מתאמנים? כך תנצחו את העייפות

מה ההבדל בין עייפות מרכזית לבין עייפות היקפית ומהם הגורמים להיווצרותן בעת אימוני סיבולת? כיצד צריכה של חומצות האמינו מסועפות השרשרת יכולה לסייע בהפחתת העייפות – ולא פחות חשוב – ממה כדאי לכם להימנע?

כידוע מניסיוננו היום-יומי, במהלך אימוני סיבולת דוגמת ריצה או רכיבה על אופניים, תגיע בשלב מסוים, העייפות. המנגנונים הכרוכים בעייפות מחולקים לעייפות היקפית (שריר) ולעייפות מרכזית (CNS).

עייפות היקפית היא תוצאה של הידלדלות מאגרי הגליקוגן בשרירים והצטברות של מטבוליטים אנאירוביים (הורדת pH וירידה בהפרשת סידן מהמאגרים). הרמז הראשון להבנת תרומתו של הסרוטונין לעייפות המרכזית, פורסם בשנת 1963 על ידי Barchas JD et al, שהצביעו על העלאת רמות הסרוטונין במוח בקרב חולדות ששחו עד לתשישות, בהשוואה לרמות הסרוטונין במצב מנוחה.

מגמה זו הוצגה גם במחקרים בבני אדם שבדקו את השפעת השימוש בתרופה נוגדת הדיכאון Paroxetine, המעלה את רמות המעביר העצבי במוח, אך המקטינה מנגד את היכולת לבצע פעילות גופנית ממושכת.

על-פי תצפיות ממושכות בניסויים רבים, קצב ייצור הסרוטונין במוח, תלוי בקצב כניסת חומצת האמינו טריפטופן למוח באמצעות נשא חומצות אמינו – עליו מתחרות חומצות האמינו המסועפות Brach Chain Amino Acids, ולין, לאוצין ואיזולאוצין.

לפיכך, ירידת רמת חומצות האמינו המסועפות בדם, עלולה להגביר את רמות סינתזת הסרוטונין במוח ולתרום לעייפות.
גורם רב משמעות נוסף בעת מאמץ, הוא העלייה ברמת חומצות השומן בדם: כאשר רמת חומצות השומן בדם עולה, הן מתחרות עם הטריפטופן על הקישור לחלבון האלבומין. לפיכך, הפחתת השימוש בחומצות שומן כמקור אנרגייה, תעכב את הופעת העייפות המרכזית.

לסיכום, לאור כל הנאמר לעיל, מסתבר כי לשם הפחתת עייפות הוא שילובן של חומצות אמינו מסועפות שרשרת עם פחמימות הוא השילוב היעיל ביותר, שכן שילוב זה מצמצם את הליפוליזה וייעכב בהתאם את הופעת העייפות המרכזית.

ההרצאה התקיימה במסגרת הכנס הלאומי למדעי הספורט התחרותי 2019, במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.