חג השבועות: השראה למודעות ולשינוי

חג השבועות, הקשור במעמד הר סיני, הוא הזדמנות להשראה מחיבורו העמוק של משה רבנו לקולו הפנימי – חיבור שהוביל לשינוי דרמטי. כיצד ניתן להתחבר לקולנו הפנימי ומהם הכלים אותם מעניקה הנטורופתיה ליצירת שינוי בחיים ולהבניית מודעות גבוהה, בדרך למימוש פוטנציאל ההצלחה בחיינו?

היריעה מלהרחיב. בשימוש מטפורי במעמד הר סיני כפי שמופיע במקור המקראי, ניתן לקבל השראה מהאלמנטים המופיעים בו לתהליכי שינוי אישיים, בתקווה שיסייעו להוביל כל אחד מאתנו למקום טוב יותר – ל"מעמד הר סיני" אישי שלו.

כיצד נוכל להתחבר לקולנו הפנימי, בדרך לשינוי המיוחל? (אילוסטרציה shutterstock)

מאמר זה יוקדש להיבטיה של המודעות הטבעית, הגבוהה והנשגבת, המשתקפת ממעמד הר סיני ומסיומו הדרמטי ממנו אין חזרה.
עוד אציג כמה הצעות לפעולה, מתוך חיבור לסיפור מעמד הר סיני המקראי ושאיבת השראה ממנו, שיכולה להביא כל אחד מאתנו למקום טוב יותר בחייו.

מעמד הר סיני במסורת ישראל
על-פי מסורת ישראל, משה רבנו – דמות מקראית המייצגת מנהיגות ונבואה – מטפס אל רום הר סיני, במצב של צום, לאחר שהשאיר את צאן מרעייתו, אלו התלויים בו, בתחתית ההר. החוויה הפנימית של משה רבנו היא בלתי מתפשרת ומוחלטת. האירוע מתרחש בטבע ומלווה בתופעות טבע חיצוניות אדירות שמשקפות את הסערה הפנימית של משה. מטרת הטיפוס על הר סיני היא לקבל ידע שלא היה קודם לכן: חיבור מוחלט לנשגב וכריתת ברית חדשה באמצעות קבלת עשרת הדיברות הנצחיים.

העלייה על ההר החלה מציווי פנימי של משה המנהיג. יחידי העם לא שמעו את הציווי הזה ולכן רבים לא האמינו לו. רבבות התבוננו בסיטואציה מתוך התמרדות וחוסר סבלנות או שחיפשו פתרונות ארציים מוכחים בדמות עגל הזהב. בעולם הפגני העתיק, האמינו שהפסלונים "עושים את העבודה". פסלון נחשב כפתרון מוכח ועל כן, "מדוע לעלות על ההר, מדוע להמתין? מה כבר מחכה שם? וכמה זמן זה ייקח? ומי יודע איזו תוצאה זה יביא?"

היחיד שידע לאן הוא הולך, מתוך חיבור לקולו הפנימי הנשגב ושהניח לו להוביל אותו הוא זה שעלה על ההר – משה המנהיג. פעולותיו נבעו מידע פנימי בלתי מתפשר.
מעמד הר סיני: התנהלותו של משה שיקפה חיבור עמוק לקול הפנימי (shutterstock)

בסיפור של משה והר סיני יש כמה וכמה אלמנטים בולטים-עצומים וחשובים ובמאמר הזה אתייחס רק אל ארבעה מהם: הקול הפנימי, הדמיון, הטבע והתזונה.

הקול הפנימי
הרצון להתחבר למקום גבוה, פנימי או חיצוני, מצוי בליבו של האדם. דרושים התכווננות ואומץ כדי לגשת אל ידע פנימי זה לשם התחלת דרך חדשה שתחולל יצירתיות, שינוי והתפתחות.
הדבר נכון במיוחד בקרב אנשים העוסקים ביצירה ויזמות דוגמת ריקוד, ציור, כתיבה, אנשי עסקים, ברוקרים בבורסה ועוד, וכן בקרב ספורטאים – ובפרט בקרב מי שרואה אל מול עיניו מטרה ברורה – לזכות במדליה של אלופים. אלוף נבנה לא רק מאימונים פיזיים ומתזונה נכונה אלא גם מהקשבה לקול הפנימי המניע אותו. כדי להיות "אלוף" בחיים, האדם חייב להתחבר למקורות הידע שבתוכו, ואף להתחבר למקורות ידע עליונים – אלה שאינם כתובים בספרים.

לא כל אחד נולד עם גנטיקה של אלופים ולא בכל מצב יש לנו את האומץ להקשיב לקול הפנימי שלנו. לעיתים יש צורך בעזרה חיצונית כדי להתחיל להניע את התהליך. גם אלו שנולדו עם גנטיקה של מנצחים, זקוקים לעזרה מעת לעת, כי לכל אחד יש רגעי משבר ונסיגה מהחיבור לקול הפנימי.
הנטורופתיה מעניקה כלים המסייעים לחשיפת הקול הפנימי וכן את האומץ לפעול על פיהם:

הדמיון
מנקודת מבטו של ההמון, חוויית הקשר עם הנשגב הייתה בדמיונו של משה, לפחות עד אשר התממשה בהצגת לוחות הברית. הרואה מהצד ראה את הדמיון. מבחינת משה – הדמיון אליו היה מחובר היה בבחינת "המציאות".

לרוב אנו נעים בין מחשבות על העבר לבין המחשבות על העתיד: העבר יושב בזיכרון והעתיד יושב בדמיון. הרגע הנוכחי חולף כהרף עין וכדי להיות בו חשוב להתאמן על נוכחות, כלומר "להיות כאן ועכשיו". לדוגמה: מוזיקאי, רקדן, צייר, ספורטאי תחרותי, מרצה – וכל אלו המקדישים את חייהם ליצירת רגע מיוחד במינו – חייבים להתאמן על מיומנות ה"כאן ועכשיו". להחליט ולבצע נכון בנקודת זמן. הדמיון מסייע לייצר את הרגע המיוחל בתוך החוויה הפנימית, בזיכרון. וכך, ברגע האמת, פורצת היצירה החדשה.

בחיי היום-יום הרגילים, היכולת לחיות את הרגע הזה, מייצרת בריאות ומעצימה את מימוש הפוטנציאל, היצירה והערנות בחיים.
לייצר בדמיון את הרגע המיוחל, לצרוב אותו בחוויה הפנימית (אילוסטרציה shutterstock)

העובדה שהעתיד בדמיון אינה אומרת שהעתיד דמיוני או בלתי אפשרי. ראייה של העתיד בדמיון היא חלק מצריבת החזון בזיכרון וחלק משמעותי מהאימון למימוש הפוטנציאל והמטרות שלנו בחיים. ככל שהמטרה נשגבת, עצומה וכרוכה ביצירה חדשה ובשינוי – כך נדרש הדמיון לייצר חוויה פנימית גדולה יותר, ומשם החוויה עוברת אל המציאות הממשית.

הטבע
אירוע קבלת עשרת הדברות התרחש בהתבודדות של משה בטבע והיה מלווה בתופעות טבע עצומות. המסגרת הטבעית ליצירת חזון חדש מוכרת כבר מסיפורי המיתולוגיה היוונית. הקרבה אל הטבע הייתה טבעית אז הרבה יותר מאשר בחיים האורבניים המודרניים. כיום, היציאה לטבע כרוכה במאמץ כזה או אחר, אבל היא הכרחית כדי לפתוח את המקורות הפנימיים, הרוחניים והאנרגטיים, הדרושים ליצירת שינוי. לכן, ההמלצה שלי:

צאו אל הטבע לפחות פעם בשבוע. אם העשייה שלכם מתבצעת ממילא בטבע – צאו לטבע מסוג אחר. אין לי ספק שתחזרו עם אנרגיות חדשות.

התזונה
על-פי המסורת משה היה בצום בעת העלייה אל הר סיני. עד כמה משפיעה התזונה על חוויותינו הפנימיות?
לבחור בתזונה המשקיטה את מערכת העיכול ומאפשרת התפתחות (אילוסטרציה shutterstock)

מנקודת המבט הנטורופתית – ההשפעה היא מוחלטת. השקטה של מערכת העיכול מפנה את האנרגיות של האדם למקומות אחרים. אין משמעות הדבר שהאדם אמור להיכנס לתהליך צום כדי ליצור חוויה חדשה. הכוונה היא להביא את מערכת העיכול למצב טבעי ושקט. המולה בבטן מפריעה לריכוז, לחשיבה, ליצירה ולהתפתחות.

מה לאכול?
התזונה המומלצת היא בהתאמה אישית לפי צורכי האדם, טעמו ומצבו הבריאותי. ככל שהאדם מתקרב אל התזונה המטיבה עמו – התזונה הנכונה לו באופן אישי – כך המודעות שלו גוברת והוא מתקרב אל עצמו הפנימי. שכן, מערכת העיכול אינה מטרידה אותו, התשוקות למתוק נרגעות, אין הסחות דעת, המודעות נחשפת והאדם מתפנה ליצירה בכל תחום הקרוב לליבו וגובר האומץ להוציא מהלב החוצה. בהצלחה רבה בתהליכי יצירה והתחדשות ובברכת חג שבועות שמח.

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D – בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת בר אילן. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית ומנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי הנטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.

האתר של מירה: www.argaman-ntr.co.il
היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.