מאור טיורי: ממכון וינגייט למסלול הריצה

רצת המרתון האולימפית מאור טיורי המתאמנת ב-13 השנים האחרונות בארה"ב, חוזרת לאחרונה למסלול הריצה ולתחרויות, לאחר תקופת שיקום ארוכה מפציעה בכף הרגל שאת רובה ביצעה במכון וינגייט. כעת, כשהיא "שוב בעניינים", מאור ממוקדת מטרה: "גם את הקריטריון לטוקיו השגתי ברגע האחרון"

שנה לפני המשחקים האולימפיים פריז 2024, רצת המרתון האולימפית מאור טיורי המתאמנת ב-13 השנים האחרונות בארה"ב, חוזרת למסלול הריצה ולתחרויות, אחרי שיקום ארוך מפציעה בכף הרגל שהשביתה אותה למשך יותר מארבעה חודשים. בשבוע שעבר, 6 שבועות בלבד מאז שחזרה לאימונים וכשהיא מלווה במאמנה החדש, ריק רוחס, השתתפה טיורי ב"תחרות אימון" בריצת 10 ק"מ בעיר מגוריה בולדר שבקולרדו, אותה ניצחה בזמן של 36:22 דקות. "בהתחשב בתוואי התחרות ובשאר הגורמים בנקודת זמן זו, אז אני שמחה על התוצאה", אומרת טיורי באופטימיות אופיינית ומבהירה שפניה עכשיו לאתגר המשמעותי הבא: מבחני כשירות של איגוד האתלטיקה בספטמבר הקרוב והשגת הקריטריון לאליפות עולם בחצי מרתון שתתקיים בתחילת אוקטובר בריגה, לטביה.

שבר בכף הרגל שאינו שכיח בקרב רצים

הפציעה ה"מוזרה" כהגדרתה – שבר בעצם המסרק בכף רגלה הימנית, שהתרחשה בפברואר האחרון בזמן ששהתה במחנה אימונים באריזונה – מנעה ממנה אז את ההשתתפות במרתון לונדון בו קיוותה אז לקבוע את הקריטריון למשחקים האולימפיים פריז 2024. תחת זאת מצאה עצמה עם שבר בכף הרגל ובתחילתו של מסע שיקום ארוך ומייגע, שאת רובו ביצעה כאן בארץ, במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט.

מימין: מאור טיורי עם הפיזיותרפיסטים יוסי בלייר, אלון יחיאל ושלו כהן במרכז לרפואת ספורט ולמחקר.

"במכון וינגייט לא הרגשתי לרגע לבד בפציעה הזו"

למרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט היא הגיעה רק כחודש לאחר שנפצעה וכשאת חלקו בילתה על קביים: "לקח לי כחודש ימים עד שהצלחתי להבין את חומרת הפציעה. הכאבים התחילו כשבוע אחרי תחילת מחנה האימונים וכשזה קרה הייתי רחוקה מצוות הפיזיותרפיה הקבוע שלי בקולורדו וגם כשחזרתי לבית לקח עוד קצת זמן עד שביצעתי MRI ושהתבררה הפציעה שמסתבר שהיא לא אופיינית לרצים. במשך כל הזמן הזה הייתי בקשר עם ד"ר עידית שוב, רופאת המרכז לרפואת ספורט למחקר המלווה את ענף האתלטיקה, ועם ד"ר מיה קלה בנצור, מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה של המרכז, המלווה את הענף. באמצע חודש מרץ עליתי על מטוס לארץ כי הבנתי שכחברת הסגל האולימפי של ישראל, הכי נכון שאעבור את השיקום עם צוות המעטפת הרפואית במכון וינגייט ועם האהבה והתמיכה של המשפחה שלי בכפר סבא".

טיורי שבילתה במהלך תקופת השיקום 7 שבועות במכון וינגייט, 3 ימים מרוכזים מדי שבוע, טופלה במהלכם בידי צוותי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של המכון על-פי לו"ז עמוס ואינטנסיבי בהובלת ד"ר עידית שוב, ד"ר מיה קלה בנצור, הפיזיותרפיסט אלון יחיאל וחבריו למחלקה: יוסי בלייר, ד"ר רחל כפרי ושלו כהן והפיזיולוגית ד"ר רותם כסלו כהן – ושכלל עיסויים, אימוני תנועה, אימוני הידרותרפיה, אימונים במים וריצה על מסילת האלטר ג'י על פי תוכנית שבנתה עבורה ד"ר כסלו כהן.

מאור טיורי בטיפול הידרותרפי עם הפיזיותרפיסט אלון יחיאל בבריכת ההתאוששות במכון וינגייט.

הפיזיותרפיסט אלון יחיאל, שהוביל את הליך השיקום של מאור במכון:

"מאור הגיעה עם שבר והאתגרים שעמדו לפנינו היו לייצר עבורה פעילות בעלת אופי תנועתי הקרוב ביותר לריצה מבלי לייצר עומס על כף הרגל הימנית. במקביל היה עליה להתחיל לעבוד ולחזק את כל השרירים הרלוונטיים שתומכים בגפה התחתונה ובגוף כי כל פציעה מחייבת הסתכלות הוליסטית. השיקום נעשה באמצעות פיזיותרפיה והידרותרפיה ובמקביל הפיזיולוגית ד"ר רותם כסלו כהן עבדה איתה ובנתה עבורה תוכנית אימונים משלימה חלופית לריצה ושכללה שימוש באופניים, ריצה במים עמוקים בבריכה ועל מסילת האלטר ג'י – שמאפשרת לשלוט על עומסי הכובד שמופעלים על הגוף. מאור חזרה לארה"ב  לפני שהשלימה את כל תהליך השיקום, אבל הייתה בשלב בו הייתה מוכנה לחזרה הדרגתית לריצה והיא צוידה בתוכנית עבודה תנועתית סדורה לחיזוק השרירים הרלוונטיים".

כשחזרה לארה"ב, המשיכה טיורי לרוץ על מסילת האלטר ג'י וחזרה באופן הדרגתי לאימוני ריצה בחודש יוני עם המאמן החדש.

איך את מסכמת את תקופת השיקום במכון וינגייט?

"קודם כל אני אסירת תודה לכל הצוות של המרכז, ליחידה לספורט הישגי ולאיגוד האתלטיקה בישראל. במכון וינגייט, כל המעטפת מסביב והקרבה לספורטאי סגל אולימפי – בנוסף לקרבה למשפחה שלי –  תרמו לי מאוד לא רק פיזית אלא גם מהבחינה הרגשית.

בכל תקופת השיקום במכון וינגייט, אף פעם לא הרגשתי לבד. הרגשתי לאורך כל הדרך תמיכה גדולה ואכפתיות אמיתית מצד כולם ואני חושבת שזה היה עבורי 90% מתהליך השיקום וההחלמה".

 

מפחיתה עומסים: מאור על מסילת האלטר ג'י במרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט.

כיצד התמודדת עם הפציעה מהבחינה הרגשית?

"זו הפעם הראשונה שלי בקריירת הריצה הארוכה שלי בה נפצעתי בעצמות וזה הדבר שהכי קשה לעיכול מבחינתי, ואין ספק שזה מייצר לחץ להבין איך זה קרה – בעיקר כדי לדעת להימנע מפציעה כזו. פיזית הפציעה מאחוריי, למרות הזמן שדרוש לחזור לכושר. ביצעתי לאחרונה כל מיני בדיקות ואני עדיין מנסה לעכל מה קרה כאן".

טיורי שכבר ייצגה את ישראל בריצת מרתון במשחקים האולימפיים ריו 2016 וטוקיו 2020, מיישירה מבט לאתגר הקריטריון לפריז 2024 מבלי למצמץ ולוקחת בחשבון שאולי תיאלץ להילחם על הקריטריון עד לרגע האחרון:

"לוקח קצת זמן לחזור מפציעה כזו אבל אני תמיד אופטימית ומרגישה בדרך לפריז 2024 כאילו מדובר באולימפיאדה הראשונה שלי"

מאור טיורי באימון בעיר מגוריה בולדר, בקולורדו, ארה"ב (צילום פרטי)

ומבהירה: "גם לטוקיו 2020 השגתי את הקריטריון ברגע האחרון, אחרי מגפת הקורונה. אומנם הפציעה השנה שיבשה לי את התוכניות אבל חייבים להסתכל גם על הצד החיובי ולקוות שאולי יש מצב שהפציעה קרתה לטובתי. אני כבר יכולה להגיד שהפציעה הזו גרמה לי לעשות שינוי מקצועי בחזית המאמן שאני לא חושבת שהייתי עושה בנסיבות אחרות למרות שרציתי לעשות אותו מזמן, אבל הטיימינג אף פעם לא היה נכון. אומנם הגעתי יחד עם המאמן הקודם, סטיב ג'ונס, להישגים רבים אבל הייתי צריכה שינוי – ורק עכשיו זה התאפשר. הכול חדש כרגע, כל יום אני לומדת דברים חדשים, שיטות עבודה שלא הכרתי קודם, ובעיקר אני מנסה להבין איפה אני עומדת מבחינת הכושר".