גיל עזר לי ולהמון ספורטאים צעירים להגשים את החלום שלנו. לא נשכח אותו".

ליאן שוורץ, שחקנית כדורעף שלומדת במכללה בארצות הברית בזכות מלגת ספורט: "הייתי תחת גיל באקדמיה במכון וינגייט. אני כואבת, עצובה ומשתתפת בצער המשפחה. המילים האלה בוודאי כבר רצות ומקבלות משמעות די ניטרלית, אבל כשהייתי בווינגייט איבדתי את דוד שלי בטרם עת. הוא היה רק בן 44, וגיל הוא זה שהיה שם לתמוך, להקשיב ולעזור לי. הוא באמת הבין את הכאב ותמך בי. אני רוצה לומר שכספורטאית גיל הוא האדם הכי נקי וטהור שנמצא בספורט הישראלי והוא יחסר לי מאוד. שולחת תמיכה וחיזוקים למשפחה".

גיל מעיין ז"ל עם בתו הכדורסלנית יעל מעיין, חניכת אקדמיית וינגייט למצוינות בצילום משותף לרגל חג השבועות במאי 2020. צילום: מערכת אתר מכון וינגייט.

יהי זכרו ברוך